רע להחריד: הסרטים הכי גרועים של העשור

לא מעט סרטים טובים נעשו בעשור האחרון, ואני מאמין שעוד נגיע אליהם במהלך השבועות הקרובים. אך כבכל עשור, גם בשנות ה-2000 מספר הסרטים הרעים אליהם נחשפו הצופים עלה בהרבה על מספר הסרטים הטובים. הבה ננסה לחלק את החבורה הענקית, הגועלית והמפחידה הזאת לתתי קבוצות.

אולי שכחתם, אבל ב-2001 טים ברטון ביים את "כוכב הקופים". "זה לא רימייק", הוא סיפר בשעתו לעיתונאים, "זהו reimagining". אף אחד לא הבין את זה בזמן אמת, אבל הרגע הזה, בו ברטון - שהיה עד לאותה נקודה במאי מוערך שניתן לסמוך עליו בעיניים כמעט עצומות - כיבס בנון שלנטיות את המילה רימייק וברא אותה מחדש עבור ההמונים, היה רגע חשוב. רגע שעוד ישפיע רבות על הדרך שבו יעוצב העשור הלא יצירתי והלא מקורי הזה (ורגע הרבה יותר חשוב מהסרט עצמו, שהתברר כביזיון גדול).

שכן בשנים הבאות יהפוך הביטוי הזה, reimagining, לקרש קפיצה אוקסימורוני בו ישתמשו קברניטי הוליווד שוב ושוב בכדי לתרץ את עצלותם הבלתי נסלחת ואת חמדנותם חסרת הגבולות. לנשק שיווקי אולטימטיבי שיאפשר להם להמשיך ולעשות את אותם סרטים שוב ושוב ושוב מבלי שיופיע ליד כותרתו של הסרט מספר גבוה מדי (זה הוכח כרע לעסקים), ומבלי להודות שהם עוסקים במיחזור.

"זה לא רימייק, אנחנו מדמיינים את זה מחדש". "זה לא רימייק, זה רי-בוט". "זה לא רימייק, זה אלט-קונטרול-דליט". "זה לא רימייק, זה משהו פרש לגמרי, אנחנו ניגשים לסיפור מכיוון אחר לחלוטין, אתה לא תאמין". בסדר, הבנתי את הראש שלכם חבר'ה. אבל לא השתכנעתי. כי איך שלא תלבישו את זה, וכמה מתיחות פנים שלא תעשו לזה, בספר שלי זה עדיין פאקינג רימייק. והיה לי עד כאן עם רימייקים.

תראו לי סרט אחד (לא כולל "באטמן מתחיל", "קזינו רויאל", "סטאר טרק", "השתולים", "האמריקאי השקט", "3:10 ליומה" ו"אושן 11") שדומיין מחדש במהלך העשור הזה בהצלחה שמשתווה ו/או עולה על המקור, ואני אראה לכם בנאדם שיש לו טעם מפוקפק בקולנוע. ב-99.9 אחוז מהמקרים, אין שום דבר יצירתי או מקורי בדמיונות האלה, והם מונעים על ידי דבר אחד, ודבר אחד בלבד. סימני דולר. אם בכך אין די, הרי שב-99.9 אחוז מהמקרים המניעים הציניים, הזחוחים והאנטי-אמנותיים של היוצרים מוצאים את ביטויים בתוצאה שמופיעה בסופו של דבר על המסך (האמת, עכשיו שאני חושב על זה, גם ב"אושן 11" מופיעה הזחיחות הזאת).

על קבוצת הרימייקים הרעים של העשור הזה נמנים, בין השאר: "משחקי בילוש", "משחק מכור", "אלפי", "תפוס את קרטר", "לחסל את הליידי" (לא ציני ואנטי אמנותי, ובכל זאת, מחורבן), "הג'וב האיטלקי", "מכונת הזמן", "כשהעולם עמד מלכת", "עקיצה בשישים שניות", "ואנילה סקיי", "האמת אודות צ'רלי", "המועמד ממנצ'וריה", "משחקי שעשוע", "מחלק 13", "פוסידון", "בנגקוק מסוכנת", "הפנתר הורוד", "הפנתר הורוד 2", "רולרבול", "שאפט", "המנסרים מטקסס", "אימה באמיטיוויל", "הטרמפיסט", "Last House on the Left", "The Hills Have Eyes", "The Omen", "הערפל", "האלווין", "יום שישי ה-13", ועוד מספר לא מבוטל של סרטי אימה מחורבנים שאת שמם לא נזכיר כאן.

