אחד מהאנשים שהכי שמחים על הצלחתו של ג'אד אפטאו הוא גרג מוטולה. מוטולה, שעשה את הבכורה שלו כבמאי ב-1997 עם קומדיית האינדי הסבירה "The Daytrippers", בילה עשר שנים מחוץ לעסקי הקולנוע עד שנבחר על ידי אפטאו (עמו עבד על סדרת הטלוויזיה קצרת הימים "Undeclared") כדי לביים את "סופרבאד" ב-2007.
ההצלחה הקופתית הכבירה של הקומדיה האדירה ההיא הוציאה את מוטולה מאלמוניותו, הפכה אותו לסחורה חמה, וסייעה לו לקבל אור ירוק ל"Adventureland" - דרמה קומית אוטוביוגרפית ונוסטלגית שמביאה את סיפור התבגרותו הרגשית והמינית של בתול נאיבי ומעט מתנשא שמדבר גבוהה על צ'רלס דיקנס ועל גוגול בתקווה שאלה יסייעו לו להשיג לו זיונים, ושמגולם על ידי ג'סי אייזנברג (הבחורצ'יק שכיכב ב-"The Squid and the Whale" המצוין).
העלילה של הסרט, שיצא לאחרונה בדי.וי.די, מתרחשת בקיץ 1987, בפארק שעשועים פרובינציאלי ומעפן שבו "רוק מי אמדאוס" מתנגן בלופ. זהו הגיהנום המדכא שבו נאלץ הבתול שלנו לבלות את חופשת הקיץ שלו על מנת לממן לימודי תואר שני בניו יורק, ושם, בין המתקנים והמשחקים, הטמבל החמוד כבר ילמד דבר או שניים על בנות המין היפה. וגם על החיים הוא ילמד כמה דברים.
בין המורים שלו ניתן למצוא את קריסטן סטיוארט, הזכורה לרע כאהובתו של אדוארד ב"דמדומים". כאן היא מגלמת בחורה שווה שגורמת לבתול המבולבל שלנו לטרוח ולהכין עבורה מיקס טייפ. וגם לזיקפה היא גורמת לו. ותמיד ברגע הכי לא נכון. כמה מביך. בכל מקרה, כאן היא גם מוכיחה שהיא יודעת לשחק.
עוד מורה שכדאי לציין הוא איש האחזקה של פארק השעשועים, אותו מגלם ראיין ריינלודס ("ההצעה"). בדרך כלל אני די מתעב את פרצופו הפוטושופי של ריינולדס, אבל תאמינו או לא, פה הוא כמעט מצליח להיות מגניב.
חוץ מהם מסתובבים בפארק גם ביל היידר (שהופיע בכמעט כל סרטי חבורת אפטאו) וקריסטן וויג (כנ"ל). הם מגלמים את המנהלים הקרועים של המקום והם אמונים על מרביתו של הקומיק ריליף.
באופן צפוי לגמרי, העניינים מסתבכים עבור הבתול שלנו. בחורה נוספת, ולוהטת במיוחד, נכנסת לתמונה (היא אמנם לא יודעת מי זה גוגול, אבל היא יודעת טוב מאוד איך לשמח את הצ'רלס דיקנס של הבתול שלנו). וגם ההיא מ"דמדומים", כך מסתבר, אוצרת סוד אפל, וכשהסוד נחשף רמת האמוציות מאיימת לעלות על גדותיה. אך אל דאגה, רומנטיקנים. לא רק שהבתול שלנו יזכה לרוקן את שק האשכים שלו, אלא שהאופן שבו הוא יעשה את זה בסופו של דבר לא יגרום לכם לרצות לעקור את עיניכם ממקומם עם עט נובע. או כך לפחות אני מקווה.
סרטי התבגרות רומנטיים, נוסטלגיים וקיציים מהזן של "Adventureland" הם אחד מהטריקים הישנים ביותר בספר. רק לפני מספר חודשים נתקלנו ב"The Wackness", סרט שביקש לעשות לבתולים מהניינטיז את מה שהסרט הזה מבקש לעשות לבתולים מהאייטיז.
ובכל זאת, למרות עייפות החומר, מוטולה, שבאמת עבד בפארק שעשועים מעפן בזמן לימודיו בקולג', ושטוען את סרטו בהמון רגעים כנים שניתן להזדהות עמם (ובהמון סצנות שבהן הגיבורים שלנו מתמסטלים ועושים שטויות משעשעות), מצליח לגרום למכונה הנוסטלגית לעבוד. כמובן שהעובדה שיש לו את אייזנברג הגיק הנבוך הכי אמין בהוליווד, אחרי מייקל סרה - מסייעת לו להצליח במשימתו. וכמובן שהעובדה שגם כאן, כמו ב"The Squid and the Whale", יש למוזיקה של לו ריד חלק חשוב בסיפור, רחוקה מלהזיק.
בסופו של דבר, וגם בתחילתו, "Adventureland" הוא סרט קטן, חכם ודי מתוק שמוכיח שלגרג מוטולה מגיע לא מעט מהקרדיט על כך ש"סופרבאד" היה כזה סופר גוד. כלומר, ברור שרוב הקרדיט צריך ללכת למק'לאבין (ולג'ונה היל, ולמייקל סרה, ולתסריט של סת' רוגן), אבל כיום ברור כשמש שמוטולה הוא זה שהחזיק את הכל ביחד וגרם לתוצאה שיצאה להיות הסרט היחיד מבין סרטי חבורת אפטאו שבאמת ראוי להיקרא קלאסיקה.
בוודאי תשמחו לשמוע שסרטו הבא של מוטולה, שייקרא "Paul", ושסיים להצטלם ממש בימים אלה, לא יעסוק, לשם שינוי, בבחורים צעירים שמנסים לאבד את בתוליהם. במקום, סיימון פג וניק פרוסט (שגם כתבו את התסריט) יגלמו שני גיקים שפוגשים חייזר שרוצה לחזור לכוכב שלו (ושידבר בקולו של סת' רוגן). זו הפעם הראשונה שפג ופרוסט שני גאונים קומיים שכיכבו בהצלחה גדולה ב"Spaced", "Shaun of the Dead" ו"Hot Fuzz" לא יעבדו עם הבמאי הקבוע שלהם, אדגר רייט. מה שאומר שמוטולה באמת הסתדר בחיים. אין מה לומר. שווה להיות חבר של ג'אד אפטאו.
