נע ונד

זה לא משנה אם הוא לחסידים או לרסטאפרים, לג'ה או לה'. מתיסיהו עושה מוזיקה שכיף לזוז לצליליה. פז חסדאי התנועע

  • מתיסיהו

נדמה שמרוב תת הקטגוריות הסטיגמטיות שמשתייך אליהן מתיסיהו, קשה לאמוד את זהותו האמיתית. הראש דורש לתייג אותו לאחת הקטגוריות כדי להתחיל להריץ את הדעות הקדומות, אבל קשה להחליט אם הוא פריק או דוס, רסטאפרי או ברסלב, זמר או מיסיונר. נדמה שגם ההטרוגניות של הקהל בבארבי מגבירה את הבלבול. חלקם אוהבי רגאיי ממוצא אתיופי, חלקם חוזרים בתשובה עם סנדלי שורש, השאר הם סתם חובבי היפ הופ מתבגרים ונטולי זהות. את האולם מציפים ניחוחות סנסימיליה, שמתערבבים עם ריחות זיעה של חסידים מוזנחים, והקהל המבולבל מתקשה להחליט אם עליו להודות לג'ה או לה', אם ההשראה התקבלה מהרב שליימה או מסילאסי היילה, והאם הרוחניקיות הנוטפת הזו היא בעצם מיסיונריות מתלהבת של חוזר בתשובה, או סתם מלמולים במבטא ג'מייקני על אהבה חופשית וכמיהתנו לזאיון בבילון. ואולי בעצם הכל אותו דבר?

עוד בוואלה! NEWS

5 טיפים שיעזרו לעובדים שלכם לחזור לשגרה

בשיתוף נספרסו
לכתבה המלאה
(צילומים: עירא זליכה)

אבל אז הוא עולה לבמה, המתיסיהו הזה, ומראה שהוא מצליח לשלב בין כל הקטגוריות האלו בצורה מרשימה וטבעית. מצד אחד משקפי השמש והכובע מצליחים לשדר תדמית היפ-הופית ברוקלינית, אבל הם באים בד בבד עם המקטורן האפרפר, שלקוח היישר מסיפורי בשביס זינגר על העיירה בפולניה. התנועות והקצב אולי מזכירות ראפרים שחורי עור, אבל בכל פעם שהוא רוקד הוא גם נאלץ לשים את ידו השמאלית על הראש כדי למנוע מהכיפה ליפול, בתנועה שמזכירה מתנחל חוגג את שמחת תורה, בתנועה שמזכירה שלפני הכל מדובר ביהודון בשם מתיתיהו מילר.

עירא זליכה

גם את המוזיקה עצמה קשה להגדיר בהחלטיות או לתחום במסגרות סגנוניות. שיר שמתחיל בקצב קאריבי וצלילי קלרינט עשוי להסתיים בגיטרות צורמות ותופים עוצמתיים; קטע שנפתח בתנועות איטיות יכול להתחלף ברגע אחד לרצון לעשות פוגו והד-בנגינג; לפרקים אתה עוצם איתו עיניים ונושא תפילה חרישית, אך דקה לאחר מכן אתה מוצא את עצמך מניף ידיים באוויר ומקפץ בחוסר שליטה; והכל בשיא הטבעיות, בקצב נכון, בשילוב אידיאלי.

עירא זליכה
יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

מילר ידידנו - 190 ס"מ של קצב וכריזמה - מצליח לתמרן היטב בין מכלול הזהויות המבלבלות מסיבה אחת פשוטה: מתחת לזקן, לציציות ולשאר המסכות והסטיגמות מתגלה בחור מוכשר שפשוט יודע לעשות מוזיקה שכיף להתנועע לצליליה. הפרשנים והמבקרים אומנם טוענים שהוא התמסחר, שהוא התקלקל, שהוא בינוני, אבל ספק אם נמצא אמש אדם אחד בבארבי שהסכים עם דעת המומחים, ספק אם היה מישהו שלא נשאב אחרי הכריזמה של המוזיקאי המוכשר הזה, ספק אם נרשמה אכזבה בשורות הפריקים או הדוסים, בין חובבי ההיפ-הופ או הרגאיי, בין מעריצי הגיטרות או הדאב.

וכך, אחרי שעתיים מהנות ואינטנסיביות נפרד לו מתיסיהו מהקהל המבולבל, שהודה לו במשך דקות ארוכות, אך בה בעת המשיך לתהות האם הראפר המגניב יילך לישון הלילה בסוויטה מפוארת, או שמא הדוס הרגיש יבלה עם המשפחה בסוכתם הצנועה בבני ברק. כל התשובות נכונות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully