שולחנו של עיתונאי המוזיקה תמיד נראה כמו אזור אסון. עשרות סינגלים ממשיכים להציף מדי שבוע את השוק וכולם מבקשים לעלות ברשת ולהיות משודרים ברדיו, עוד באותו היום. לפני כשנה וחצי יצא לדרך מיזם שניסה לעשות קצת סדר על אותו שולחן. עודד רהב, יזם ובכיר לשעבר בחברת מדיה פורסט, החברה שהציבה אלטרנטיבה למדדים של אקו"ם בנושא נתוני האזנה בזמן אמת, הקים יחד עם חן לי פישמן את פטיפון, שירות הפצת סינגלים דיגיטלי שעורר סערה בשוק.
לפתע, עיתונאים ושדרני רדיו החלו לקבל עדכונים בזמן אמת על צאתם של סינגלים, ועוד עם אפשרות הורדה מיידית. המעבר החד הביא לכך שכלי תקשורת רבים ביקשו מאנשי יחסי ציבור לוותר על שליחת דיסק פלסטיק ולעבור לקבצים דיגיטליים בלבד. חברות התקליטים הגיבו בתחילה בהיסוס, אך לאט לאט הצטרפו גם הן לשירות.
אלא שהאידיליה לא נמשכה זמן רב ולמראה ההצלחה של פטיפון, החלה להיווצר תחרות בשוק ההפצה הדיגיטלית. המתחרה העיקרית היא לינקטון, בניהולו של יקיר חג'ג' ובעזרתו השיווקית של גל ברעם, שלאחרונה החלה לתפוס נתח שוק משמעותי. החברה, שמספקת שירות זהה לזה שמספקת פטיפון, החתימה את אמני חברת התו השמיני ואת אמני חברת כחול לבן הפקות, כדוגמת ליבי, עידן יניב ומיכל אמדורסקי. אמנים נוספים, כמו הראל סקעת, שהקמפיין שלו נחשב ליוקרתי במיוחד, ושרית חדד עזבו את פטיפון לטובת לינקטון. ואילו הסינגל המצופה של שרית חדד ואייל גולן יצא אף הוא באמצעות החברה.
פתיחת שוק ההפצה הדיגיטלית לחברה נוספת עשתה את שלה, והתעשייה החלה לגעוש. לוואלה! תרבות הגיעו דיווחים רבים מפי גורמים בתעשייה, החל ממנהלים אישיים ועד אנשי יחסי ציבור, לפיהם מתנהלת מלחמת עולם על כל אמן ואמן שכוללת הורדת מחירים ולעתים אף זריית רפש.
באופן טבעי, נראה שפטיפון, שהיתה הראשונה בשוק, מצאה את עצמה נאלצת להגן על מעמדה. "המצב מתחיל להפריע לפטיפון", אמר לוואלה! תרבות אחד הגורמים שרואיינו לכתבה. "הם היו לבד בשוק ופתאום יש להם מתחרה חזק שלוקח להם לקוחות. אז הם מנסים להשתמש בוותק שלהם, כולל להגיד לפעמים ששדרני רדיו לא יודעים לתפעל את הקבצים של לינקטון. אין שם איומים, אבל בהחלט גם אין שם חברות".
"מה שלקח לאנשי פטיפון שנתיים לקח לנו חודשיים", אומר חג'ג' מלינקטון לוואלה! תרבות. "באנו והרמנו מערכת מהטובות והחכמות שקיימות בשוק. היום רב הדברים מבוצעים במהירות הבזק, למרות שבדרך מעורבת יד אדם שמוסיפה אנימציה, פלאש ועיצוב, וזה עושה את שלו. החבר'ה של פטיפון החליטו לקחת את עולם הסינגלים למקום של שבלונה שבו אתה לא מרגיש שאתה סינגל, שבו כולם נראים אותו הדבר לפני השמיעה".
הדיבור בתעשייה הוא על מלחמה של ממש, על כל לקוח.
חג'ג': "אני שומע מלקוחות שכל מחיר שאנחנו מציעים, הם מציעים נמוך יותר. אבל אני יכול להגיד לך שאני מפרגן להם בכל הזדמנות שיש. אם בן אדם מצלצל אלינו ומבקש פרטים אבל בסוף הולך לפטיפון, זה בסדר. אני ממש לא מצפה לקרבות, יש מקום לכולם".
אז מדובר בשלום קר?
חג'ג': "שלום מעולם לא היה, כי אף אחד לא טרח להגיד לנו שלום".
הטענות לגבי השינוי במחיר מצחיקות את רהב. "לא נגענו במחיר מאז שהתחלנו את פטיפון" הוא אומר בתגובה. "אנחנו לא שוק שחור, באנו עם אג'נדה מאד ברורה ואנחנו נדבוק בה. אני יכול לאחל הצלחה לכל גוף שיקום בארץ, כי ככל שיקומו יותר גופים, התעשייה תתנהל בצורה יותר אינטליגנטית. ואינטליגנציה זה לא דבר שיש לה בשפע".
בלינקטון טוענים שמה שלקח לכם שנתיים לקח להם חודשיים.
רהב: "אנחנו פרצנו את הדרך ולכן קל להם יותר, וזה טבעי. אנחנו נאבקנו יום יום על כך שאפשר להאזין בדיגיטל ושזה ישחרר את הפקק, ואז בא בן אדם שני שלא היה צריך להיאבק ככה כי יש לו מקור טוב להעתיק ממנו. אני לא מכיר את יקיר, הוא כנראה אדם צעיר ואני מציע לו לא להתהדר בנוצות לא לו. בסוף, אנחנו ניזונים מאותה שלולית ואני מציע שייתן שירות טוב וזהו. אנחנו לא אוהבים את המלחמות האלה ולא נהיה במקום הזה. יש לנו מספיק עבודה לעשות. אני חושב שצריך להיות ישרים. כשאמרו לי שקם גוף נוסף, רציתי לאחל לו בהצלחה כי זכרתי את כל החרא שאנחנו אכלנו בדרך".
אתה מאוכזב מהבחירה של כמה אמנים לעבור ללינקטון?
רהב: "ממש לא, כל אחד שיתנסה איפה שהוא רוצה. מי שרוצה ונהנה ממה שיש שם ואין פה, שיילך על זה. הם לא היו הראשונים ולא יהיו האחרונים. יש עוד שני גופים, לפחות, שרוצים לעשות את זה. העיקר ששומרים על אינטגריטי".
אלא שמתחת לפני השטח ההתגוששות בין פטיפון ללינקטון מכוערת אף יותר מכפי שעולה מהדברים המפורשים שכל אחד החברות מסכים לומר במפורש. השתיים מאשימות זו את זו בהוצאת סינגלים חינם לאמנים שיעברו אליהם, בשימוש במאגרי ידע פנימיים של המערכות לצורך העברת אמנים מצד לצד ועוד.
הקרב הזה ככל הנראה יימשך, למרות שגם רהב וגם חג'ג' מבקשים למנוע ממנו להידרדר להאשמות פומביות קשות. שניהם מפרגנים באופן צולע זה לזה, מתוך ההבנה שגם השירות שהם עצמם נותנים עוד לא שלם וכי התחרות בו רק תתעצם ותתרחב.
"אני עדיין מעדיף לעבוד עם פלסטיק", חותם באירוניה גורם בתעשייה. "יש תחנות כמו רשת ג', קול רגע וקול ישראל שעדיין מעדיפים את הפלסטיק ואתה רואה שדרך לינקטון או פטיפון יש פחות השמעות במקומות האלו. בישראל פשוט עדיין לא התקדמו הלאה".