ארץ המגף

ויקטוריה הסקת', Little Boots בשבילכם, נלהבת לדבר כמו שר בחקירת משטרה. היא עונה במשפטים בני שורה, לקונים כמו שהייתם רוצים את האבי לוזון שלכם. בשלב מסוים, כשאני רומז לה בעדינות שזה לא אני - זו היא, היא פשוט מודה בזה: "אני עייפה, עייפה ופשוט מותשת מהופעה, ראיונות, נגינה, מהכל".

"אני פשוט לא מצליחה למצוא סוף שבוע אחד לנוח בו. באמת, אם איכשהו תגרום לכך שיהיה לי סוף שבוע אחד של מנוחה, אני נשבעת לך ביקר לי אני מגיעה עד ישראל כדי להודות לך על כך".

"כי זו העבודה שלי. אני אמשיך להופיע עד סוף השנה. באמת שהיה נחמד אם זה היה נפסק קצת. זה הפך לאינטנסיבי מדי".

אפשר להבין את הסקת' (25), אחת מכוכבות הפופ החמות שיצאו מאנגליה ב-2009. היא אכן קרעה את עצמה הקיץ הזה כשלקחה את עצמה ושני נגני הליווי שלה לטור פסטיבלים רצחני עם שירי “Hands", אלבום הבכורה המצוין והמצליח שלה; נראה שהיא רק רוצה לחזור לפסנתר ולמצלמת הרשת ולעשות עוד קאבר סטייל “To The End" של בלר. אבל יותר מכל, נראה שהסקת' רוצה להתכרבל בשקט באותו אופן שבו פרצה לעולם – מבלי שאף אחד ישים לב.

"אני מעולם לא תכננתי את כל זה", היא אומרת. "אמרו עליי שידעתי לכוון במדויק בין פופ טראש של בריטני ספירס לאיכותיות של בלר, אבל לא הייתה אסטרטגיה מאחורי זה. עשיתי רק מה שנהניתי ממנו".

"מהאלבום אני עדיין ממש מרוצה. אני מסתכלת עליו במבט לאחור ולא הייתי משנה בו כלום. לעתיד אני רק יכולה לקוות שאמשיך לעשות מוזיקה, אני רק מקווה שאנשים ימשיכו לבוא להופעות, אפילו שעכשיו קצת נמאס לי מהן".

"אמממ....וואו, יש לי קצת בלק אאוט. אהבתי כמה מהדברים שבריטני עשתה, אבל היו כמה דברים חסרי טעם בזמן האחרון. בכלל, רוב המוזיקה די משעממת אותי, אבל זה רק אומר שהיא נמצאת במצב טוב כי לא הכל משעמם אותי".

הסקת' נולדה בבלקפול שבאנגליה, שם גדלה כאחות הבכורה לשלושה אחים. לדבריה, הייתה לה ילדות רגילה למדי, עם נטייה לצד החנוני של המפה, אבל לא באופן קיצוני. "השריטה היחידה שלי היא שאני מנגנת בפסנתר מגיל 5", היא מספרת. "בערך כמו מוצארט". לאחר מכן עברה הסקת' לג'אז ומשם להרכב בשם Dead Disco. חברה טובה הצמידה לה את הכינוי Little Boots, שהוא תרגום מלטינית לאנגלית לשמו של הקיסר הפסיכי של רומא, קליגולה, ותנסו להאמין לה שזה לא מטעמי אגו. אחרי זה התחילה הסקת' לעבוד עם ג'ו גודאר מהוט צ'יפ ואחר כך הגיעו להיטים כמו “Stuck on Repeat" אותו כתבה "עם קיילי מינו בראש", כפי שסיפרה לגרדיאן ושירים כמו “New In Town" ו“Remedy", שהולך ותופס תאוצה גם בישראל. "עבדתי קשה בשביל זה", היא אומרת. "שום דבר לא הגיע בגלל הפרצוף היפה שלי".

"אני לא חושבת שהיופי הוא שווה בפני עצמו. הוא לא מזיק, אבל אתה חייב להיות מעניין ומגרה, אתה חייב לעשות מאמץ כדי ליצור דמות משלך. זה חשוב להיראות טוב, אבל זה בטח לא עוזר אם אתה נשמע חרא".

"בוודאי. אני חושבת שהרגעים שבהם אני חושבת מה הצעד הבא שלי בנגינה שומרים לי על האיזון בהופעה. הם מאתגרים אותי".

"אני חושבת שלסבנטיז".

"לא לא, מלא דברים אלקטרונים מעניינים היו בסבנטיז. מה שבטוח, לא הייתי חוזרת לסיקסטיז".