נבל עם סגנון: צ'ארלס דאנס - נו, ההוא מהזה

צ'ארלס דאנס נולד ב-10 לאוקטובר 1946 ברדיץ', וורצ'סטרשייר בבריטניה, אך לאחר מות אביו, כאשר היה צ'ארלס הקטן בן 4, עברו הוא ומשפחתו לאיזור פלימות' בדבון, שם החל ללמוד עיצוב גרפי ובסופו של דבר משחק. ב-1975 נעשה שחקן משנה בקבוצה השייקספירית המקומית והשתתף בין היתר ב: "המלט", "הנרי ה-5" ו"הנרי ה-3". למרות החזות הג'נטלמנית המובהקת והמבטא האנגלי המלווה בקול נעים אך מטריד, המעבר לסרטים אמריקאים עשה לצ'ארלס רק טוב ונוכל למצוא אותו (מאמצע שנות השמונים ואילך), בסרטים כמו "תלויה על חוט השערה", "בוקר טוב בבילוניה", "זעקה באפלה", "בגידה לאור ירח", "משאיות בחלל", "פארק גוספורד" , "הילרי וג'קי", "אל תשבור את ליבי" ו"עולם כחול כהה". ברוב הפעמים הוא מלוהק לתפקיד הרע, אולם יצא לו לגלם את דמויותייהם של איאן פלמינג הסופר וד.וו. גריפית' הבמאי.

סרט הבכורה של דיוויד פינצ'ר ("מועדון קרב"), מתחיל בדיוק איפה שה"נוסע השמיני" הקודם נגמר, אז ריפלי (סיגורני וויבר) וחבריה נמצאים בדרכם הביתה כאשר חוצן נוסף (איך לא) מתגלה על ספינתם והם נאלצים לנחות על הכוכב הקרוב. אותו כוכב, מאוכלס באסירים שמצאו את אלוהים. רוצחים, אנסים וגנבים לשעבר שגילחו את ראשם ובחרו בדת זה טוב ויפה, אך בכדי להסיר דאגה מליבנו, אין ולו כלי נשק אחד בבית הסוהר הפלנטרי הגדול, דבר שלאור הסיטואציה החדשה שלנו, מתגלה כביש מזל. בניגוד לרוב דיירי הקלבוש, שדי מפחדים מנוכחות אישה (ולא היו יודעים לדבר עם כזו, גם אם היו חפצים בכך), קלמנס (דאנס) הוא חילוני יותר, ועל כן קל לו לתקשר עם ריפלי ולהסביר לה על כלאו. ובכל זאת, גם הוא לא ראה אישה כבר זמן מה, וכשריפלי מציעה לו מכל הטוב שלה, הוא נענה בחיוב מהיר ואגרסיבי, כזה שלא נורא מתאים לאיך שחשבנו שבחור מנומס כמוהו אמור להתנהל. אך כיאה למסורת סרטי אימה מסוג אחר - הוא עוד ישלם ביוקר על חווית הבשרים המהנה.

הסרט של הדמות הראשונה של סשה ברון כהן, לימים יזכר בתור הסרט הכי פחות טוב שעשה, אבל בזמנו הוא היה די "מאסיב". פוליטיקאי מושחת בשם דיוויד קרלטון (דאנס) מנסה לגרום לפיטוריו של ראש הממשלה המכהן (מייקל גמבון) בנסיון להשיג לעצמו את התפקיד הנכסף. צירופו של עלי ג'י כיועץ בכיר לקמפיין של הבוס, אמור לגרום לפיטורים המיוחלים, אבל מתברר כצעד מוצלח מאוד, שאפילו עוזר למוניטין של ראש הממשלה בקרב בוחריו. אפילו קייט הדג'ס (רונה מיטרה הנאה) שנשלחת לפתות את עלי ג'י, לא מצליחה במשימתה. קרלטון הוא תפקיד די מרכזי אם כי בסרט די שולי ושני הדברים שנזכור ממנו הוא סצינת הסיום (בה מכריחים אותו ללבוש בגדי נשים) ואת המשפט האלמותי:"יש סיבה מדוע בחור בלבוש מגוחך, חצי ערום, כבול לגדר מקבל ביד מעובד עיריה עיוור וקשיש?"

צ'אנדלר ג'ארל (אדי מרפי) בלש (מצחיק) המתמחה במציאת ילדים אבודים בלוס אנג'לס של אמצע שנות השמונים, "נבחר" למצוא ילד טיבטי מואר, אותו מבקשים אי אילו כוחות רשע אפלים להשמיד. מלבד סצנה אחת בה נראה מרפי מדבר עם השטן עצמו, סארדו נומספה (דאנס) הוא הרשע המוחלט. אולם עובדה זו לא מצליחה בשום אופן להלחיץ את ג'ארל (אדי מרפי, כזכור) שבדרים סיקוונס אפל, מלגלג על אי יכולתו של השד הנורא לבטא את שמו כראוי ומאוחר יותר בשדה התעופה טוען להיות אחיו ("אחי האובד נומספי!!"), דקות ספורות לפני שהוא הופך לעטלף מהשאול. למרות "תלויה על חוט השערה" זהו אחד מתפקידיו הזכורים של צ'ארלס דאנס, שמציג אדישות יבשה אל מול חוש ההומור הפרוע והכריזמטיות של אויבו בן התמותה. הסרט נבחר על ידי רבים כאחד הסרטים הגרועים שנעשו אי פעם. אני מאוד ממליץ עליו.

סופרת ספרי המתח רבי-המכר שרה מורטון (שרלוט רמפלינג) מרגישה תקועה בכתיבתה ובעצת (ובאדיבות) המו"ל שלה ג'ון (דאנס) נוסעת לנפוש בבית הקיט שלו באיזור כפרי בצרפת. שם היא מקווה תבוא לה ההשראה. משם, הוא מקווה, יבוא הכסף. לא עובר זמן רב עד שאנחנו מתוודעים, (יחד עם שרה) לז'ולי (לודווין סנייה, שכונתה ה"סנסציה האירוטית" בפוסטר של הסרט) בתו של ג'ון מחוץ לנישואין שנהנית להסתובב בלי חלק עליון, לפלרטט עם הסביבה ולהזדיין עם כל מי שבאמתחתו אבר מין, מה שמשפיע על שרה בדרכים סותרות. את ג'ון אנחנו רואים בתחילת הסרט והוא נראה לנו כמו מו"ל קלאסי, אפילו צפוי, בסרט שהגיבור שלו הוא סופר. תוך כדי סיפוריה של ז'ולי (ומעלליה, שיובילו לסוג של אסון) אנחנו לומדים על אדם עם לא מעט שלדים בארון, אולם בסצינת הסיום עולה המחשבה שאולי הולכנו שולל?