פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רשמקול 72

      סיכומי עשור שייכים לעבר. אמיר אגוזי והקאסט השבועי לוקחים אתכם לכאן ועכשיו ומשם לעתיד של צריכת המוזיקה

      Four Tet – Love Cry // Domino

      Saint Germain – Rose Rouge (Andreas Saag 2009 Jazz perspective) // Gamm // 8:00

      Hunee – Rare Silk // W.T. // 15:00

      סוף העשור שבפתח הביא לכך שנהיה מוקפים בקדחת הסיכומים מוקדם ובגדול מתמיד, אבל אנחנו נסתפק בסיכומה של 2009 החולפת בלבד, על-פני שתי מהדורות במהלך דצמבר (אגב, בקשות, רעיונות, הצעות – זה הזמן ואנחנו קשובים). זה לא שחלילה יש לי משהו נגד סיכומים (נהפוך הוא, בדרך כלל מדובר בהשכלה ובידור גם יחד), אלא שהמלאכה גדולה על זכרוני החסר. מה שבטוח הוא ש"Love Cry" של פור-טט הוא אחד הטראקים הכי יפים שיצאו השנה, ולכן לא התאפקתי מלשים אותו כאן בשנית, הפעם כולל האינטרו האמביינטי והכניסה הנהדרת של הביט הראשון.

      כשחושבים על זה, ככל ששירים, טראקים או אלבומים הם ממוקדם יותר, גדלה הפרספקטיבה להערכת מעמדם, ומנגד, רבים הסיכויים שבינתיים הם נשכחו מתוך ההיצע העצום שממילא גדול על יכולותיו של אדם אחד. לו כן הייתי מסכם עשור, קשה להאמין שהייתי נזכר ב"רוז רוג'" של סט ג'רמיין לולא הרמיקס האפי של אנדראס סאאג הסקנדינבי (לשעבר Swell Sessions ו-Stateless), וגם אם כן, לא בטוח היכן הייתי מדרג אותו. מה שבטוח הוא שהגרסה הזו באה טוב ועכשיו, ובתקווה שתשמע בכל מועדון מספיק נבון בחודשים הקרובים.

      Jus Ed – Step Up // Underground Quality // 17:30

      Scuba – Flesh is Weak // Hotflush // 22:20

      Andy Stott – Night Jewel // Modern Love // 26:00

      אז רגע לפני הסט הרגוע שיגיע בשעה טובה בשבוע הבא, אנחנו עם טכנו. לא כל-כך טכנו במובן הז'אנרי (למרות שגם כזה ישנו), אלא טכנו כחוט שמקשר בין הקצוות השונים של השבוע – מהאוס הכמעט ג'אזי אך אפי של ההתחלה, דרך המינימאליזם שבהאוס של ג'אס אד ובדאב-טכנו של סקובה, הטכנו העמוק אך רצחני של אנדי סטוט, ואף בהמשך, בין UK גאראג' מודרני לדאבסטפ, ואפילו אר'נ'בי לקראת הסוף. חכמים ממני כבר ציינו שמאפייני העשור הזה אינם ז'אנרים או אמנים מסוימים, אלא התפרקות המבנים הישנים שדרכם מוזיקה נצרכה, והופעת הניצנים הראשונים שדרכם נצרוך אותה בעתיד.

      Ghosts on Tape – Predator Mode // Wireblock // 31:45

      Joy Orbison – BRKLN CLLN // Doldrums // 34:50

      Untold – Don’t Know Don’t Care // Hemlock // 38:10

      2562 – Love in Outer Space // Tectonic // 42:20

      Guido ft Aarya – Beautiful Complications // Punch Drunk // 46:10

      Ital Tek – Mako // Atom River // 49:35

      אחת המגמות הבולטות של השנים האחרונות בכלל, ושנה זו בפרט, היא הפרץ היצירתי האדיר שנוצר מהמפגש הרב-כיווני של סצנות סגנוניות ואזוריות שונות. אחת הבולטות שבהן היא סצנת הבסים האנגלית (במקור, אך מזמן כבר נחלת העולם כולו), בה בעבעה בסוף העשור הקודם/תחילת הנוכחי סצנת ה-2-סטפ ושממש לאחרונה זוכה לעדנה מחודשת. בשנים שמאז גם עברה טרנספורמציות רבות תחת שלל כינויים, דאבסטפ בראשם. אחד המפיקים הפוריים והמעניינים של 2009, Untold, מדגים זאת הלכה למעשה עם "Don’t Know Don’t Care", כותרת שבעצמה מתייחסת לקדחת ההגדרות המעייפת.

      The Dream – Fancy // Mercury // 52:15

      Scuba – Symbiosis // Hotflush // 62:50

      Rhythm & Sound w/ The Chosen Brothers – Mash Down Babylon // Burial Mix // 66:00

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      עטיפת האלבום של דה דרים (יחצנים)

      הייתי רציני לגמרי עם האר'נ'בי מקודם: "Fancy" של דה דרים, כנראה המפיק הכי גדול באר'נ'בי האמריקאי של ימינו (שבין השאר חתום על "Umbrella" של ריהאנה), הוא אחד הקטעים הכי מגניבים ששמעתי בשבועות האחרונים.

      6 וחצי דקות של פסנתר מרחף וביט רוצח שנכנס רק ב-20 השניות האחרונות, "Fancy" הוא מופת של תזמון ומתח, שמשמש כסנטר-פיס המוזיקלי והתמאטי של האלבום "Love Vs. Money". אחרי שמתגברים על הרתיעה מהצליל הסינתטי שמלווה את מרבית ההיפ-הופ/אר'נ'בי המסחרי של ימינו, סיפורה של הנערה החומרנית בעולם חומרני (ואי-אפשר להאשים אותה), רק הולך ומשתפר ככל שהשיר מתקדם ובכל שמיעה חוזרת. "They say you cant buy love, man they lying. If Christian Lacroix brings a smile, I’ll buy it."