תנו לשמש יד

"יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות"
(פרק א' משנה ו')

כמה יפים דבריו של בן פרחיה, באמת. לדון כל אדם לכף זכות זו בהחלט מותק של אמירה. כדי שההיגד יהיה ברור נאמר כי בן פרחיה, כך אני מניח, לא היה מבקש ממכם לדון גם את יגאל עמיר לכף זכות. אבל בכל מה שקשור לאזורים הנורמטיביים, קל מאוד להודות כי אנו נוטים לדון אנשים לשלילה.

עזבו לרגע את הלצון, הטרנדיה התל אביבית והמכרז לערוץ החדשות (השאלה, למי שלא הבין, היא האם יעקב אילון יעסיק את אילנה דיין או שאילנה דיין תעסיק את יעקב אילון) ותודו כי גם לכם מתחשק לזעוק נגד חוסר הפרגון ששורר במחוזות בני התמותה. שייחנקו הציניקנים, אני כולי יהושע בן פרחיה: זו לא בושה לערוג לעולם אנושי רך יותר. הנה כי כן, בתוך עולם ציני בו קל יותר להתקדם על ידי שלילת האחר, מטיף המדור להפנמת דבריו של בן פרחיה. קיטש? מוסרנות מוגזמת? אני מעדיף לראות בכך פואטיקה פוסט-מודרנית.

ומה באשר לראשית דבריו של בן פרחיה? מה פשר הבקשה שנעשה לנו רב ונקנה חבר? מה זה, למי זה, ולמה זה טוב? ובכן, תשובה לא תקבלו, אבל שיעור בתורת הלימוד הקלאסי כן וכן: בן פרחיה אומר "עשה לך רב" ו"קנה לך חבר", ומכיוון שלכולם ברור מה ההבדל בין דמות הרב לדמות החבר, הדרך הלימודית לפצח את האמירה היא להבין מה ההבדל בין "עשה" ל"קנה". מריח אבשלום קור, אני יודע, אבל אף פעם לא הכחשתי כי לחלק משיטות לימוד התורה יש קיק של חולם חסר.

יש לי מחשבה בלתי מספקת שמבארת באופן חלקי את דברי יהושע בן פרחיה, אבל בגלל שאני לא סגור עליה (ואני לא רוצה שאתם תסגרו עליה), הניחו לי להפנות את השאלה הזו אליכם. אם לא תהיה לכם תשובה טובה משלי, אחשוף את פרשנותי במדור הבא. ובכן, מה לטעמכם עומק משמעות האימרה "עשה לך רב וקנה לך חבר" (מה ההבדל בין "עשה" ל"קנה" ואיך ההבדל הזה קשור בהבדל שקיים בין התפקיד שצריכה למלא פונקציית החבר לפונקציית הרב)?


דמויות מהעולם הערבי

ומה אם לא יהיה לי זמן לכולן? בכל זאת, מדובר בנשים, הן צריכות שיחה, דיבור, מחמאות, בגדים. לוקח להן הרבה זמן להתארגן לפני היציאות. ואני, בטח אשכב לי פצוע, ופתאום 70 וייבערס על הראש? (עבד, מחבל שוביניסט בהתחבטות).
רציתי להיות מחבל מתאבד, לא התקבלתי, היה כל כך מבאס שהתאבדתי (אותו עבד, שהתאבד בסוף באופן עצמאי).

ועוד הארה, בנושא אחר לגמרי: בימים שקטים מתכנן ערוץ החדשות החדש לעסוק גם בנושא החברתי באופן הבא: כל פעם שיהיה מובטל חדש, נניח בדימונה, תהיה פריצה כאשר מאחורי הכתב תהיה שקופית של מפה עם תמונה של פיצוץ בדימונה.

ועוד הארה אחרונה: נדמה לי כי אינני נחשב חלק מ"מערכת וואלה תרבות", אלא רק כותב בוואלה תרבות, אך עלי לציין כי איני שותף לברכות הבלתי שגרתיות והרשמיות משהו שהרעיפה מערכת וואלה תרבות על עברי לידר, עם יציאתו מארון הקודש. לטעמי - צר לי על אווירת הטאליבן - מדובר ביום עצוב. זכותה, ובמידה מסוימת אף חובתה, של מערכת וואלה תרבות לנקוט עמדה חד משמעית בנושא שעל סדר היום. זכותי, ובמידה מסוימת אף חובתי, ככותב המייצג אחוז פעיל של גולשים, לחלוק על עמדה זו. זכותה של מערכת וואלה תרבות להענישני על כך ולשלוח אותי בתגובה לסוף שבוע אינטימי עם מנחם שיזף. זכותי, כתגובה, לשלוח את מערכת וואלה תרבות לסוף שבוע בכביש המנהרות. אם כי מנחם שיזף הרבה יותר מפחיד.