וואלה! תרבות מסכמת עשור

מה שהילדים אוהבים: מקומות 75-51

מי לא אוהב סיכומים? מי לא אוהב שירים? מי לא אוהב ילדים? דוד אלון אוהב את שלושתם ומציג את המשך מצעד העשור שלו

אלון עוזיאל
11/11/2009

75. Crystal Castles vs. Health / Crimewave (דקה 00:00)

(2008)

אנשים מדברים על הייפ כאילו שמדובר בדבר רע, אך כולנו מונעים מהייפ כזה או אחר, מהתלהבות של גורמי תקשורת, סלבס או חברים. גם אם לא במודע, האוזניים שלנו יודעות לזהות צלילים שמגניבים אותנו או טקסטים שמדברים אלינו, בהתאם למיקום החברתי שלנו. המצחיק הוא שאלו המתלוננים על ריבוי ההייפ באתרים כמו סטראוגאם, פיטצ'פורק או אפילו וואלה! תרבות, הם אלו שניזונים מההייפ של העשור הקודם (במקרה הטוב) או מההייפ של ארבעה עשורים אחורה (במקרה הקיבוצניקי). הילדים חיים בשביל הייפ ומתגאים בכך. בשבילם, צלילים עדכניים שעושים גלים בכל העולם הם כמו לחם וחמאה (או בעצם, כמו לחם, שוקולד ו-GHB). קריסטל קאסטלס הם מלכי ההייפ - הכל אצלם צועק "מגניב" - הכיוון האייטיזי המודע לעצמו, ה-8ביט והסולנית הכאילו-משוגעת והמאוד אלימה, אליס גלאס.

עוד בוואלה!

בין תל אביב לאיביזה: המסעדה שהחזירה את הטאפאס לחיים

בשיתוף zap rest

74. Ensemble / Proposals 6 (דקה 04:14)

(2000)

הפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה הייתה בשנת 2000, כשחבר בשם אנדרי, שלימים הפך לאלקטרונאי המקומי המצוין Acute, השמיע לי אותו בחנות התקליטים שבה עבד. בזמנו, זה היה נשמע כדבר הכי טהור שאי פעם נכנס לי למוח - ביט אלקטרוני נקי למדי, אווירה מעט ילדותית והקול הכי נעים שיכול לצאת לבחורה מהפה.

73. Joanna Newsom / Emily (דקה 06:10)

(2006)

"Ys", האלבום השני של ג'ואנה ניוסם, הוא לא אלבום של סינגלים. זו יצירה אחידה של שירים ארוכים שמהווים גם באווירה וגם בקיום שלהם מסר הפוך לחלוטין משירי פופ קונבנציונליים. ובכל זאת, "אמלי" שמתוכו היא יצירה (בת 12 דקות) שמתבלטת מעל הכל, ומוכיחה, שוב, למה ג'ואנה ניוסם היא אחת המוזיקאיות המוצלחות ביותר של העשור.

72. Devin The Dude / Almighty Dollar (דקה 18:03)

(2007)

דווין דה דוד, הראפר הכי חמוד שנולד, שמקדש את היותו לוזר סטלן בכל רגע נתון, הוא הראשון שהרים את הכפפה והתבכיין על הערך הנוכחי של הדולר: "הדולר האימתני/ הוא לא מה שהיה פעם/ זונות פעם היו מבקשות דולר אחד/ היום הן מבקשות שלושה". צודק, זה מבאס.

71. Destroyer / Foam Hands (דקה 22:11)

(2008)

כשדיסטרוייר הפיל את הסינגל הזה, קצת לפני שהגיע האלבום "Trouble in Dreams", היה ברור שזה הולך להיות השיר שיהפוך אותו מסתם עוד אמן אינדי מוצלח, לפאקינג בן של מלך.

70. Venetian Snares / Vida (דקה 25:54)

(2004)

באופן כללי, לא ברור לי איך פעם הצלחתי לשמוע אלבומים שלמים של אומני דריל-נ'-בייס כמו ונשיין סניירס. היום רוב החומרים האלו נשמעים לי כמו כאב ראש אחד גדול, אבל פה ושם, כשאני חוזר לקטעים כמו "Vida" - שמתחת לכל הטירוף הילדותי הזה מסתירים מלודיה מקסימה כל כך - אני נזכר מה מצאתי בשטות הזו שלייבלים כמו Planet Mu או ריפלקס כל כך ניסו לדחוף.

