מי זוכר את יום הזיכרון לזכר רבין?
קשה לתאר מה עבר יום הזיכרון לרצח רבין, שכבר צריך לעשות יום זיכרון כדי להיזכר איך זכרנו פעם. בשנים הראשונות, הוא נחרט כאירוע המשמעותי של חיינו. בטלוויזיה שודרו תוכניות בסגנון "נזכור ולא נשכח". אחר כך עברנו לשיחות אולפן בסגנון את מה צריך לזכור ביום הזיכרון ולמה (רמז: לא את רבין, וככה). השנה כבר לא מציינים אותו בטלוויזיה. רבין כבד על לוח השידורים. רק הערוץ הראשון זוכר לציין את היום הזה, אבל מי זוכר את הערוץ הראשון? רבין הופך לפחות רלוונטי. בהמשך נגלוש לתוכניות כמו "מי היה בכלל היצחק רבין הזה?" ו"רבין נרצח, למי אכפת?". בערוץ 2 ישדרו את צחוק מהעבודה ורוקדים עם כוכבים. בהחלט דרך לציין את האיש ומורשתו, שכידוע אהב לצחוק ולא ידע לרקוד. בבתי הספר הדתיים מעדיפים לזכור את רחל אימם ביום הזה. יותר נוח, היא גם מפעם, וגם אין להם ייסורי מצפון על מותה.
למה אורן פאלי הוא חלטוריסט?
אורן פאלי, הבמאי הישראלי שיצר וביים את הסרט המצליח ביותר בארצות הברית החודש, הוא חלטוריסט ישראלי. אני לא אומר את זה כי ראיתי את הסרט, אני אומר את זה כי אני מכיר את הגישה. פאלי הוא ישראלי שחי בהוליווד עם חברתו. שכב במיטה, שמע רעשים בבית ואמר, למה שלא תהיה לי מצלמה שתתעד את מה שקורה בבית כשאני ישן. פאלי ארגן כמה מצלמות בבית עם עוד שני חברים מסן דייגו, והרים את "Paranormal Activity" שהקדים את המסור 6 ומרוויח יותר מ-60 מליון דולר. בניגוד לכל ה'אקי אבנים' שניסו להיות אמריקאים וכשלו, פאלי בא עם גישת החפיף הישראלית המוכרת. שים לי מצלמה פה, פה ופה, נצלם, נראה מה יקרה. לא צריך שחקנים מפורסמים. לא צריך לשפוך כסף. מי שירצה יראה ויהיה בסדר. ישראליות במיטבה, ויש לך שובר קופות.
כמה לירי דודו אלהרר?
דודו אלהרר יצא השבוע בהצהרות ששרון הוא נבל מנוול שהיה צריך לשפוט אותו למוות. אלהרר מתנסח בעברית נהדרת, ומטעים במקומות הנכונים, אבל מה לעשות, יש לו פה ג'ורה. הוא מקלל, מגדף ובעיקר שונא. אלהרר הוא איש עדין, עם חיוך ביישני, שפתיו צרות, נשיות קצת אפילו. תמיד נעים הליכות, חביב וחייכן. ופתאום עכשיו, פתאום היום, הוא קם עם איחולי מיתה ליוסי ביילין וגדעון לוי.
שנת 2009 היא קרקע פוריה לצמיחה מטורפת של ימנים קיצוניים כמו אלהרר, ליברמן, כצל'ה ובן גביר, שרק עכשיו הם נכנסו לכנסת. כל אלה לוקחים אותנו למחוזות הביזאר בעיני העולם. אנחנו הופכים למדינה ימנית מבודדת. רק עכשיו אפשר לשכוח את רבין. רק עכשיו המתנחלים מרגישים בנוח ללבות מהומות בירושלים ולעקור עצים לפלשתינים. רק עכשיו אלי ישי מתפרע עם גירוש הילדים. זו ישראל החדשה, מבודדת בעולם, מנודה באירופה, מאוסה על טורקיה. רק עכשיו דו"ח גולדסטון עובר מיד ליד באו"ם כמו לחמניות טריות. ישראל טסה חזק ימינה, מבודדת, קפיטליסטית ושמה קצוץ על העולם. וזה רק עכשיו. מה יהיה אחר כך?
איך יעשו 'סיכום עולמי' ללא המוזיקה?
ועוד כמה שאלות על פרסומות:
איפה נמצא הג'ימבו-קפוץ ומהם שעות הפתיחה?
האם מוסוליני ביים את הפרסומת של הטוטו, שבה כל העם צורח טוטוטוטו ועושה את אותה תנועה בהתלהבות?
מה בדיוק עושים המשקיעים בהשקעות, חוץ מלא להצטלם עם תוכי?
ונניח שנעזור לדביר לעבור בנק, הוא יתפנה לפתור את בעיית עודף המשקל?
יש מצב שסלקום יוציאו דיסק עם כל המישמשים שהם עשו משירים ישראלים?
איזו מוזיקה תחליף את "סיכום עולמי", והאם העולם ייראה אותו דבר לצלילי המוזיקה החדשה?