"אזרח שומר חוק" הוא סרט נקמה שיוצא מכלל שליטה. רוצה לומר, במקרה שלפנינו מסתבר שהנוקם זה שבדרך כלל זוכה לסימפתיה של הצופה למרות שהוא עושה דברים בלתי מוסריים בעליל הוא בן זונה מופרע ברמות של ג'ון דו מ"שבעה חטאים". במובן הזה, בהחלט מדובר בסרט מעניין. בכל מובן אחר, למרבה הצער, מדובר באורגיית אלימות שגרתית למדי.
ג'רארד באטלר, הבריטי הנדחף שמופיע בכל סרט לאחרונה, מגלם את הבן זונה המופרע. על ההתחלה, אשתו היפה ובתו החמודה נרצחות לו מול העיניים באכזריות. כמה דקות אחר כך, בית המשפט מגיע להסדר טיעון עם אחד הרוצחים, מה שבאופן טבעי מאכזב אותו עמוקות. כמו שאתם רואים, הם לא השאירו לו ברירה. כמו שאתם יודעים, הם הולכים לשלם.
בכל מקרה, עשר שנים אחר כך, והבן זונה המופרע מחליט להתחיל במהלך הנקמה שלו, ויש לו תוכנית. עשר שנים הוא עבד עליה. היא כל כך שערורייתית שאין לכם סיכוי לנחש אותה (אלא אם כן ראיתם את הטריילר). היא כל כך לא הגיונית שאין לכם סיכוי להבין איך הוא מוציא אותה לפועל (אלא אם כן אתם סטיבן הוקינג, וגם אז לא בטוח). אבל עזבו, זה לא באמת משנה.
מה שכן משנה זה שהבן זונה המופרע באמת מופרע. מופרע וסדיסט. בנוסף לכל הוא גם מניאק. אם הוא רוצה במותך, אז זהו, הלך עליך. והוא אפילו לא צריך להיות איתך באותו חדר כדי לגרום לזה לקרות. ספוקי, אה?
תוך עשר דקות הוא סוגר חשבון עם הרוצחים. משם הוא ממשיך כדי לסגור חשבון עם המערכת שאכזבה אותו ואף אחד אינו חסין. אם לא די בכך, הוא הופך את הכל למשחק. "המסור" סטייל. מה שאומר שצפויים לכם שפע של עינויים מתוחכמים, כמה וכמה רציחות שמתאפיינות במורכבות לוגיסטית וכמות נדיבה של הנאה פרוורטית שנשאבת מהתהליך. ואני שואל, עד מתי תריעו עבורו?
מי שמתייצב מול הבן זונה המופרע הוא ג'יימי פוקס, שמגלם באפרוריות לא אופיינית את התובע שהסכים לעסקת הטיעון עם הרוצח המנוול שחיסל לבן זונה המופרע את האישה היפה והבת החמודה. התובע הוא לא באמת הגיבור של הסרט, כי מה שהניע אותו להגיע להסדר הטיעון בזמנו הוא הפחד שאחוז ההרשעות המרשים שלו ייפגע. אבל הוא מאמין במערכת והוא לא יכול להרשות לבן זונה המופרע להעמיד את יעילותה ו/או את קיומה בספק. בנוסף, במהלך הפרשה הוא והבן זונה המופרע מפתחים מערכת יחסים בעלת מורכבות פסיכולוגית שמזכירה במשהו את זו שקלריס ניהלה בזמנו עם חניבעל לקטר, אז בואו נסכים שהוא הופך לגיבור כברירת מחדל.
מי שביים את המהומה האלימה והמגונה הזאת הוא פ. גארי גריי ("המתווך"), והוא עשה זאת ביעילות הנדרשת מסרט מטופש וחסר חשיבות שימצא את עצמו בסלסלת ה"3 ב-10" תוך פחות משנה. החתול הוא חתול, העכבר הוא עכבר, והדם הרב שמושפרץ לכל עבר תוך כדי בהחלט צפוי להשביע את תאבונם של אלה שמוצאים מזור בדברים מסוג זה. הבעיה העיקרית, כאמור, היא שאין שום דרך הגיונית לחבר את הנקודות ולהבין נכוחה כיצד הבן זונה המופרע עושה את כל הדברים המופרעים האלה שהוא עושה. איך לעזאזל הוא מוציא את התוכנית הצדקנית והחולנית שלו לפועל? כלומר, בשום מקום לא נרמז שיש לו כוחות על. וזה לא שהוא אלוהים או משהו. נכון, בסופו של דבר הסרט מספק הסבר. אבל זה הסבר זה? קורט ווימר, התסריטאי, לא יכל לשבת על הפרט השולי הזה כמה דקות נוספות? כנראה שהוא ידע שגם עם הסבר מפגר שכזה הסרט שכתב יעשה עשרים מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו. אתם יודעים מה? הוא צדק.