וואלה! תרבות מסכמת עשור

עשור וסע 3

בלי להתחייב לז'אנרים ובלי חשש מקצת מיינסטרים איכותי, דנה קסלר ממשיכה לסכם את העשור. והפעם: מקומות 30 עד 21

דנה קסלר
19/11/2009

30. Doves - “Black and White Town”

(2005)

כשאתה טינאייג'ר שחי באיזה חור שאין מה לעשות בו, השיעמום הופך בקלות ליאוש. להקות בריטיות מאז ומעולם הצטיינו בשירים על היאוש שבלגדול בעיר לוויין מרוחקת שאין בה הווה ואין בה עתיד, והדבר היחיד שאפשר לעשות זה לחלום על הדרך החוצה. השיר הכי טוב בנושא שיצא בעשור האחרון הוא “Black and White Town”, הסינגל הראשון מתוך “Some Cities”, האלבום השלישי של Doves.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה

29. דה נייף - “Heartbeats”

(2002)

בשנים האחרונות הפכו הצמד השוודי The Knife, והסולנית שלהם שפרצה בקריירת סולו תחת השם Fever Ray, לשם דבר. אותי אישית הם מעצבנים עם הביורקיות המוגזמת שלהם. אבל יחד עם זאת אני לא יכולה להכחיש ש"Heartbeats", הסינגל הראשון מתוך אלבומם השני, “Deep Cuts”, הוא להיט אלקטרו-פופ מדהים, שמפגיש ניו-ווייב ייללני עם אלקטרו-Fאנק רקיד ולחן שכידוע עובד גם בעיבוד אקוסטי.

באשר לקליפ, בעלי הזכויות על השיר הורידו אותו מהיוטיוב, אז תאלצו או לשמוע אותו באופן חלקי ובלוויית פרסומת של סוני.

28. ג'יימס דין ברדפילד - “That's No Way to Tell a Lie”

ב-2006 הוציא ג'יימס דין ברדפילד, הסולן/גיטריסט של המאניק סטריט פריצ'רז, אלבום סולו ראשון. הסינגל הראשון מתוכו, “That's No Way to Tell a Lie”, הימם אותי כבר בשמיעה ראשונה. הוא מתחיל בגיטרה פריכה ומחיאות כפיים, בהמשך מצטרפים קלידי אייטיז ובאמצע נכנס שה-לה-לה מוטאוני. זה שיר נהדר עם שילוב מחשמל בין רוקנרול, סול סיקסטיזי וניו וייב אייטיזי.

שאר האלבום, “The Great Western”, לא הגיע לרמה הזאת, אבל היה נהדר לראות שאחרי שורה של אלבומים מחורבנים של המאניקס, ברדפילד לא איבד את זה. ובדיעבד מתברר שזה אפילו לא היה פוקס! במחצית השנייה של העשור הוציאו המאניקס שני אלבומים טובים שהוכיחו שמי שהספיד אותם (המעריצים הותיקים) עשה זאת מוקדם מדי.

27. בילט טו ספיל -“Traces”

(2006)

בילט טו ספיל, אחת מלהקות האינדי האמריקאי הכי טובות שפועלות כיום, הוציאו שלושה אלבומים מעולים העשור. נראה לי שהכי אהבתי את “You in Reverse”. ומתוכו נראה לי שהכי אהבתי את השיר “Traces”, שמשפט אחד מתוכו - "אני יודע שקשה לך לפעמים להבחין בין איפה אתה מתחיל ואיפה העולם מתחיל" – לא מפסיק להדהד לי בראש.

26. זוט וומן - “Living in a Magazine”

(2001)

המפיק/רמיקסר סטיוארט פרייס בנה לעצמו שם בזכות עבודה עם מדונה, הקילרז ואחרים, אבל הדבר הכי טוב שהוא עשה היה הרכב האלקטרו-פופ זוט וומן, בו חבר לשני חברי ילדות מרדינג (האחים אדם וג'וני בלייק). השלישייה הוציאה אלבום ראשון ב-2001, אחרי שפרייס כבר התפרסם תחת הפסבדונים הצרפתי ז'אק לו קונט והזהות הבדויה Les Rythmes Digitales.

