פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מבחן בוזגלו

      מה משותף למעיין בוזגלו-חודדה מ"האח הגדול" ולזמר הים תיכוני? לאן שלא תלכו, לא תוכלו לברוח מהם. דרור רפאל לא פוליטיקלי ולא קורקט

      מי את מעיין בוזגלו?

      האח הגדול תוקף בכל החזיתות: עיתונים, אינטרנט, שלטי חוצות, ערוץ 20, ערוץ 24 וביפ. האח הגדול רואה אותנו כדי שאנחנו נצפה בו. אי אפשר להתחמק. ידברו איתך על זה בפינת הקפה בעבודה, בלימודים, תמיד תבוא זו שתהיה בהלם מאיך מצאו בוזגלו שהופכת את עינב ויוסי בובליל לזוג חוקרים במכון ויצמן. אחרי בובליל ובוזגלו, בעונה הבאה יכניסו קוף מערות.

      למעיין בוזגלו-חודדה עשו תרגיל, הכניסו אותה עם בעלה, אך הוא במשימה להיות עם מישהי אחרת. בוזגלו הקנאית מתפרקת. בוזגלו היא קורבן מזרחי קלאסי, טרף קל בידי הפקה משומנת. סאלח שבתי המודרנית. עכשיו היא שם נרדף לאישה המטומטמת בישראל. היחידי שנמצא מתחתיה במדרג בבית האח הגדול הוא הסוס עם המנורה. בשעות בין ערביים קצת קשה להבדיל ביניהם.

      למה חיילי ההסדר יוצרים שני צבאות לשני עמים?

      השבוע חיילי גדוד נחשון הפגינו נגד פינוי יישובים. לפני חודש חיילים מגדוד שמשון הניפו שלטים "שמשון לא מפנה את חומש". מדובר ב"חיילים" שלמדו בישיבות הסדר עם אג'נדה שמוזרקת להם לדם. חיילי ההסדר מגיעים לצבא ל-14 שעות ביום במשך שנה, ומציבים תנאים לגבי מה הם מוכנים לעשות ומה לא. חיילים אחרים מצייתים להוראות במשך 3 שנים, 24 שעות ביממה. בזמן מלחמה, איזה צבא הייתם רוצים? צבא דעתני שמעביר פקודות במסננת של האם זה נוח לי ומתיישב עם האידיאולוגיה שלי, או צבא של חיילים לוחמים שמבצעים פקודות? כרגע יש שני צבאות לשני עמים.

      כמה יציב ראש הממשלה?

      איך אפשר לסמוך על ראש ממשלה שלא יודע לרדת בסולם לתוך סירת גומי? הוא מועד. מאבד שיווי משקל. נופל. מדוע כשל נתניהו בניסיון לדרוך במקום לא יציב, ומה זה מלמד אותנו על ראש הממשלה, אם אינו יודע לבחור את השלב הנכון לרדת בו בסולם? כנראה כלום. אבל בהיעדר נפילה אחרת, אפשר לחגוג קצת על הנפילה הזאת. ומי הציל את ביבי? חייל חסון בן 19 משייטת 13. הנה גיבור, רואה שראש הממשלה כמעט נופל למים ובולם את הנפילה שלו. זה לא כל כך טריוויאלי בעידן שלכל חייל יש שיקול דעת. אי אפשר לדעת כמה רטוב היה יוצא משם נתניהו אם היה בסירה חייל מישיבת הסדר.

      איך השתלט הזמר הים תיכוני על המדינה?

      מי שנוחת בארץ בימים אלה משוכנע שהוא הגיע לאמצע חאפלה בפאתי איסטנבול. קובי פרץ, משה פרץ ולך תדע עוד כמה פרצים מסתובבים כאן. בעבר הם הרגישו מקופחים והקימו את עזי"ת. בשנה האחרונה הם שולטים. קיסריה מארחת מדי ערב את שרית חדד ואייל גולן משל היתה מועדון הפלאקה. בהופעות של עופר לוי בהיכל התרבות מורידים חולצות, מעשנים ורוקדים על הכיסאות. בכתבה בפנאי פלוס השבוע מתכנסים ארבעה מכוכבי הזמר, כדי לטנף על שלום חנוך וחוה אלברשטיין.

      אנחנו חיים בעידן פוסט מודרני. הכל בסדר. אין תרבות גבוהה ותרבות נמוכה. עפיה טוען ש"הארץ מתפתחת כמו הזין שלי" היא שורה לא לגיטימית לעומת "אני לא זמין אני לא פנוי" שלו. "מי שומע שירים של חוה אלברשטיין", ו"את שלום חנוך לא מזמינים לאירועים". אלה משפטים מתוך הראיון. בשביל החבורה של עפיה, לשיר באירועים זו שיאה של קריירה. גלגלצ שינתה פניה לתחנה חצי טורקית, ואם תגיד שלא בא לך לשמוע את זה, אתה גזען. הפוליטקלי קורקט מחייב אותך לפזם בנחת את "יפיופה בואי אלי, תני לי נשיקה על השפתיים". אתה סובל? תסבול בשקט. לא נותר לנו אלא לקנא בדוגמן החירש מהאח הגדול, ולא על זה שהוא דוגמן.