69. Spank Rock / Bump (דקה 29:41)

(2006)

גם ארבע שנים אחרי השיר הנ"ל נשמע הכי טרי ומיוחד. ספנאק רוק נמצא כאן במיטבו, ההפקה לא מפסיקה להתקדם ולהשתפר במהלך כל חמש הדקות ואמנדה בלאנק דופקת כאן את הפלואו הכי מרשים שאי פעם יצא מראפרית.

68. Schneider TM / The Light 3000 (דקה 34:58)

(2003)

ככה לוקחים שיר מושלם והופכים אותו למושלם אף יותר. כשהקאבר יצא, מוריסי בטח ישב בבית ובכה. ממש כמו שעשה באייטיז.

67. Spiritualized / Don't Just Do Something (דקה 39:03)

(2001)

אני לא ממש מכיר את אמא שלי. ככה זה ילדי אינדי אמיתיים - השמש מגדלת אותם. בפעמים המעטות שכן פגשתי את האישה הזו בביתה - היא ממש לא רצתה שאזוז, אלא שרק אשב וחלילה לא אלכלך משהו עם הרגליים הישראליות שלי, או אבלגן איכשהו את כיוון הסיבים של השטיח. בגלל זה, כשג'ייסון פירס אומר "כמו שאמא שלי אומרת/ אל תעשה משהו סתם/ תשב בלי מעש במקום" אני הכי מזדהה. גם שאר המילים בשיר יורות לי ישר ללב.

66. Julian Casablancas / 11th Dimension (דקה 45:52)

(2009)

אם ג'וליאן קזבלנקס אי פעם התקרב לשיר נצחונות, הרי שמדובר בסינגל המבריק הזה שהקדים את האלבום המעולה והחדש שלו.

65. Liars / Mr Your On Fire Mr (דקה 49:48)

(2001)

במקרה של "Mr Your On Fire Mr" נראה שיש תמימות דעים בין מבקרי האינדי של וואלה! תרבות, כי גם דנה קסלר הכניסה את פצצת הPאנק-פופ הזו למצעד שירי העשור שלה - ויודעים מה, טוב שכך, אחרת הייתה מתחילה פה מלחמה.

64. CSS / Let's Make Love And Listen To Death From Above (דקה 52:12)

(2005)

יש סיבה שהקטע הזה נכנס ללא מעט קדימונים ופסי קול של סדרות. CSS וכל הברזיליות הלוהטות שלהם מספקים כאן את הדיסקו-Fאנק-Pאנק הכי פשטני שיש, כשהם נותנים שאאוט אאוט ללהקה הקנדית Death from Above 1979 (יש האומרים שבעצם המחווה היא ללייבל DFA, ולמרות שהייתי מעדיף את הטענה הזו, הטוענים הללו נמצאים במיעוט).

63. The Capricorns / The New Sound (דקה 55:40)

(2001)

הצליל החדש של הקפריקונס הוא בעצם אלקטרו-Pאנק אנרגטי שמתעלם מהקיום של באסים וצלילים נמוכים. מבחנתי, מדובר בחתיכת להיט שאף פס קול אינדי לא שלם בלעדיו, ובכל זאת, העולם לא ממש מכיר את הקטע המעורר הזה. סביר להניח שאם היה יוצא בשנים האחרונות, ולא בתחילת העשור, הבלוגים לא היו נותנים לו ליפול עמוק כל כך מתחת לרדאר.

62. Santigold, Julian Casablancas & Pharrell / My Drive Thru (דקה 58:46)

(2008)

בשנייה שהשיר הזה יצא - כחלק ממסע יחצני ענק של נעלי קונברס - הבנו שג'וליאן קזבלנקס הוא מלך גם מחוץ לתחום המגביל של גיטרה-באס-תופים. ביחד עם פארל וסנטיגולד - שני אנשים נוספים שהשפיעו לא מעט על העשור הזה - הם יצרו להיט מדבק וחוצה ז'אנרים שאי אפשר שלא לאהוב. אבל לא - זה עדיין לא מקנה לאף ילד אישור ללבוש נעלי אול סטאר כך סתם.

61. Be Your Own Pet / Becky (דקה 62:50)

(2008)

אם יש פירוק ששבר לי את הלב בעשור הזה, זה הפירוק של בי יור אוון פט. כל כך הרבה רוח נעורים לא עברה בי מאז שצמח לי שיער בבית השחי. "בקי" הוא ה-שיר של הלהקה המעולה הזו וזה שמעביר את אווירת התיכון בצורה הכי מזוקקת.