פעם היו מבססים סרטים על רומנים. על ספרים עם מילים, משפטים ופסקאות. אבל ההצלחה המטורפת של "ספיידרמן" ו"אקס מן", שיצאו בראשית העשור, גרמה למפיקים ללכת צעד קדימה (כלומר, אחורה) ולהתחיל לבסס את הסרטים שלהם על "רומנים גרפיים". בכלל, לא יודע אם שמתם לב, אבל בעשור האחרון הוליווד הפכה לספר קומיקס אחד גדול. כל גיבור על נמצא פתאום ראוי לפחות לטרילוגיה (עם אופציה לפריקוול), ואחרי שגמרו להתעלל בגיבורי העל המוכרים (מה עשית לסופרמן, בריאן סינגר?), התפנו לאחרונה המפיקים לטפל בדמויות המשנה, המוכרות פחות. כי זה מה שהילדים אוהבים. קומיקס. וזה מה שניתן להם. קומיקס. וזה מה שהולך היום. קומיקס. אבל ראבק, כמה קומיקס אפשר? וכמה נמוך אפשר לרדת תוך כדי?

על כל "בלייד 2" זכינו בעשרה "אלקטרה". על כל "איירון מן" זכינו בעשרים "גוסט ריידר". על כל "ווצ'מן" זכינו בשלושים "ספיידרמן 3". אני יודע שאני קצת מגזים, עם המספרים, אבל ככה זה הרגיש. וחברים יקרים, זה עוד רחוק מלהיות הסוף. בשנה הבאה תוכלו לעקוב אחר עלילותיהם של עוד שלל גיבורים בטייטס. החל מה-Green Lantern וכלה ב-Green Hornet. החל מאיש הנמלים וכלה באשת הטחורים. יש מישהו שבאמת זקוק לכל זה?

נכון, היו בעשור הזה הרבה סרטי קומיקס מהנים, והיו כמה שאפילו הצליחו להיות מעולים ממש ("באטמן מתחיל", "האביר האפל", "היסטוריה של אלימות", "Ghost World", אמריקן ספלנדור", "סין סיטי"), אבל נראה לי שנוכל להסכים ששום דבר לא היה קורה אם הסרטים הבאים, שנוצרו כולם בעשר השנים האחרונות, היו נחסכים מחושינו:

"אשת החתול", "דרדוויל", "המעניש" (גרסה ראשונה), "המעניש" (גרסה שנייה), " ג'נטלמנים מובחרים", "גארפילד", "גארפילד 2", "ארבעת המופלאים", "ארבעת המופלאים 2", "צבי הנינג'ה", "סופרמן חוזר", "בלייד 3", "ספיידמן 3", "וולברין", "גוסט ריידר", "אלקטרה" ו-"The Spirit".

חוץ מקומיקס, הילדים של היום אוהבים גם משחקי מחשב. מה זה אוהבים? הם משתגעים על משחקי מחשב. אך הבעיה הגדולה של צופי הקולנוע עם חיבתם של הילדים של היום למשחקי מחשב נעוצה בעובדה שעד לרגע כתיבת שורות אלה, אף עיבוד קולנועי למשחק מחשב לא הניב סרט שניתן לכנותו "ראוי לצפייה". אפילו לא אחד. כמובן שזה אינו מפריע להוליווד להמשיך ולנסות. ולהיכשל.

לקבוצה נחשלת זו הצטרפו בעשור האחרון הסרטים הבאים: "היטמן", "דום", "פוקימון", "טומב ריידר", "טומב ריידר 2", "פיינל פנטסי", כל סרטי "האויב שבפנים" (חוץ מהסרט הראשון אולי), כל הסרטים של אווה בול, "סטריט פייטר", "סיילנט היל" ו"מקס פיין".

כמו שבחיים לא ייעשה סרט מוצלח שמבוסס על משחק מחשב, כך בחיים לא יימצא רימייק הוליוודי לסרט אימה יפני שישתווה או יעלה על המקור (וזאת למרות שבמקרים רבים, אותו במאי מביים את שתי הגרסאות). זה פשוט מנוגד לחוקי ההיגיון שדבר כזה יקרה. ובכל זאת, ממשיכים לנסות (בחצי הראשון של העשור זה אפילו הוכיח את עצמו מבחינה כלכלית).

האשמים מהעשור האחרון: "הצלצול", "הצלצול 2", "הטינה", "הטינה 2", "מראות", "העין", "שיחה שלא נענתה", "מים אפלים".

אוקיי, אני מודה. גם אני מאוד מצפה לגרסה הקולנועית של "צוות לעניין". ובכל זאת, ולמרות שיש תקדימים (כמו "סאות' פארק – הסרט", מהעשור הקודם) מוכרחים לכתוב כאן באופן שאינו משתמע לשתי פנים שרוב רובם של העיבודים הקולנועיים שנעשו בעשור האחרון לסדרות טלוויזיה התבררו כמיותרים לחלוטין ; כזבלונים נטולי כל ערך אמנותי ו/או בידורי ; כמוצרים חלטוריסטיים, וולגריים וחד פעמיים שהתאדו מהתודעה עוד לפני היציאה מבניין הקולנוע ; כבזבוז של משאבים ושעות עבודה ; ככלום בפיתה, בריבוע, בחזקת אינסוף.

