פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לוחמת מד"ב

      עידית פרנקל צפתה בסרט "ההיסטוריה של העתיד", שישודר הערב בערוץ 8, וקיבלה תיאבון למנה נוספת של מדע בדיוני

      באחד בספטמבר 1902, עלתה בצרפת הבכורה לסרטו העתידני של ג'ורג' מאליז, "מסע אל הירח"
      (Le voyage dans la lune). בשילוב אלמנטים מהספרים "מסביב לירח" של ז'ול ורן ו"האיש הראשון על הירח" של ה.ג'י. וולס ולא בלי הומור, הסרט מתאר את מסעם של חבורת אסטרונאוטים מפונפנים אל הירח, והוא נחשב לסרט המד"ב הראשון ולפורץ דרך בתחומי הארט והאפקטים המיוחדים. התמונה הזכורה ביותר ממנו, שגם שוכפלה והודפסה על מאות חולצות, ספלים ופוסטרים, היא פרצופו המופתע של הירח כשרכב החלל של גיבורי המסע תקוע בעינו הימנית.

      מלחמת הכוכבים – תקווה חדשה (יח"צ)
      חילק את המד"ב ל"לפני ואחרי". "מלחמת הכוכבים" (יחצנים)

      לציון 107 שנות מד"ב וקולנוע, חברי מערכת Underwire - בלוג התרבות הדיגיטאלית (המצוין) של Wired (המצוין לא פחות) - שינסו מותניים והרכיבו את רשימת סרטי המד"ב הגדולים לטעמם. ההתניה הייתה פשוטה - 20 סרטים לפני "מלחמת הכוכבים" (1977) ו-20 אחרי. התוצאה כייפית כמו שהיא מאתגרת. מול היכרות מעמיקה עם עשרים הסרטים המאוחרים ל"מלחמת הכוכבים", הרשימה המוקדמת מלאה הפתעות והמלצות פחות מוכרות (לפחות לי), אבל לא פחות מעניינות.

      הערב ישודר בערוץ 8 דוקומנטרי בשם "ההיסטוריה של העתיד" (תרגום מוזר לכותר "מדע בדיוני - שנות ה-50 ואנחנו"). הסרט בוחן את צמיחת ז'אנר המד"ב בקולנוע של שנות החמישים ומביא דוגמאות מכמה מהסרטים שגם הופיעו ברשימה הנ"ל. בנוסף, ריצ'רד שיקל, מבקר הקולנוע וההיסטוריון, משוחח בו עם ארבעה במאים בולטים בתחום בסוף המאה הקודמת - סטיבן ספילברג, ג'ורג' לוקאס, רידלי סקוט וג'יימס קמרון.

      בצל המלחמה

      התקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה ותחילתה של המלחמה הקרה, בשילוב התובנות החדשות למושג "אטומי" (החרדות מהפצצה ומכוחן הגרעיני של מדינות האויב מול הקסם שהילך על מחקר האטום שגם היה בלבו של המרוץ לחלל), הם המקור הראשוני והחשוב ליצירות המאוחרות של הבמאים הללו והם גם הדלק שהניע את העשייה הקולנועית של ז'אנר המד"ב בזמן אמת.

      טראומות המלחמה, משולבות בפרנויה אמיתית מהאפשרות שמלחמה נוספת מתקרבת, לצד הפחד מהלא נודע - חוסר היכולת לדעת מה הן ההשלכות של קרינה רדיואקטיבית ומה בדיוק מתרחש שם מאחורי חומות הברזל של הקומוניזם - כל אלה תרמו לשגשוג המד"ב בקולנוע, כלכלית כמו גם יצירתית.

      מרתק לראות במבט לאחור, איך אז כמו היום היה מי שהשתמש במדיום על מנת להעביר מסר עמוק ובעל משמעות גדולה יותר מהנראה לעין ומי שגייס אותו לטובת פרופגנדה לאומנית אמריקאית (במקרה הזה) במסווה פטריוטיזם.

      הפחד הזה שיחרר "מפלצות". מחד, סרט כמו "Them" מ-1954 - זן מיוטנטי של נמלי ענק מאיים על האנושות - מרים אצבע מזהירה לשימוש לא נכון במדע הגרעין והאפשרויות המפלצתיות, תרתי משמע, הגלומות בו. מאידך, סרט כמו "האיש המתכווץ" (1957) - סיפורו של אדם הנחשף לקרינה גרעינית וסובל מהתכווצות עד הפיכתו לאיש קטנטן - הוא עדות למלחמה בחיים ה"רגילים" שלנו. סרט שגדולתו ברובד הרגשי והפילוסופי שלו ובבחינה את החלל הפנימי בעולמו של האדם, לאו דווקא העולם או החלל החיצון.

      חלל פילוסופי עמוק

      בשנות החמישים, עוד לפני שהוקמה נאס"א והחל רשמית המרוץ הבינלאומי אל החלל צמחו ועלו גם סרטי המסעות הבין כוכביים. הסרטים לא יכלו להתבסס על חוויות אמיתיות משום שאלו עוד לא התרחשו, לכן נסמכו על ספרות המד"ב שכבר הפליגה בדמיונה אל גלקסיות רחוקות רחוקות, והוסיפו לזאת מעט ידע מדעי מבוסס כמו גשם מטאוריטים או העדר כח הכבידה (האחרון היווה גם אתגר עלילתי וטכנולוגי - עוד לא הצליחו לייצר מצב של אפס כבידה במציאות, אדרבא בקולנוע). שתי דוגמאות שמביא הדוקו – "Destination Moon" משנת 1950 ו"Rocket ship XM" מאותה שנה - הם סרטים שעסקו בהישגים הטכנולוגיים של האנושות מנקודות הפוכות: הראשון, חגג את העליונות האמריקאית בתחום מחקר החלל (ונחשב בעיני רבים כממריץ לפתיחתה של נאס"א) והשני בחן את הטרגדיה האפשרית במצב של כישלון (מהו המחיר שנשלם אם לא נצליח והאם בכלל קיים מחקר ללא הקרבה).