60. Okkervil River / The President's Dead (דקה 65:43)

(2006)

עד השיר הזה חשבתי שאסקפיזם ועמדה פוליטית הם שני דברים נפרדים.

59. Fennesz / A Year In A Minute (דקה 68:19)

(2001)

אם מעבירים שנה שלמה בדקה, פס הקול של השנה הזו חייב לבוא מהשקט המטריד של פנז. הקטע המוזר הוא שהשיר בכלל אורך שש דקות, שזה תזמון מאוד מוזר לדקה אחת בודדה. זה פי שש ארוך יותר!

58. Yacht / Psychic City (דקה 74:09)

(2009)

יאכט הם בהחלט ההפתעה הגדולה של השנה. אחרי מספר ריליסים שלא הזיזו שום דבר בעשור הזה, הם הביאו את "See Mystery Lights" והגדירו את הסאונד הנוכחי של DFA. הקאבר הנ"ל הוא מה שגרם לכל הילדים, בכל הגנים ברחבי העולם, להיות בצד שלהם.

57. George Pringle / We Could Have Been Heroes (דקה 79:08)

(2008)

ג'ורג' פרינגל לא "הייתה יכולה" להיות גיבורה. היא גיבורה. העולם עוד לא יודע את זה פשוט. אולי בעשור הבא.

56. Hefner / Hold Me Closer (דקה 84:48)

(2001)

דראן היימן הוא רומנטיקן מהשורה הראשונה, אז כשהוא שר "אני רוצה מיטת יחיד/ אני רוצה חיים פשוטים יותר", זה סימן שעובר עליו משהו. לפחות בסוף המסקנה שלו לעניין וכל מה שהוא רוצה זה שהיא תחזיק אותו חזק בלילה. אפשר להבין אותו - ילדים לא אוהבים לישון לבד. בטח שלא בחושך.

55. Casiotone For The Painfully Alone / Lesley Gore On The T.A.M.I. Show (דקה 88:25)

(2008)

השירים הכי טובים של קאסיוטון הם שאוון אשוורת' נותן לכל מני חברות לשיר במקומו. "לזלי גור" והדמעות שהוא כמעט מוריד בכל פעם ששומעים אותו, הוא דוגמה מצוינת לכך.

54. Bright Eyes / Waste Of Paint (דקה 91:28)

(2002)

"Waste Of Paint" הוא התמצית של כל מה שהיה טוב בברייט אייז של תחילת הדרך: מינימליסטיות, לואו-פיי וכאב של מתבגר שמרגיש שהוא כלום - סתם בזבוז של דיו, של טייפ ושל זמן.

53. Hope Sandoval & The Warm Inventions / Suzanne (דקה 97:57)

(2001)

כל מה שצריך לפעמים זה גיטרה אקוסטית, קסילופון ואת הקול של הופ סנדובל.

52. The Moldy Peaches / Nothing Came Out (דקה 102:38)

(2001)

בעקבות הסרט "ג'ונו" נהוג לחשוב ש"Anyone Else But You" הוא השיר הטוב ביותר של המולדי פיצ'ס. אבל "Nothing Came Out" הוא שיר אהבה מדהים למדי, שאוכל את הלהיט מ"ג'ונו" מבלי בכלל להתאמץ. כשקימייה דוסון שרה "וחוץ מזה/ אתה בטח מחזיק ידיים/ עם איזו נערה רזה ויפה שאוהבת לדבר על להקות/ וכל מה שאני רוצה לעשות זה לרכב איתך על אופניים/ ולהשאר ערה עד מאוחר/ ולראות סרטים מצוירים", אף אחד לא יכול לעמוד בזה. שמעתי שכל הגברים שאי פעם היו עם דוסון עשו זאת רק אחרי ששמעו את השיר - אחרת, מה היה להם לחפש בה?

51. Boards Of Canada / In A Beautiful Place Out In The Country (דקה 107:37)

(2000)

אם אי פעם ילד כלשהו ירצה לצאת מהעיר, זה רק בגלל שהוא הקשיב לשיר הזה וחשב לעצמו "המממ... אולי יפה שם בכפר". אז תנו לי לחסוך מכם את הטרחה: זה שבורדס אוף קנדה יודעים לעשות מוזיקה פסטורלית ולקשר אותה לטבע, לא אומר שאתם תיהנו שם, מחוץ לסיוויליזציה. האמת היא שמשעמם שם. ושקט. ויש כל מני חיות מוזרות שאוהבות לעקוץ אותך. וכל זה, עוד לפני שדיברתי על המחסור באינטרנט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully