מה שהילדים אוהבים: הקטע הכי שמח

לא משנה כמה שירים חשובים, חדשניים או מלאי משמעות יצאו ב-2009, הקטע הכי שמח וכנראה גם המגניב ביותר שקיבלנו השנה היה הרימיקס של Wallpaper לשיר "Combination Pizza Hut And Taco Bell" של דן רייסיסט (ואפילו הופיע פה במיקס, לפני כמעט חצי שנה). בגלל זה ממש התרגשתי כשהגיע האלבום המלא של Wallpaper, שלמרות שהוא יכול קצת להציק ולהשמע ממוחזר ומעיק, יש בו כמה רגעים מעולים מפוצצים במודעות וקריצות, שמטיילים על הקו שבין דן בלאק לקאלווין האריס. השיר הנ"ל למשל, הוא סוג של המנון של כל רווק בעל פאסון, שרק רוצה למצוא לעצמו חברה שווה. או כמילות השיר: "אני נראה טוב מידי/ מתלבש טוב מדי/ ועושה כסף אמיתי".

מה שמדהים ברימיקסים של אנימל קולטיב, זה שהם מסוגלים לקחת כל שיר, מכל ז'אנר ובכל אווירה ולגרום לו להשמע כמו שיר של אנימל קולקטיב רק עם טוויסט ייחודי שלא נמצא באף אחד מהריליסים שלהם ומוסיף המון.

האלבום החדש של האדיטורס הגיע לרשת באיכויות לא מרשימות כבר לפני כמעט חודשיים, אך רק השבוע הוא דלף באיכות מלאה. לפי שלל הביקורות ועדכוני הטוויטר, נדמה שאני לבד במערכה, אבל אני באמת חושב שמדובר באלבום מצוין. בעצם, זה האלבום היחיד של האדיטורס שבאמת טוב. אז נכון, הוא סובל מדרמטיות יתרה, מחיקויי איאן קרטיס שצורמים אפילו יותר מתמיד, וגם השימוש הכמעט מוחלט בסיניסייזרים הוא לא הדבר הכי מתקדם שתשמעו בחייכם. אבל זה נשמע פיצוץ, ובאמת מזיז חלקיקים בלב.

השם של הלהקה הנ"ל - "ג'יזז קרייסט (להקת האינדי)" והסוגריים במקור - הוא כנראה אחד מהשמות הגאוניים ביותר שניתנו להרכב וכשמבינים שמדובר בהרכב הבכורה של קרלס מהבלוג הידוע והשנון Hipster Runoff, התמונה כולה מתחברת. פתאום ברור למה המוזיקה הדרמטית והסיפורית הזו נשמעת כל כך טוב ומקורית.

"אנחנו לא נהרוס אותך" צועקים ה-Dead Man's Bones בשיר האינדי-פופ המקסים הזה, שמטיף לאיזושהי מחאה, רק שאני לא באמת יודע איזו. טוב נו, לפחות יש להם אג'נדה, ואם אתם יודעים במה מדובר אתם מוזמנים לטקבק.

הכאבים שבלהיות טהור בלב ממשיכים להפציץ בבי-סיידים שמדברים היישר למכנה המשותף הנמוך ביותר של היפסטרי כל העולם. והפעם על סדר היום: קוקו צדדי.

בתיאוריה, אין דבר מושלם יותר בעיני מאשר שלוש בנות שמקימות להקת Pאנק-פופ. זה הרבה יותר מחמוד או סקסי - זה הדבר האמיתי. בפועל, זה לא תמיד קסום כמו שזה נשמע. או שהבנות לא לוהטות מספיק, או שהPאנק לא פופי מספיק, או שהפופ לא Pאנקי מספיק, או שזה סתם לא זה. במקרה של Brilliant Colors יש לי הרגשה שהתאוריה יושבת בול - אפילו שבנות ההרכב הן לא הדבר הכי מדהים שדרך בעולם, הן באווירה הנכונה והן כיפיות בטירוף. מקווה שאלבום הבכורה המלא, שיגיע בתחילת נובמבר ויקרא "Slumberland", יעמוד בציפיות.

ואם כבר הזכרנו Pאנק-פופ, אז אין מוצלחים יותר ממילקי ווימפשייק, שנכנסים השבוע לפינה "מה שהמבוגרים אוהבים" עם שיר מתוך האלבום המבריק "Lovers Not Fighters" של 2002. מה שהכי מוצלח אצל מילקי ווילמפשייק, מעבר לאווירת הפאן נוסח הבאזקוקס, אלו הטקסטים הספק חכמים, ספק ילדותיים והקשר הישיר למסורת בריטית עתיקת שנים. אם היה צדק בעולם, מילקי ווימפשייק היו מוכרים להרבה יותר מכמה מאות אנשים.

לוס קמפשינוס משחררים סינגל חדש מתוך אלבום שעוד אין לו שם ומקמבקים את שמחת החיים שקצת אבדה להם עם השיר המדהים והמעט מצמרר "The Sea Is A Good Place To Think Of The Future", שכנראה יעמוד בפני עצמו ולא יכלל באלבום. אבל אם הסינגל הנוכחי הוא מדד איכות שמעיד על האלבום, כנראה שהוא יהיה מוצלח גם בלעדיו.

לפעמים אני ממליץ במדור על מוזיקה ותוך כדי מבקר את היוצר שעומד מאחוריה. כך למשל במקרה של דבנדרה בנהרט, עליו המלצתי לא מעט בזמן האחרון למרות עקיצות מפורשות. אבל בסופו של דבר, קצת כמו המלחמה בטרור, אין אמת אחת. דבנדרה הוא מוזיקאי מצוין ופורה, כמו שמלמד אותנו "Baby", האי-פי החדש שלו שדלף השבוע, אבל אי אפשר להיות לחלוטין לצד מישהו שזורק, בטבעיות לגמרי, טקסטים מטופשים כמו "אני יודע שאני נראה מסטול/ אך אני פשוט רוקד בחופשיות".

הנה עוד רגע מעולה מתוך האלבום של Wallpaper. "Ddd" (מבוטא דה-דה-דה) מכיל אמנם אפקט אוטו-טיון מגוחך (אבל עדין יחסית) והטקסט שלו על הבחור הלבן שמת להיות גנגסטה (יכול גם להיות שהוא כזה, אפשר לקחת את זה לאיזו פרשנות שרוצים) הוא מבריק. אותו בחור יוצא עם בחורות שגבוהות ממנו, מפחד מבחורים עם קפוצ'ון ואיזה הומלס גונב לו את האייפוד, אך בכל זאת, החברים אומרים שיש לו נפש של גנגסטה, והוא ממש שמח שהם מרגישים אותו.

ואם אנחנו כבר באוטו-טיון, כדאי לסגור את המיקס עם הקטע הכי זול - במובן החיובי - של השבוע, שמגיע ממפעל המאש-אפים של Hood Internet ומאחד בין דרייק, ליל' ויין ומייק סנואו, שלושה אנשים שהילדים כולם משחקים אותה כאילו שהם לא אוהבים, אבל שומעים את הטראקים שלהם בסתר.