אתם מרוצים מפרס התיאטרון החדש?

אחרי שנים של מחאות, טענות ומענות, פרס התיאטרון סוף סוף משתנה והתעשייה רוחשת. בהחלטה של ועדה חיצונית שמינתה עמותת פרס התיאטרון בוטלה למעשה האקדמיה שבחרה בכל שנה את המועמדים והזוכים. במקומה, תמנה ועדת הפרס בשלב הראשון 11 חברים, שיבחרו ארבעה מועמדים בכל קטגוריה. בשלב השני, לאותה ועדה יצטרפו 7 חברים מהאיגודים המקצועיים השונים, וכל ה-18 יבחרו באופן חשאי את הזוכים בפרס התיאטרון.

על פי איתמר גורביץ', מנכ"ל עמותת הפרס, "תהליך הדיון ייקבע בועדת הפרס. לא ברור אם יהיה פרוטוקול והאם הוא יהיה חשוף לציבור". גם קטגוריות הפרסים ישתנו לבלי היכר, כשקטגורית "הצגת השנה" תבוטל ובמקומה יוענקו פרסים למחזה ישראלי מקורי, מחזה שהועלה מחדש ועוד. גם החודש שלפני הענקת הפרסים (ב-14 במאי 2010) מתוכנן להפוך לחגיגה שתכלול הצגות בכורה, דיונים, תערוכות ועוד.

השינוי מרחיק הלכת הזה בטקס הפרסים המרכזי של עולם התיאטרון מעורר גלים אצל מנהלי התיאטראות, שבמשך שנים התלוננו על אופן פעילות האקדמיה. המתנגדים המרכזיים לאופי הפעילות הקודם היו התיאטרון הלאומי הבימה, שטען שבמבנה הקודם נגרמו להצגות מטעמו קיפוח רב עקב הרכב האקדמיה.

"אני מאד מרוצה", אומרת אודליה פרידמן, מנכ"לית משותפת של הבימה. "היה חוסר אמון מאד גדול של היוצרים והשחקנים במפעל הזה שנקרא פרס התיאטרון. בנוסף, ביטול הצגת השנה זה נותן לפרס תנופה מאד גדולה, כי ליד 'הצגת השנה' שאר הקטגוריות הפכו ללא חשובות אפילו שהן אירוע לכל דבר".

"גם תהליך הבחירה והעובדה שמי שיבחר ויהיה מעורב הם אנשי מקצוע, משמחת מאד", מוסיפה פרידמן. "לא ייתכן שבקולנוע אנשי התעשייה הם השופטים אחד את השני ובתיאטרון לא. הדיון, בשונה ממה שהיה עד היום, יהיה פתוח – הועדה תתכנס ותדבר ויהיו לה גם פרוטוקולים וגם אם למישהו יהיה אינטרס כזה או אחר – זה ייצא החוצה".

פרידמן: "השיקול שלנו לא נבע ממספר המועמדויות. בסך הכל השחקנים עוברים מתיאטרון לתיאטרון והיוצרים עוברים, כך שזה לא רלוונטי. השינוי התבקש כי כל היוקרה של הפרס נעלמה. היו שחקנים ויוצרים שביקשו שלא נגידש את היצירות שלהם כי לפרס אין משמעות".

אם בהבימה מרוצים, מה אומרים בקאמרי ובבית לסין, הזוכים המרכזיים בפרס התיאטרון בשנים האחרונות? מנכ"ל הקאמרי, נעם סמל, נשמע קצת מרוצה. "זה באמת ניסיון חדש לחלוטין, להפקיד את ההחלטה בידי 18 אנשים שזה בערך 10 אחוזים מבחינת הכמות ביחס לאקדמיה", הוא אומר. "אנחנו עדיין נזכה בפרסים, אבל זה בהחלט נורא מסוכן. באקדמיה של 120 אין סיכוי לפרוטקציה, אי אפשר להסוות את זה וב- 18 ישנו סיכון שכזה".