אלבום הבכורה של זוט וומן, “Living In A Magazine”, היה מחלוצי החזרה לאייטיז של העשור, והוא עשה את זה מצוין. הסאונד שלו היה ללא רבב, והיו בו גם שורה של שירים שעמדו בסטנדרט הגבוה של הסאונד. כמו זה.

25. איימי ווינהאוס - “Tears Dry on Their Own”

(2007)

זה אמנם היה הסינגל הרביעי מתוך “Back to Black” – האלבום המונומנטלי שהפך את איימי וויינהאוס לכוכבת בינלאומית – אבל “Tears Dry on Their Own” הוא השיר הכי טוב מתוכו. אולי אין בו את החוצפה של "You Know I'm No Good" או את הגימיקיות המדבקת של “Rehab”, אבל עם סימפול מתוך להיט המוטאון ”Ain’t no Mountain High Enough” של מרווין גיי ותמי טרל, הוא מחבר את וויינהאוס חזרה למקורות הסול הסיקסטיזיים שלה. ושם היא צריכה להיות.

24. ג'יי זי -" Izzo (H.O.V.A.)"

(2001)

אין לי מושג מה זה "אייץ' טו דה איז-או, וי טו דה איז-איי, פו שיזי מאי ניזי קיפ מאי ארמס סו פריזי", וגם לא איכפת לי. מה שאני יודעת זה שג'יי זי הוציא העשור את אלבום ההיפ הופ המופתי “The Blueprint”, שמתוכו יצא הלהיט הזה, עם הסימפול של "I Want You Back" של חמישיית ג'קסון. ועם כל הכבוד לאמינם, קנייה ווסט (שהפיק את הקטע הזה) או ליל' וויין, מבחינתי המלך הוא ג'יי זי.

23. לילי אלן - “Smile”

(2006)

אלבום הבכורה של לילי אלן, “Alright, Still”, שסחף את אנגליה בסערה ב-2006, הוא תקליט פופ קיצי מושלם שנשמע לגמרי עכשווי, אך גם טומן בחובו מסורות מוזיקליות ואת כל ההשפעות הרב-תרבותיות שעוברות כחוט השני בפופ הבריטי עוד מימיו הראשונים.

את האלבום קידם הסינגל המצוין, “Smile”. חוץ מהחן הבלתי מעורער של לילי ומקצב הרוקסטדי הממכר של השיר (המכיל סימפול מ"Free Soul" של הסול ברדרז מ-1960), “Smile” הוא זריקת עידוד מושלמת לכל הבחורות שבגדו בהן או זרקו אותן. וכמו שהקליפ ממחיש - אין שמחה גדולה משמחה לאיד.

22. ג'סטין טימברלייק - “Rock Your Body”

(2003)

בעשור האחרון הפריך ג'סטין טימברלייק את התיאוריה של ידידי שמאמין שמי שהיו החתיכים והמקובלים של בית הספר יגדלו להיות מתדלקים בתחנת דלק. בעזרת שני אלבומי סולו בלבד הפך טימברלייק מפליט להקת בנים ואקס של בריטני לכוכב-על שהוא לגמרי קונצנזוס.

“Rock Your Body”, הסינגל השלישי מתוך אלבום הסולו הראשון של ג'סטין, “Justified”, הוא להיט ריקודים שאי אפשר לעמוד בפניו, ואחת מפסגות ההפקה של הנפטונז. בשיר הזה ג'סטין כל כך לוהט, שהוא אפילו הצליח לגרום לאמנות ההיומן ביט-בוקס – אחד האקטים היותר מביכים הידועים לאנושות – להראות קולית.

21.The Fall - "Theme From Sparta FC”

(2003)

העשור האחרון היה העשור של הפול. כל עשור הוא העשור של הפול. ב-2003 הם חזרו לפורמה, אחרי כמה אלבומים חלשים, עם האלבום המצוין “The Real New Fall LP (Formerly Country on the Click)”, אחריו יצאו להם עוד כמה אלבומים מצוינים. לשיר המעולה הזה יש כמה גרסאות, והוא מדבר על כדורגל או משהו.

ובשבוע הבא: מצעד העשור של "בסיסטית מחפשת להקה" – מקומות 20-11

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully