פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רשמקול 65

      למה לחשוב מה יהיה בשנה הבאה, כשאפשר להתרפק על הקאסט הכל ישראלי של אמיר אגוזי. גם איכות וגם תוצרת הארץ

      שנה עברית חדשה בפתח, ואנחנו שוב עם סקירה של מוזיקה ישראלית שמתכתבת עם הנעשה במדורנו. אין כאן יומרה להציג זו כסקירה מלאה ואבסולוטית, אם הדבר אפשרי בכלל בעולמנו רב הערוצים והכה מפוצל. תמיד ייתכן שהילד שגר בקומה למטה, בחסות קהילה אינטרנטית מצומצמת כלשהי, ממציא ממש ברגעים אלו את המוזיקה מחדש, אך טרם נקלט אצלנו ברדאר.

      יש גם מפיקים נוספים שפשוט קצרה היריעה מלהכילם – כמו מפיק הדראם'נ'בייס PLK שהוציא תקליט לא מזמן וכמה נוספים שמוזכרים כאן בהמשך, וכן התחושה שתמיד מטרידה סביב סיכומים שכאלו, שמשהו ממש חשוב תמיד יחמוק. ובכל זאת, ואולי דווקא בשל כך, נראה לי שריכוז כזה של יוצרים ישראלים עכשוויים הוא חשוב, ולו בשביל התמונה שנוצרת מחיבורם. כמובן שאתם גם מזומנים להאיר את עינינו על דברים שפספסנו, הרי כל המוסיף הרי זה משובח. שנה טובה.

      Yotam Avni – Coke Bouquet (House mix) // Iwanai

      Shlomi Aber & Kenny Larkin – Sketches (Shlomi Aber version) // Be As One

      Dop – Mambo Jumbo (Guy Gerber remix) // Supplement Facts

      Chaim – Danceable // Bpitch Control

      Deep’a & Vek – 808 (Miss Fitz remix) // Kammer

      Soulmate – Set Fire to My Feet // Sushitech

      Itamar Sagi – Agnes Blue // Ovum

      Juju & Jordash – Deep Blue Meanies // Dekmantel

      NDV – Touchy Philly // Lo

      Radio Trip – Computers Singing (Markey Funk remix) // Jalapeno

      The Ramirez Brothers – Mine Funk // Audio Montage

      Soulico ft Rye Rye – Exotic on the Speaker // J-Dub

      Metro – Tel Avivi (remix ft Cohen@Mushon, Peled. Fishi & Chulo)

      Kalbata – Ninja We Ninja // white label

      Jazzsteppa – Big Swing Sound // Studio Rockers

      Borgore – Saturday Night (Gore Step) // Shift

      Kutiman – Just a Lady // Thru You

      חציו הראשון של הפודקאסט מוקדש ליוצרי האוס וטכנו, שבשנים האחרונות הפכו לשמות קבועים ומרכזיים בסצינות אלה. המוכרים מביניהם הם כנראה שלומי אבר וגיא גרבר, שהפכו לשמות כה מבוססים שכל קטע חדש שלהם מעורר עניין באופן מיידי. פעילותם של השניים גם חורגת מעבר לתוצרתם האישית, כשלכל אחד מהם גם לייבל משלו שנותן במה ליוצרים נוספים, מקומיים ובינלאומיים כאחד. הלייבל Be As One של אבר, בו יצא השת"פ המצליח שלו עם קני לארקין, הוציא גם קטעים של מפיק הטכנו השוודי סמואל ל. סשן וישראלים כגל אבריל ואיתמר שגיא, שמופיע בקאסט עם קטע אחר שלו שיצא השנה - "Agnes Blue" הדטרויטי באופיו, שיצא בלייבל Ovum של ג'וש ווינק. הרמיקס של גרבר ל-Dop הצרפתים הוא בעיני קטעו הטוב ביותר שיצא השנה, מתוך התקליט שהוציאו אלה בלייבל שלו, Supplement Facts, בדיוק כשכוכבם דרך בשמי ההאוס העולמיים. והם לא היחידים, שכן גם מישל קלייס, המפיק שמאחורי אחד התקליטים המדוברים של השנה ("La Mezcla" בלייבל Cadenza של לוציאנו), שיחרר אצל גרבר תקליט שנייה וחצי אחר-כך, והראה שמישהו שם עם יד חזקה על הדופק. בנוסף לכך השיק גרבר תת-לייבל דיגיטאלי בלבד – Supplemental – בו יצא אוסף עם קטעים של אמנים צעירים יותר לצד הוא עצמו ואמנים מבוססים יותר שקשורים ללייבל. אחד מהם הוא חיים אביטל (Chaim), שבקרוב גם יוציא אלבום אמן בלייבל -Bpitch Control הכה נחשב.

      אך הם ממש לא היחידים – גם ווק ודיפה (רזידנט ליין הג'קין של ברזילי), יוסי אמויאל (במסגרת הצמד Soulmate והלייבל סושי-טק שבבעלותו), יותם אבני שהופיע כאן לפני כמה שבועות רק בגרסה קצת אחרת (הקטע יצא ממש ביום של סיכום השנה שעברה) ומעיין נידם – המכונה Miss Fitz – שמופיעים כאן כולם עם קטעים מעולים אחד אחד. מעיין נידם הוציאה גם תחת שמה את האלבום "Nightlong", שבנוי סביב הקלטות של מוזיקה קובנית וזכה לשבחים, מספר רמיקסים וגם פודקאסט בועט עבור האתר רזידנט אדביזור. סוגרים את המקבץ הקלאבי הם ג'וג'ו וג'ורדאש עם "Deep Blue Meanies" – שזכה לביקורת נלהבת ומדויקת של פיליפ שרבורן בפיצ'פורק (והופיע אצלנו עוד קודם ברשמקול 46).