סמל: "היא לא מודעת לתקנון ההצבעה של ה- 18, שברור שהיא תהיה חשאית. בועדה של ה-11 יצביעו על המועמדים הסופיים בכל קטגוריה, אבל לגבי הזוכים – זה כבר סיפור אחר. אין לי מה לעשות, הסכמתי לפייר פליי הזה שאומר שמה שהועדה תקבע אנחנו נקבל על עצמנו לשנה אחת, פשוט כי לא הצלחנו להסכים על פורמט אחר".

סמל: "היוצרים והשחקנים לא מעורבים. תהיה פחות תעסוקה למערכות, כי ניתן הרבה פחות הזמנות. 18 אנשים זה קטן עלינו".

גם מנכ"ל בית לסין, ציפי פינס מקבלת עליה את הכרעת הדין של ועדת הפרס, אך לא בלי הסתייגויות. "אני שמחה שכולם שמחים", אומרת פינס. "אני מסתייגת מפני הנסיגה במעמד האקדמיה. אם תראה מה שקרה במפעל הפיס בקשר לפרס ספיר, תראה שאקדמיה מנטרלת את היצרים, שיש אקדמיה באוסקר האמריקאי ובאוסקר הישראלי, כי כשיש הרבה אנשים יש מדגם סטטיסטי מייצג. אני חושבת שבמדינה קטנה כמו שלנו יש המון יצרים, ואנחנו לא בריטים בלשון המעטה. אני מקבלת את דעת הרוב, כי מדובר בסך הכל בשינוי לשנה כדי לבדוק ובאמת יכול להיות שזה יותר טוב. כעסים טוב תמיד יהיו, כי ישנה תחרות".

בעוד שלושת המנכ"לים הבכירים של עולם התיאטרון מרוצים מהשינוי, יש לזכור שפרס התיאטרון הוא ההזדמנות של תיאטראות הפריפריה להגיע ללב השיח הציבורי ולהדגים חלק מהפעילות שנעשית שם. עבורם, ייתכן שהשינוי הוא אכן מבורך, אך לא מספק.

"ברור שצריך שינוי וברור שהוא היה צריך להיות דרסטי כדי שהפרס יגיע למצב הטוב ביותר שלו", אומר מנכ"ל תיאטרון באר שבע, נתן דטנר. "הדבר שהכי יהיה מרתק לדעת זה הרכב ה- 18 שיבחרו בסופו של דבר. מהבחינה הזאת, אני מודה, ששם יהיה קבור הכלב. כמובן שהאידיאל הוא שכולם יהיו אנשי אמנות, אבל זה ברור שכמו שהאקדמיה בנויה מאנשי אינטרס, זו תהיה בעיה גם בעתיד. ישנה גם הבעיה שהצגות בפריפריה עולות לזמן קצוב, וזו עדיין בעיה לגרום לחברי ועדה לבוא לראות את כולן בזמן שיספיק גם לפרס. צריך לזכור שמהות הפרס היא לא על ההצגות הבולטות, שיזכו במילא בפרסים הגדולים, אלא ההצגות שבאמצע, שאין להם סיכוי בפופוליזם הזול. לצערי היום, הכל נהיה פופוליסטי".

"להגיד שכולם מרוצים? ברור שלא", מסכם גורביץ' את היציאה לדרך החדשה. "אבל הפעם, בניגוד לעבר, כולם כולל כולם באו והשמיע את טענותיהם. כל אחד נתן את משנתו וככה הגענו למודל החדש. הפרס הוקם כך שבעצם תעשיית התיאטרון נותנת פרס לעצמה ולכן אנחנו רוצים שהבחירה תהיה על ידי אנישי התיאטרון, וזה מהות השינוי".

גורביץ': "זה אכן דרמטי, אבל אני חושב שכן. ייתכן שבשנה הבאה נפתח את השינויים לתיקונים, אבל העיקר הוא שנהפוך את הטקס הזה למה שהוא אמור להיות – חגיגה של התיאטרון הישראלי".