הדבר הכי חכם שכוכבת פופ יכולה לעשות הוא להתבגר. לטובתה, לטובת המעריצים, לטובת הכלל; להבין שלכל ריהאנה וליידי גאגא יש את השנים שלה בטופ של המשחק ולהבין שגם כשהשנים הללו עוברות, התהילה עדיין בנמצא, רק בפורמט אחר. כשההבנה הזו מגיעה היא מייצרת קבלה, ולא קבלה במובן המדונאי של הקבלה. קבלה, במובן הפשוט והאמיתי שלה.
מריה קארי הבינה וקיבלה. אחרי כמה שנים לא קלות, קאמבק מפואר (שכבר בו ניכרו סימני ההתבגרות) והשתקעות בחיי נישואים, היא מביאה למעריציה כעת את האלבום ה-12 שלה, האלבום הבוגר ביותר שלה עד כה. אם תנסו לשפוט את האלבום על פי "Obsessed", הסינגל הראשון מתוכו, שהוקדש בהתרסה לאמינם ומלווה בקליפ נוצץ אך גרוע, לא תבחינו שמדובר באלבום כזה. אבל אם תקדישו ל-"Memories Of An Imperfect Angel" האזנה או שתיים, תגלו אלבום אר אנ' בי עשוי היטב של דיווה ממוקדת, רגועה ואפילו מוכשרת.
"Memories Of An Imperfect Angel". איזה שם טיפשי. מיילי סיירוס תתבייש לקרוא ליומן שלה ככה. אבל מיסיז קארי, הכל קטן עליה, וזה כולל את הבגדים שהיא אוהבת לשים על עצמה. הם תמיד קטנים עליה בכמה מידות, והסיבה לכך תישאר לעת עתה תעלומה בלתי פתורה ונושא לכתבה אחרת. דיווה בסדר גודל מריה יכולה לעשות מה שהיא רוצה. העיקר הוא האלבום החדש, שאותו היא מילאה בחוכמה בשירי אר אנ' בי וסול מהזן החמוד והאמריקאי ביותר שיש.
"Memories" הוא אלבום ארוך מדי 17 שירים זאת הגזמה פרועה - ובואו נדלג על ההתייחסות המתבקשת לשיר האחרון בו, החידוש ל "I Wanna Know What Love Is". אין באמת מה להגיד על זוועה שכזו, חוץ מלעדכן שהנשמות הטובות בבלוגים מספרות שהוא הוקלט ברגע האחרון לבקשת חברת התקליטים, שמצדה קצת נבהלה מהאלבום נטול הלהיטים של קארי וניסתה לייצר אחד כזה בכוח. מריה לא זקוקה יותר לפצצות קיטש כאלו, במיוחד עכשיו, כשהיא בוגרת ויציבה ובאמתחתה אלבום שמוכיח את זה. מי שאוהב מוזיקה אמריקאית רומנטית, סול מהזן המתוק (ולא מהזן של ג'יל סקוט), ימצא בחדש של מריה הרבה חן. מי שלא, מוזמן לעבור הלאה. האלבום החדש של שקירה מחכה לו.
מריה קארי, "Memories Of An Imperfect Angel" / הליקון
אל תפספס
אלבומה החדש של שאקירה, מלכת שינוע הירכיים המקורית, הוא הרבה יותר מגוון, פופי, ושמח מזה של מריה. ב-"She Wolf" שקירה נעזרה במיטב המפיקים על מנת ליצור סאונד עשיר. היא גייסה את פארל וויליאמס, וויקליף ז'אן וג'ון היל, המפיק של סנטיגולד הטרנדית, כדי שיעזרו לה במשימה.
השילוב ביניהם יצר עבורה אלבום בקצב גבוה, בדיוק כמו שהיא רצתה, בדיוק כמו שמתאים לה. הקול שלה הוא עדיין אחד הטובים והחזקים שיש. ומתוך הניסיון שלה היא הבינה שאין שום טעם לנסות להישמע כמו ליל ווין, כלומר לנהור אחר אופנות ולהתלכלך באוטו-טיון פתטי. שאקירה ידעה שאלבום עם הזרקות אתניות, שירים שמחים ומלודיות חזקות יעשה לה שירות הרבה יותר טוב.
אז אחלה, כי גם לנו זה עדיף. שירים כמו "Why Wait", "Men In This Town" והסינגל המוצלח "She Wolf" מוכיחים ששאקירה, כפרה עליה, רק רוצה לרקוד. תנו לה הזדמנות חבל לסרב לשגרירה אמיתית של רצון טוב, קליפים מחרמנים ואלבומים כיפיים.
אל תפספס