במקרים רבים בחרו המפיקים לשלוף מהמחסנים סדרות נשכחות שאליהם איש לא התגעגע. במקרים אחרים הם הלכו על טייטלים קצת יותר מוכרים. אבל גם כאן וגם שם, התוצר שירד מפס היצור שלהם בעיקר הצליח לבאס לצופים את התחת.

הנה כמה מהסרטים שהתכבדו להצטרף למועדון המפוקפק הזה בעשור האחרון: "שחק אותה סמארט", "סקס והעיר הגדולה", "סטארסקי והאץ'", "סמנתה" ("Bewitched"), "המלאכיות של צ'רלי", "המלאכיות של צ'רלי 2", "תיקים באפלה 2", "Land of the Lost", "מיאמי וייס", "ימ"מ – יחידת פריצה", "כנפי הרעם", "הדיוקס קורעים את האזרד", "סקובי דו", "סקובי דו 2" ו"אני מרגל". בכוונה לא שמתי את "הסימפסונס" ברשימה הזאת, אבל בת'כלס, די מגיע לו להיכלל בה. גם את "ג'ק אס" לא שמתי. אני לא לגמרי בטוח למה.

באופן טבעי, הקבוצה האחרונה היא גם הקבוצה הגדולה, הגמישה והסובייקטיבית ביותר. לכאן ייכנסו כל אותם סרטים איומים ונוראיים מהעשור האחרון שנותרו בשלב זה בלתי משויכים לאף קבוצה (אבל לא ייכנסו כל אותם סרטים שנהוג לומר עליהם שהם כל כך גרועים שהם טובים, כמו "מועדון הגולגלות" ו"הבועה", למשל. הם שייכים לקבוצה אחרת).

הנה רשימה לדוגמה: "צ'יקן ליטל", "סחף חושים", "רוקדת בחשיכה", "תעביר את זה הלאה", "החיים של דיוויד גייל", "קיי פקס", "המקסיקני", "הרוג אותי ברכות", "רצח בסגנון הוליווד", "חמקן", "אהבה מחוץ לחוק", "פרל הרבור", "פלוטו נאש", "ללכת על הכל", "ללכת על הכל 2", "מת לצעוק 3", "אליזבת' טאון", "למצוא את פורסטר", "נפלאות התבונה", "חניבעל", "חניבעל: מקור הרוע", "ואלקירי", "לילה מוטרף במוזיאון 2", "רובוטריקים 2", "אוון הגדול מכולם", "הסמוראי האחרון", "אהבה זה כל הסיפור", "מטריקס 2", "מטריקס 3", "שודדי הקאריביים 2", "שודדי הקאריביים 3", "אלכסנדר", "קראש", "מר וגברת סמית", "נער החידות ממומבאי", "אפוקליפטו", "ג'ונו", "דופלקס", "גותיקה", "שחקי אותה מותק", "צ'ק פתוח", "עירום מלא", "חתול תעלול", "The Love Guru", "ג'רזי גירל", "ריקוד מושחת 2", "המלך ארתור", "טיים ליין", "טרמינל", "דומינו", "אוצר לאומי", "אוצר לאומי 2", "בנגקוק מסוכנת", "פגוש את הפוקרס", "בי קול", "איזו מין שוטרת 2: חמושה ומהממת", "גבר מי שמטפלת", "גבר, גבר", "מתקפת המשובטים", "מיליונים", "הטיסה", "סהרה", "כוח הכסף", "88 דקות", "רצח מוצדק", "ונדטה", "פריצה ברשת", "משימה בלתי אפשרית 2", "A.I", "צופן דה ויצ'י", "אני, אתה והוא", "הדליה השחורה", "שנה מופלאה", "להסתדר בחיים ולהישאר נשוי", "לגעת ביהלום", "לרוץ עם מספריים", "הגרינץ'", "ביום שזה קרה", "המומיה 3", "מספר 23", "טיידלנד", "שימו גז", "שעת שיא 3", "צ'אק ולארי" ו"צ'יקן ליטל" (סרט כל כך גרוע שמגיע לו להופיע פעמיים). יש עוד, ברור, זה רק קצה הקרחון. אבל נראה לי שנתתי פה מספיק דוגמאות כדי שתבינו את הרעיון.

המשך בשבוע הבא. ועד אז, מה אתם חושבים? טקבקו