פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "יש הבדל בין פרחחות לוולגריות"

      רבקה מיכאלי, מולטי-טאלנט אמיתית בין היחידות בישראל, מבדילה בין סאטירה של היום לזו של פעם ומדברת על מציצנות וסיכומי חיים

      רבקה מיכאלי, מופע המחווה שארגנו לך הערוץ הראשון ותיאטרון הקאמרי הפגיש אותך שוב עם אפרים סידון שכתב את התסריט. האם זה אומר שמחכה לנו מופע סאטירה כדוגמת "ניקוי ראש" שבה גם שיתפתם פעולה?

      "לא, לא, לא תהיה שום סאטירה, אבל גם לא דמעות בעיניים וחיבוקים עם שרת התרבות על הבמה. פשוט קטעים מצחיקים. הברכה המיוחדת ששלחו לי לונדון וקירשנבאום, החיקוי המעולה שעושה לי רועי בר נתן, אוהד חיטמן, הנכדות שלי.. אני עוד לא ראיתי את זה, אז אני לא בדיוק זוכרת מה יש שם".

      המפגש המחודש עם סידון לא עשה לך חשק לחזור לסאטירה?

      "לא, זה לא עומד על הפרק. אבל אם הייתי עושה היום סאטירה, הייתי משחקת קריין רדיו ששמעתי אתמול. הוא אמר: 'הנאנסת עלתה על דוכן העדים אך מסרה את עדותה בדלתיים סגורות לצערנו'. אתה מבין? לצערנו! אנחנו הרי חייבים לדעת מה היה שם, את כל הפרטים, איך זה הרגיש. או הזקנים האלה שתפסו אותם עושים אורגיה בבית אבות ושלחו מכתב לילדים. ממה הם פחדו שם בבית האבות? שהם ימותו? שהם יחיו יותר מדי? שהם יולידו עוד זקנים? משלמים להם הון תועפות והם חושבים שיש להם זכות להתערב בחייהם של אנשים מבוגרים".

      אז זו הבעיה העיקרית של החברה הישראלית כיום – המציצנות?

      "המציצנות הפראית והוולגריות. ב'ניקוי ראש' היה את המערכון עם התור לבית השימוש ואחד שמנסה להתגנב ואומר: "אני רק בשביל לשאול משהו". זה היה שובבי. או הגשש החיוור, כשהם שרו את 'מים לדוד המלך' וראו להם את התחתונים. יש הבדל בין פרחחות לבין וולגריות. צריך רגש מסוים כדי להבין את זה וכנראה שאין לו בית ספר".

      אז כן יש לך מה להגיד. למה לא בסאטירה?

      "תראה, אני יודעת איך להגיש דברים, מה לשים בהתחלה, באמצע ובסוף. אבל אני לא מתחרה בחדות של ב. מיכאל ואפרים סידון. הומור זה סוג של ראייה וצריך בשביל זה את הכישרון וההשכלה שיש להם וגם את כל המובאות שעליהם הם נסמכים. אני גם חושבת שמה שעשינו אז שונה ממה שיש היום. היום אין סאטירה בישראל אלא רק תוכניות העלבה. מחקים אנשים וזה נתפס כשנינות מרשימה. אז ברור שגם כשאנחנו חיקינו אנשים ב'ניקוי ראש' אז הם נעלבו, אבל אנחנו תקפנו רעיונות, תפיסות עולם, והיום בעיקר תוקפים אנשים".

      לאילו תוכניות את מכוונת?

      "על זה אני לא מוכנה לדבר, אני לא בתפקיד של מבקרת טלוויזיה. אבל את 'ארץ נהדרת' אני אוהבת. כי הם תוקפים רעיונות. כשהם ריפדו את טל פרידמן והלבישו אותו כמו אריק שרון, הם לא ירדו על זה שאריק שרון שמן אלא על הרעיונות שהוא הוביל. הם עושים סאטירה אמיתית. אבל מהדוגמא שנתתי לך, אתה יכול להבין מתי היתה הפעם האחרונה שראיתי את התוכנית".

      למה זה?

      "כי אני עובדת ערב ערב. בהצגה 'ארוחה חמה' שכתבה ענת גוב וביימה עדנה מזי"א, ומה לעשות שההצגה מאוד מצליחה. רק באוקטובר יש לנו 36 הצגות, בכמה ערבים הצגה כפולה".

      הגעת לתיאטרון בגיל מאוחר יחסית, למעשה אחרי הסיכום הקודם שעשו לך בערוץ 1 בתוכנית "חיים שכאלה".

      "כן, רציתי להוכיח לעמוס אטינגר שמוקדם מדי לסיכומים. אבל האמת שהתיאטרון תמיד היה הדבר שרציתי לעשות כשאהיה גדולה. וגם הוא לא הסוף. אני מתכננת עוד הרבה דברים עד הסיכום הבא. יש לי בעיה עם כמה שפות ועם כמה תארים אקדמיים שאני צריכה להשלים".

      ומה עם לחזור לטלוויזיה, אולי עוד סיבוב של "סיבה למסיבה"?

      "לחזור? לא בחלומות ולא בסיוטים. אני גם לא אחזור לישון באכסניית נוער. אני הולכת קדימה, לא אחורה".

      אז איך את מרגישה עם זה שאת זוכה בחייך למופע מחווה שרב האנשים זוכים לו לאחר מותם?

      "אמרתי, זה לא מופע מרגש, עם חיבוקים ודמעות. נעמי שמר, אהוד מנור – להם היו מופעים מרגשים. אבל מה לעשות שהגעתי לגיל שכשאני קוראת מדורי רכילות, אני לא מכירה אף אחד, אבל כשאני מגיעה למודעות האבל – אז כבר יש על מה לדבר".

      אז מתי מופע הסיכום הבא?

      "עוד עשר שנים, כשאהיה בת 82. אם המופע לכבוד יום הולדת 70 שלי התאחר בשנתיים, אז גם זה של גיל 80. מה שכן, אני יכולה להבטיח שהוא יהיה בצוותא ויהיה 25 דקות. 25 דקות טובות".

      .

      * החלק השני של מופע המחווה לרבקה מיכאלי ישודר ביום שישי הקרוב, 16 באוקטובר, בשעה 21:05 בערוץ הראשון.