תוצאות חיפוש

"מתברר שכל מה שהוא אמר נכון: יש לו ערך בוויקיפדיה ויש יותר ממאתיים אלף תוצאות כשמחפשים אותו בגוגל. יש כמעט שלוש מיליון תוצאות כשמחפשים את ג'ון די. יש אפילו אזכורים לפרנל, וכתוב גם על הספר והכול. אפילו כתוב שכשהוא מת, אנשים חפרו ופתחו את הקבר שלו בחיפוש אחר אוצרות וגילו שהוא ריק לגמרי – בלי אוצרות ובלי גופה".

זו לא בדיוק הפסקה שתצפו למצוא בספר פנטזיה, אבל היא דוגמא אחת מיני רבות לסוד כוחו של "האלכימאי" – הספר הראשון (שום קשר לרב המכר בעל אותו שם של פאולו קואלו) בסדרת "הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות" מאת מייקל סקוט. שכן מה שהופך את ספרו של סקוט למושך כל כך הוא שגיבוריו הם דמויות היסטוריות, בעלי קיום היסטורי "אמיתי" וערכים בוויקיפדיה (כמו גם באנציקלופדיות מסורתיות יותר) אבל הם מסתובבים בעולם שמלא בזומבים, ערפדים, מכשפות, לוחמים וכישופים.

לא רק זאת אלא אירועים היסטוריים מוכרים, כמו שינויים באקלים והתפרצויות הרי געש, מתורגמים למאבק בין טוב ורע, כאשר גורל האנושות כולו נמצא בידיהם של שני תאומים אמריקאים בני 15 – ג'וש וסופי – שמתגלים כקוסמים בעלי כוחות מיוחדים. אגדות על כוחות אופל, קסם שחור ואלים קדומים נשזרים עם הכוחות החדשים ששולטים בעולם: האייפון והאייפוד, ויקיפדיה, גוגל ושאר מפלצות. ובין הקסמים, הכישופים ושינויי הצורה והתודעה צצים מרוצים בין מכוניות ספורט איטלקיות ורכבי שטח, שיטות לחימה חדשניות מופעיות לצד כלי נשק עתיקים, וסצנות מתוך "הציפורים" של היצ'קוק זוכות למחוות ספרותיות.

כך, באמצעות שילוב מחוכם בין פנטזיה לטכנולוגיה ובין בדיון לאמת, הצליח סקוט ליצור ספר שקשה לעזוב אותו במהלך הקריאה. סוד כוחו טמון בכך שקסם מתואר בו במונחים שהקוראים מבינים: הוא "מקוטלג" כמידע. סקוט – סופר אירי שמאחוריו יותר ממאה ספרי מבוגרים, נוער, פנטזיה ומדע בדיוני – מצליח בכל רגע לדגדג את סקרנותם של קוראיו ושולח אותם לחפש עוד מידע על המכשף ג'ון די, האלכימאי ניקולס פלמל (שעל שמו קרויה הסדרה), והישויות הקסומות והמיתולוגיות העתיקות שמשולבות בין סצנות האקשן והאימה שממלאות את הספר.

כל אלה הופכים את "האלכימאי", שמיועד אמנם לבני נוער, לאטרקטיבי גם עבור מבוגרים חובבי הרפתקאות ופנטזיה. זכויות ההסרטה שלו כבר נקנו על ידי ניו ליין סינמה, מפיקי "שר הטבעות", ואפשר רק לדמיין את כמות המרצ'נדייז שתתקוף אותנו בקרוב. השאלות היחידות שנותרו פתוחות הן כמה ספרים תכלול הסדרה והאם סקוט יצליח לשחזר את הצלחתו של הספר הראשון גם בספרי ההמשך.

לעומת העתיד הצפוי ל"האלכימאי", ספק אם יימכרו ספלים, חולצות וכובעים עם דיוקניהם של גיבורי "מודדים את העולם", אלכסנדר פון הומבולדט וקרל פרידריך גאוס. זאת על אף שגם במקרה זה, גיבורי הספר הם דמויות "אמיתיות": שניים מחשובי המדענים בכל הזמנים, שניהם גרמנים בני המאה ה-18.

גאוס נחשב לאחד מחשובי המתמטיקאים בכל הזמנים ומכונה עד היום "נסיך המתמטיקאים". הומבולדט, מצידו, היה מגדולי חוקרי הטבע שתרם בזמנו להתפתחותם של תחומי מדע רבים (גיאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ורבים וטובים אחרים). האחד לא הרבה לנסוע, השני היה הרפתקן.

ההנאה שמקנה הספר טמונה בכך שמחברו, דניאל קלמן, מתאר את תחלואיו הפיזיים וקשיי התקשורת של גאוס עם עצמו וסביבתו באותו פאתוס וציוריות שהוא מקדיש לתיאור סבלותיהם של הומבולדט ועוזרו בונפלאן בג'ונגלים, בערים ובהרים של דרום ומרכז אמריקה.

תחת ידו של קלמן, הופך המפגש בין קאנט לגאוס למשעשע לא פחות מהניסיון של בונפלאן והומבולדט "לפלח" שלדים ממערה נידחת (הכל בשם המדע). ואילו חוסר סבלנותו של המתמטיקאי, התלות שלו בנשים, מכאוביו וייסוריו הופכים לציוריים לא פחות מהרפתקאותיהם של הומובולדט ובונפלאן, שנדמה שלא מפסיקים לטפס, לשוט, למדוד, לחפור, לחקור ולעשות ניסויים מסוכנים כשהם משמשים שפני ניסיונות של עצמם. וכל זאת, כמובן, בכדי לסלול לאנושות נתיבי ידע חדשים.

בשפה בהירה, מלאת דמיון ומעוף, ביד קלה ובטוב לב והערכה שאין לה קץ, מספר קלמן את סיפורם של שני ענקי רוח אלו ודרכם – את סיפורה של האנושות ושל ההיסטוריה של המדע. פריצות הדרך המדעיות והמחקרים הנודעים של גאוס והומבולדט הופכים לחלק מהסיפור וההנאה גוברת ככל שנחשפים הצדדים הקומיים באישיותם ובמצבים הקיצוניים שבהם הם נמצאים.

סביר להניח שקלמן ביסס את ספרו על יומניהם של גיבוריו ועל רשומות היסטוריות נוספות, אך התוצאה מלאה בדברים שלא בהכרח נכנסים לארכיונים היסטוריים. "מודדים את העולם" מביא לנו את המוזר והמשונה שבחיי שני הגאונים הללו ובמקום רשימות מיובשות על מדע ודפי יומנים מאובקים הוא מלא חיים והפתעות.