      The Day the Earth Stood Still 1951 (יח"צ)
      הביא למד"ב מימד של עומק. "ביום שהעולם עמד מלכת" גרסת 1951 (יחצנים)

      סרט אחר שנבחן ב"ההיסטוריה של העתיד" (ופייבוריט אישי) הוא "Forbidden Planet" מ-1957. הסרט נתן פרשנות קולנועית מודרנית ל"הסופה" של שייקספיר ונחשב מיוחד גם כי סיפק את ההשראה העיקרית לסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים", וגם כי היה אחד הניסיונות הקולנועיים הראשונים והמוצלחים לדון בשאלות מוסריות ופילוסופיות דרך מדיום המד"ב. חוץ מזה שהוא מעוצב בטוב טעם (לחובבי הסגנון האטומי והלאונג'), רובי הרובוט מגה גרובי ואן פרנסיס לוהטת.

      גם ""The Day The Earth Stood Still מ-1951 הביא לקולנוע המד"ב עומק והצליח לעורר דיון רציני (למרבה הצער לא ניתן לומר את אותו דבר על העיבוד החדש שנעשה לו ב-2008). אם ב"Forbidden Planet" הפחדים העיקריים היו ממה שמסתתר בכל אחד מאיתנו, הרי שבסרט הזה, הפחד העיקרי הוא ממגע עם תרבות חוצנית לא מוכרת. מייקל רני בתפקיד קלאטו החייזר, מגיע אל כדור הארץ ובפיו אזהרה לכל האומות: אם תיקחו את הסכסוכים ביניכם אל החלל, תספגו מחיר כבד (כלומר, הפלנטה תושמד). על פניו, הסרט מזהיר מההשלכות האפשרויות של המלחמה הקרה, אבל המסר בין השורות, זה שעוד יאמר בסרטים אמריקאים רבים בעתיד (למשל "היום השלישי" מ-1996) הוא או שאתם איתנו או שאתם נגדנו. 60 שנה עברו, הכל אותו דבר.

      הפחד מחוצנים בפרט, ומזרים בכלל (קסנופוביה) די מוצדק כשה"זר" מגיע עם לו"ז צפוף שכולל את השמדת האנושות והפלנטה בשעה וחצי. כך לדוגמא ב"מלחמת העולמות" הראשון מ-1953, המבוסס על הקלאסיקה של ה.ג'י. וולס או "הפולשים ממאדים" מאותה השנה.

      על פניו החייזר האגרסיבי הוא אויב אמיתי שלא הגיע לכדור הארץ על מנת לרכוש ידידים. אלא שבטובים מבין סרטי המד"ב תמיד אפשר למצוא את הרעיונות הקשים האמיתיים מאחורי המטאפורה: צרות מוחין ופחדים מהלא מוכר, הם המניעים את האנושות לאבדון.

      מד"ב טוב גורם לך להאמין שהכל אפשרי. אם לצטט את ספילברג בתחילת הסרט, הוא מעניק למוח אימון פילאטיס. מותח אותו למקומות שהוא בעצמו לא ידע שקיימים בו. אבל מד"ב טוב באמת גם יגרום לך לחשוב ולהשתנות. משום שהמניע העיקרי שלו הוא הצורך להתקדם אל הלא הגיוני, הלא יאמן והלא נודע. מרתק ללמוד על ההתכתבות של המציאות עם המדע הבדיוני בקולנוע ותמיד משמח לשמוע גיבורי תרבות מדברים על השפעות וחוויות שעיצבו אותם כיוצרים מוערכים בהמשך.

      War of the Worlds 1953 - War of the Worlds 2005 (יח"צ)
      אפשר היה להרחיב מעבר. "מלחמת העולמות", אז ועכשיו (יחצנים)

      חבל ש"ההיסטוריה של העתיד" לא הרחיב גם אל המקומות בהם אותן ההשפעות באו לידי ביטוי בסרטים של היוצרים עצמם, ועוד יותר חבל שמהפילמוגרפיה המרשימה שיש לארבעה, רק "מלחמת העולמות" המחודש של ספילברג (2005) מקבל זמן מסך. בכל מקרה, לחובבי מד"ב וקולנוע ביחד או לחוד, מדובר בזמן טלוויזיה מהנה למדי שעושה חשק לעוד. כשחושבים על זה, מול לוח השידורים מסביב (הסרט ישודר היום במקביל ל"האח הגדול" אז שיהיה בהצלחה), האפשרות לשעה של טלוויזיה שמגרה את הראש לבד נשמעת בדיונית. יש רק לקוות שהחייזרות המבורכת של ערוץ 8 היא כאן כדי להשאר.

      "מד"ב – ההיסטוריה של העתיד" ישודר הערב ב-21:35 בערוץ 8 בכבלים.