      אם בשנה שעברה הייתה פריצה משמעותית של סצינת הגרוב הישראלית לתוך זו העולמית, שנה זו התאפיינה במיסוד והעמקה של מערכת היחסים הזו, כולל מה שניתן לכנות הפנמה של חוקי המשחק. מחבר בין שני חלקי הפודקאסט הוא נדב רביד (גילוי נאות: שותפי בבוטניקה, שגם פתחנו לייבל השנה!), שתחת השם NDV הוציא קטע נו-דיסקו בסדרת האוספים מילקי דיסקו של הלייבל האנגלי Lo.

      רדיו טריפ החתימו את אלבומם "Music Heads" משנה שעברה להפצה בינלאומית בלייבל Jalapeno של קראק&סמאק, כולל הוצאה של 2 תקליטי ויניל (אי.פי עם 4 קטעים מהאלבום ו-7" של "חשיש"), וכן הוצאה דיגיטאלית של EP רמיקסים, כולם מאת יוצרים ישראלים שפועלים בסביבתם. כמו כן, להקת התפוחים שהם גרעין מרכזי בה, הספיקה כבר לצאת למספר סיבובי הופעות אירופאיים, כשבמישור המקומי הוציאו אלבומים לפרויקט UBK של אורי כינורות (בופ-פם) והאחים רמירז במסגרת הלייבל אודיו מונטאז' שבבעלותם.

      רביעיית הדיג'ייז/מפיקים סוליקו, שחתומים בארה"ב בלייבל J-Dub, הוציאו ממש כרגע את אלבום הבכורה שלהם, "Exotic on the Speaker", בו הם מארחים שלל אמנים ישראלים (תומר יוסף, אקסום, אורן ברזילי, אונילי, רבל סאן ועוד), לצד שמות בינלאומיים גדולים (גוסטפייס קילה, דל דה פאנקי הומוסאפיין ו-Rye Rye הצעירה) – צירוף הכרחי על מנת שיצליחו לחדור לתודעת השוק האמריקאי העצום.

      אורי שוחט הרעיד את סצינת ההיפ-הופ המקומית עם סאונד עכשווי ובועט (בין אם לבדו או לצד שותפים כדיג'יי אלארם או מיכאל כהן). קטעים שהפיק עבור קוטג', לוקאץ' ומטרו (שהפך ללהיט בתוכנית של דידי הררי!, וכאן בגרסה עם ראפרים אורחים), וכן ברמיקסים לאונילי ו"דבש" של רונית ראסטה (שהופק במקור ע"י סאבו וקותי) – יצר שוחט סדרה של פצצות לרחבות, בעברית, שמתקשרות באופן ישיר וללא רגשי נחיתות עם הנעשה בשאר העולם.

      כלבתא שיחרר על תקליט מסתורי ללא פרטים (white label בעגה המקצועית) את הקטע שכבר הפך להמנון מקומי – "Ninja We Ninja", שאף נלקח לדיג'יי סט של N-Type, מבכירי תקליטני הדאבסטפ, עבור סדרת האוספים של תחנת הרדיו הפיראטית המובילה Rinse FM. ג'זסטאפה – הרכב הדאבסטפ של גל מור וגל ברבי (המתגוררים בלונדון וברלין בהתאמה), עשה גם הוא שמות בסצינה זו, בעיקר בזכות הופעות הלייב האנרגטיות שלהם, עימם הגיעו לבמות גדולות בפסטיבלים רבים, כמו גם קהל רב ונלהב כשביקרו כאן.

      דוגמה קצת שונה ומעניינת במיוחד הוא מפיק הדאבסטפ Borgore (אסף בורגור) – צעיר תל-אביבי עם נטייה ברורה לצד הכסאחיסטי על גבול המטאל של הז'אנר. דרך העניין שנוצר סביבו בפורום הדאבסטפ העולמי הוא צמח היישר ללב הקהילה הבינלאומית, ובמהלך החודשים האחרונים שיחרר קטעים בשני לייבלים שונים והוזמן לתקלוטים באירופה. בורגור, שבמסיבת ההשקה שלו בברזילי תקלט כמעט אך ורק חומרים פרי ידיו, ואירח אם.סיז, זמרת ואף את עצמו על המיקרופון – מגלם בעיני דור חדש וצעיר שפחות מודע למגבלות הגיאוגרפיות לתוכם צמחו יוצרים ותיקים יותר - מה שעד לפני כמה שנים דרש מאמצים רבים והשקעה ארוכת טווח, יכול כעת לקרות בין לילה ולחיצת כפתור.

      ואם צלחתם את המגה-כסאח של בורגור, מחכה לכם סוכריית הרגעה – הקטע היפה מפרויקט Thru-You של קותימאן. זה אמנם כמעט נצח במושגי זמן אינטרנטי, אך אסור לשכוח את התהודה העולמית שעורר פרויקט העריכה שלו לסרטוני יו-טיוב, שהייתי שמח לראות מועמד בפרסי הווביז או דוגמתם. מלבד היצירה המרשימה כשלעצמה – קותימאן נתן כאן ביטוי חדש ועכשווי לכישרון ויכולת מוזיקלית, וכך הגיע אינספור צעדים מעבר לטריטוריות וקהל שאלבומו משנה שעברה, מעולה ככל שהיה, יכול היה להביאו אליהם. החשיבות כאן היא המדיום, ובעולם המוזיקה העכשווי, בו הולך ומתפוגג תוקפן של כמעט כל היסודות ודרכי הפעולה המוכרות, מהווה Thru-You אבן דרך מעוררת מחשבה והשראה.