שובו של הג'נגו

מבין כל הרוקרים של שנות ה-90 שמילאו את הבארבי בהופעה של מאדהאני בתחילת השבוע, ג'נגו (עמיר רוסיאנו), כהרגלו, לא בלט. כזה הוא המוזיקאי המצוין הזה – פועל רוק אמיתי שבא ונעלם בתוך המוזיקה הישראלית. הערב (חמישי) הוא חוזר שוב להופיע, אחרי הפסקה ארוכה ועם להקה חדשה, במועדון האוזןבר בתל אביב. יחד איתו מנגנים ישי ברגר מיוסלס איי.די, גלעד שמואלי הוותיק ויונתן פרידג'. איתם ינסה ג'נגו כמה מהשירים החדשים שכתב מאז יצא אלבומו האחרון "לב" לפני כמעט שלוש שנים.

"אני רוצה לעשות תקליט בחצי השנה הקרובה", הוא מספר לוואלה! תרבות, "ומשום מה תמיד היה לי נורא קל לתכנן תקליט ולהיכנס להקליט אותו ולעשות סקיצות ולהתקדם. אבל הפעם זה אחרת. הפעם אני אנסה לעשות משהו שהוא שונה, אפילו שזה קצת מצחיק להגיד את זה, כי בטח כל מי שעושה תקליט אומר את זה, אבל זה באמת מה שאני חושב".

"שונה במוזיקה, בעטיפה, בכוונה. אני לא יודע מה אני רוצה לשנות, אבל אני יודע שהאטיטיוד צריך להשתנות. זה כמו שבמאדהאני נהניתי מהשירים של האלבום החדש ולא חיכיתי רק לנוסטלגיה. אני לא רוצה להיות מישהו נוסטלגי. כשהופעתי בקטן בפסטיבל הלם כרך, היתה אווירה של אנשים שהיו באים להופעות של פעם, ואין לי בעיה עם זה, אבל אני רוצה אנשים חדשים".

"זה קצת בעייתי, אף פעם לא נמשכתי לכלי מקלדת, אבל בתור בן אדם שמנגן, הלכתי לשיעורי פסנתר ואף פעם זה לא הלך לי. לא נראה לי שזה יקרה".

עם כל כמה שלא קל לג'נגו למצוא את מקומו ביער הבטון של תל אביב, זמני ההתבכיינות כבר חלפו להם. גם כשהוא אבא וכמובן גם רוקר ישראלי שמעריץ את סוניק יות' - כלומר אף פעם לא את הסחורה הכי חמה בשוק - אצבעות מאשימות מופנות אצלו רק כלפי אדם אחד.

"בסופו של דבר הכל תירוצים", הוא אומר ומכוון לעצמו. "יש הרבה אנשים שיש להם משפחות והם עדיין ממשיכים לעשות דברים. אמנם זה קשה להריץ פרויקט מסוג כלשהו בעולם, לא רק מוזיקלי, כשאין מאחורי זה הכנסה של כסף, אבל זה אפשרי ולפי מה שאני מרגיש, יש לי להקה ממש טובה ואני מצליח לעשות את זה איתם בשביל שכולם ייהנו ושיהיה כיף".

"אני לא מאמין בלחרוש את המדינה בוואן ולעשות הופעות מול ארבעה אנשים ומה שנקרא 'לבנות את הקהל'. רב האנשים שעושים את זה לא בונים שום קהל, אולי שתי להקות בעשור. בסופו של דבר, מי שיש לו שיר ברדיו לוקח את הקופה, כמה שעצוב להגיד את זה. אנשים באים להופעות כשהם מכירים שירים מהרדיו. בקיצור, צריך לעשות תקליט".

"לא חושב על זה ממש. יצאתי מהבכיינות גלגלצ הזו, שאני לא מצטער שהיה לי חלק בה, אבל לא היה לי נעים מזה. הרגשתי שבזבזתי אנרגיות מיותרות. גם האמנים האשכנזים שבוכים על המזרחים זה גם מיותר בעיניי, די פתטי. אבל שיהיה להם לבריאות".

"אסקוט זו להקה פעילה, רק בהפסקות. סתם, לא להקה פעילה, אבל אנחנו חברים אחד של השני ואנחנו עושים דברים ביחד ואנחנו בקשר. היתה לנו תקופה שגם עשינו שירים חדשים והיינו באיזשהו עניין לקראת הדבר הזה, אבל היות שאסף הוא אמן מאד מצליח והוא בדיוק היה בעבודה על התקליט שלו, זה נעצר. בעיקרון, זה לא בשמיים. שמע, אסקוט זו להקה שמבאס לדעת שהיא הוציאה רק תקליט אחד, זה לא רציני".

"נעשה עוד תקליט, מה זאת אומרת. שמע, כולנו צעירים. טוב, לא כולנו".