נו, ההוא מ"ספרות זולה"

חמש עשרה שנים עברו מאז אותו סרט פשע מסוגנן - שהגדיר לנו מחדש איך סרט אמור להראות ולהשמע - ונראה שאנו עדיין על קצה הכיסא כל פעם שיוצא לטרנטינו סרט חדש. אולם חשוב יהיה להיזכר ברשימת השחקנים באותו סרט גורלי: אם זה ג'ון טרבולטה שעבר מסרטים כמו "תראו מי שמדבר" להיות השחקן האהוב על ג'ון וו, אם זו אומה ת'ורמן שהסתפקה פעם בכינור שלישי לקים בייסינגר וריצ'ארד גיר ולימים תהפוך לכלה הנוקמת, או אפילו סאם ג'קסון, שלפני "ספרות זולה" היה נאכל על ידי וילוסירפטור ביום טוב ואחרי "ספרות זולה" כבר כיכב בפרסומות לכרטיס אשראי. אך תאמינו או לא, יש שם עדיין כמה שחקנים שעוד מחכים לפריצה הגדולה שלהם. חלקם מוכרים יותר, חלקם פחות, אך כולם יכולים להגיד לבחורה שזה עתה פגשו: "את יודעת ששיחקתי בספרות זולה?". לפניכם ארבעה מהם, מסודרים מן המוכר לאנונימי, אם אינכם זוכרים אותם, זו הזדמנות מצויינת לצפות בסרט שוב.

("אתה שומע אותי מדבר ילד דרומי מניאק?! אני עוד לא גמרתי איתך! אני הולך לחגוג בסגנון ימי הביניים על התחת שלך!!")

את וינג ריימס יהיה קשה לפספס. יליד 1959 וניו יורקי במקור, ריימס הוא כושי מפחיד ושרירי שגדל בהארלם, למד משחק בג'וליארד ואף השתתף במחזות של שייקספיר. בתקרית מוזרה, הומלס שפגש ברחוב, התברר להיות אחיו האובד שניתק קשר עם המשפחה אחרי ויאטנם.

מריימס יהיה אפשר להתפעל ב"שחר המתים" שם הוא מגלם את קנת', שוטר קשוח שמבין שלעולם לא ימצא את אחיו, אך דווקא בקומדיות פרופר (דבר שהוא אינו מרבה לעשות) נוכל להיווכח גם כמה הוא מצחיק, לדוגמה ב"צ'אק ולארי", שם הוא מגלם את תפקיד הכבאי החדש. את כינויו "וינג" המציא לו השחקן סטנלי טוצ'י ואת האמי, בו זכה על המיני סדרה "דון קינג: רק באמריקה" בחר להעניק לג'ק למון.

("אני אפילו אין לי דעה...")

פיל לאמאר נולד ב-1969 בלוס אנג'לס קליפורניה ולפני השתתפותו בסרט נוכל למצוא אותו (בקושי) בעיקר בסדרות דוגמת: "פרקליטי L.A", "ג'ייק והשמן", "כנפיים", "משתגעים מאהבה" ו"התכנית של ג'ורג' קרלין". באופן מוזר, אחרי תפקידו כ"ההוא שיורים לו בראש בטעות", החל פרצופו של לאמאר להיעלם מן המסך הגדול והקטן (למעט "מאד TV", שם ניצל את ההזדמנות לצחוק על דמותו של מרווין פעמים מספר) ולמצוא את עצמו דווקא מאחורי מיקרופון, כאחד המדבבים הכי עסוקים (עד היום אגב) בתעשייה.

"פיוצ'ראמה", "איש משפחה", "ליגת הצדק", "אנימטריקס", "בולט", "מדגסגר 2" וכמובן "סמוראי ג'ק" (שם מגלם את דמותו של סמוראי ג'ק) הם רק חלק קטן משלל התפקידים אותם גילם מבלי שיראו איך הוא נראה. הוא למד בהארוורד, שם שיחק את דמותו של האמפרי בוגארט במחזה "שחק אותה סאם" והוא ידוע כחקיין מוצלח - באחד מפרקי הסדרה "המלך היל" נוכל לשמוע אותו מגלם את כריס רוק.

("אני מצטער, לא קלטתי את השם שלך, את שלך קלטתי, אתה וינסנט...")

עוד שנים לפני "ספרות זולה" היה פרנק ווילי (יליד סירקיוז ניו-יורק 1963), משחקני המשנה האהובים על אוליבר סטון ונוכל למצוא אותו ב"נולד ברביעי ליולי", "ג'י. אפ. קיי" ו"הדלתות" שם גילם את דמותו של הגיטריסט רובי קריגר. דני דה-ויטו יספיק ללהק אותו ל"הופה" שנה לפני שיקבל את התפקיד של ברט וחדי העין יוכלו לזהותו בסרט החמוד "Career Opportunities" מ-1991 לצד ג'ניפר קונלי הנאה.

לפרנק כנראה לא הספיק הריגוש שבמשחק והוא החליט לכתוב תסריט ולאחר מכן לעמוד מאחורי המצלמה ולביים את "ג'ו המלך", פנינת סאנדנס מרגשת. עקב קשרי משפחה עזים/בעיות תקציב, אחיו כתב את פס הקול של הסרט. "The Jimmy Show" המצוין, שהגיע רק ב-2001 הדגיש את התפתחותו כבמאי והפגיש אותו (בפעם הראשונה כבמאי ושחקן) עם חברו הטוב ביותר, אית'ן הוק (זה שכבר לא נשוי לאומה ת'ורמן).

("לי קוראים פול והשיט הזה הוא ביניכם").

דווקא פול קלדרון, הדמות הכי פחות זכורה מ"ספרות זולה" הוא זה שעבד הכי הרבה לפני. "ים של אהבה", פקד מושחת", "הפירמה" ו"מרדף בניו יורק" הם רק חלק מן הסרטים בהם השתתף טרם הגעתו לשולחן הליהוק של טרנטינו. קלדרון היה אמור לקבל את התפקיד של ג'ולס, האודישן שלו היה מוצלח במיוחד וטרנטינו היה כמעט משוכנע שהוא מצא את מי שחיפש.

רק באודישן השני של ג'קסון הוחלט סופית כי הוא יקח את התפקיד המיוחל וקלדרון נאלץ להסתפק בתפקיד הקטן. את קלדרון נוכל למצוא גם ב"קופ לנד", "רומן לא חוקי", "21 גרם" ו"מכת אקדח", אולם תפקידו הזכור ביותר (כנראה עקב רגשות אשם של טרנטינו) הוא דווקא בסיפור הרביעי ב"ארבעה חדרים", שם מגלם את דמותו של נורמן, מי שמאוד רוצה את האוטו של טייקון הקולנוע האגדי צ'סטר (טרנטינו) ומשוכנע כי הזיפו שלו לא תאכזב ותידלק עשר פעמים רצוף. נוכל גם למצוא אותו בכל מיני גרסאות של "חוק וסדר" וכיום הוא מלמד משחק בקולנוע וטלויזיה בבית הספר שטרסברג בניו יורק.