אתה משקיע באשה שלך?
בצדפות למשל.
יתכן וצדפות זה לא בדיוק המאכל האהוב עליך. במקרה זה, במקומך, הייתי מנסה לפצח את הסוד הקסום הזה. זה רק עניין של קצת התנסות בחברת המדריך הנכון. נכון שמראה האויסטר והטקסטורה מאיימים למדי, וכך גם טעמה של הצדפה - לא ברור מאליו ודורש מאמץ מסוים אבל אני מאמין שאם הייתה לי איתך שעה במסעדה שמתמחית באויסטרים הייתי מצליח לשנות את דעתך.
למען ההגינות אומר שמתוך עשרה שהייתי מנסה לשכנע הייתי מצליח עם שבעה בערך. אני חושב שיש כאן גם פן פסיכולוגי. לא סתם, חלק מהגברים מצחקקים על מראה האויסטר שמזכיר קצת כוס. והם לא מתכוונים למובן החיובי של הכוס. אני מאמין שזה מלמד על יחס מפגר שלהם גם לגבי האיבר הנשי הקסום הזה.
אויסטרים, שהם בעצם צדפות, הם פסגה של אנינות המעידה על תשוקה לחיים. לא במקרה האויסטר נחשב לאפרודיזיאק (מעורר מיני) ידוע. אותי מעניין כרגע רק דבר אחד. נניח ואתה כן חובב אויסטרים וזוגתך לא. מה אתה עושה?
1. כלל לא אכפת לך.
2. מנסה קצת לשכנע אותה ועוזב את זה.
3. מחליט שאתה תגרום לה לאהוב אויסטרים.
אני מהגברים שבוחרים באפשרות השלישית. זה בעיניי אחד הסודות. אתה מכיר משהו נפלא, למה שלא תשקיע עד שזוגתך תהנה ממנו.
ראשית, אני אבחר במקום שמתמחה באויסטרים. אחד המקומות האהובים עלי זהו האויסטר-בר של הבבנדום בלונדון, בשכונת צ'לסי. שם, אני אבחר את האויסטר הנכון למתחילים. כלומר את הקטנים יותר ובעלי המרקם המעודן. נתחיל עם בקבוק יין מתאים - שמפניה, או יין שאבלי או יין גוורצטרמינר שטעמו העז מאזן את הלם הצדפה. השמפניה הרעננה והפריכה מאפשרת לצדפה להחליק בהרמוניה מושלמת. אגב כך, הייתי מספר לה שהעובדה ששמפניה, מלכת היינות, הולכת נפלא עם צדפות, מעידה על שיוך הצדפות לפסגת הקולינריה.
את הצדפות הייתי מכין עבורה: ראשית הייתי בוחן את הצדפות שהוגשו ובוחר את הקטנה, השטוחה, עם המרקם הכי פחות בעייתי לתחושה. הייתי מפריד את בשר האויסטר מבסיס הקונכייה. הייתי מטפטף עליו שתי טיפות לימון, כפית שטוחה של חומץ יין עם בצלי שלוט קצוצים, וטיפת טבסקו אדום, כעת הייתי מוזג לה כוס יין ומגיש לה לפה את האויסטר המשוחרר כשהוא כמובן בתוך הצדפה. הייתי מגיש לה מיד ביס מטוסט עם חמאה הולנדית
לעזרה עם תחושת הנגיסה המתבקשת. חיוך קל. השד לא נורא כל כך. עכשיו אל תציק. היא לא חייבת עוד אחד. לא הייתי מעמיס עליה עוד בפעם הראשונה. הייתי חוזר על העניין עוד שבועיים נניח. צריך להמשיך להשקיע. להתמיד. אסור שהיא תנסה לבד ותיפול על חוויה שלילית, עם צדפה שמנה מדי או סוג של צדפות שהם למתקדמים. אנחנו עלולים לאבד אותה. צריך להיות לצדה כמה פעמים, עד שהיא תתפוס ביטחון. עד שהטעם יחלחל אליה. עד שהיא תתמכר.
אם תנהג איתה כך בכל דבר, היא תתמכר גם אליך. קפיש?
יאללה, קיבלתי חשק לאויסטרים וכוס שמפניה.
צדפה וחסד
מארק מקוי
11.9.2009 / 3:02