זהב

"מצטער גברת חייקין, אני אמיתי/ מעולם לא התכוונתי לגרום לבתך לבכות/ אני התנצלתי טריליון פעמים"
(עיבוד יידישאי ל-“Ms. Jackson” מאת אם.סי בודו)

“Big Boi & Dre Present...”, האוסף חדש של אאוטקאסט, יוצא בעיתוי לא מפתיע מבחינתם, אחרי שמהשנה החולפת הם ייזכרו כקרוסאובר היפ הופ האולטימטיבי שטיפס ממקום טוב באמצע ההצלחה המסחרית בשוק האמריקאי לפסגות אם.טי.וי בינלאומיות מרשימות במיוחד, שאיימו להפוך את ביג בוי ודרה 3000 ואת “Stankonia”, תקליטם המאוד מצליח שיצא בשנה שעברה, לפוג'יז של המצב הרוח הטוב.

מי שחשב שאאוטקאסט באים להביא מכה מהצד עם אוסף מקרי, כנראה שכח שלא מדובר כאן בפינק פלויד. בכל זאת, אחרי ארבעה תקליטים שלמצוא בהם קטע רע יהיה כמו לבקש מזבולון מושיאשווילי להתכופף (כלומר, בלתי אפשרי), מגיע להם להביא אותה בסיכום דרך קצרצר שעל הדרך גם יזכה להצלחה המסחרית הברורה שמניבים אוספים המגיעים בעיתוי מוצלח. וכדי שמעריצי אאוטקאסט הנאמנים מתחילת הדרך לא יחושו שהצמד "התמסחר", כמו שאומרים, מוסיפים כאן עוד שלושה קטעים חדשים – בונוס לחובבים וקריצה לצרכנים.

בשורה התחתונה, מדובר באוסף שהוא עשר מתוך עשר בכל שישה עשר קטעיו. המתכון ברור – אאוטקאסט משלבים את מיטב ההשפעות השחורות הקלאסיות (ה-P של הFאנק, ה"אוחץ'" של פרינס, ה"אומפף" של סליי סטון, ה"יה יה יה" של סטיווי וונדר, ה"יו!" של הג'י-Fאנק של ד"ר דרה וה"אוווווו" של מרווין גיי), עם מיטב האידיאולוגיות המוזיקליות המתאימות (ספינת האם הנוצצת של פאנקדליק, הגלאם ההיפי של משפחת סטון והריץ' ערסאוואת של פאף דאדי), והתוצאה כבר הרבה פחות ברורה – קטעים מוזיקליים פרועים, סטלניים, היפ הופ דרומי משולהב ורענן, נטול סימפולים ובנוי על האורגניות של הביצוע החי, בוויטאליות הלקוחה מאתוס הרית'ם אנד בלוז הישן נושן ועד לכללי המשחק החדשים של האלקטרוניקה, ומעל הכל – בסבבה שלו.

עם חלוקה שווה פחות או יותר של קטעים מתוך ארבעת האלבומים שאתם חייבים לקנות (אם אתם לא קמצנים מניאקים או מתחת לקו העוני או שכבר יש לכם), עם הלהיטים החדשים, עם וייב הדלקה האותנטית, יש כאן אוסף שיכול לשמש כהקדמה, מבוא, סיכום, מתאבן או אנדרטה לכבוד אאוטקסט, הצמד הכי מגניב בהיפ הופ. ואני מוכן להרים כוסית של בוז'ולה מהבציר הפרטי שלי כדי שיהיה להם לחיים.