פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בגלל הרוח

      לקראת עלייתם לאקרנים של שלל עיבודים לספרים קלאסיים, עידית פרנקל מזכירה שפעם "ספר" לא היתה מילה גסה. הראשון במסע הנוסטלגי: "רוחות חג המולד" של צ'ארלס דיקנס

      לפני כשבוע הפנה חבר מוטרד את תשומת ליבי לאפשרות בה בשנה הבאה נסבול משנת קולנוע דלוחה וגרועה במיוחד. זאת בשל גלי ההדף האחרונים (יש לקוות) של שביתת התסריטאים. בעולם הטלוויזיה כבר הספיקו להתאושש ממנה, אבל שם דברים מטיבם עובדים מהר יותר. סרטים, אין מה לעשות, נזקקים לזמן שלהם.

      זה אומר שלפחות מצד התסריטים המקוריים, יש מצב ש-2010 תהיה משעממת עיזים. מצד שני, זו יכולה להיות שנה מוצלחת במיוחד לסרטי אינדי ולהיטי פסטיבלים ואפשר גם להתנחם בסרטים מבוססי תסריטים מעובדים. ארבעה כאלה מתקרבים אלינו לטובה, באופן לא מאד מפתיע (אם לוקחים בחשבון את קדחת חג המולד המסורתית) כולם סרטי ילדים/משפחה שמקורם בקלאסיקות ספרותיות.

      הראשון ברשימה, שמגיע אל המסכים בסוף השבוע הבא, הוא סרט האנימציה "רוחות חג המולד" של רוברט זמיקס המבוסס על ספרו של צ'ארלס דיקנס מ-1843. אחריו יגיעו "ארץ יצורי הפרא" של ספייק ג'ונס המבוסס על ספרו של מוריס סנדק מ-1963, "מר שועל המהולל" של ווס אנדרסון המבוסס על ספר של רואלד דאל מ-1970 במהדורת אנימציית סטופ מושן מעוררת תיאבון ומלוהקת להפליא, והאחרון בינתיים, הוא "אליס בארץ הפלאות" המצופה של טים ברטון. האחרון יהיה העיבוד המעודכן ליצירתו הידועה של לואיס קרול מ-1865 כשהטריילר מבטיח טכניקות אנימציה, ארט עוצר נשימה, ג'וני דפ ושאר מיני טובין המזוהים עם ברטון.

      לפני שכל אלו מקבלים את הזהות הקולנועית החדשה שלהם (וגם דיבוב), כדאי להזכיר את הקלאסיקות המקוריות, ולפי סדר העלייה לאקרנים נתחיל ב"רוחות חג המולד". זה אולי קשה להאמין, אבל לפני שהפכנו לחיות אינטרנט גרגרניות, גם לנו היה מנוי בספרייה הציבורית.

      מתוך הסרט רוחות של חג המולד (יח"צ , IMDB)
      למי ששכח מה זה ספר, יש סרט (יחצנים)

      בכל שנה לקראת דצמבר, העולם מוצף במאות יצירות תרבותיות שקשורות באופן ישיר לחג המולד. כך היה תמיד, כך כנראה שימשיך להיות. בעולם הקולנוע כמתבקש גם יודעים לעשות מזה כסף, והרבה.

      על להיט הכריסמס הגדול של השנה חתומים הבמאי רוברט זמיקס ("חזרה לעתיד", "פורסט גאמפ") ואולפני דיסני עם גרסת אנימציה בתלת מימד, בכיכובו של ג'ים קארי, לסיפור החג האולטימטיבי - "רוחות חג המולד" מאת צ'ארלס דיקנס.

      על דיקנס עצמו אין הרבה טעם להרחיב. בכיר הסופרים של התקופה הויקטוריאנית באנגליה ושל הספרות האנגלית בכלל, סוציאליסט, עיתונאי ומחזאי. נולד בתחילת המאה ה-19, מת לקראת סופה ובין שני התאריכים כתב עשרות ספרים וסיפורים, רובם ככולם מתארים את החיים בתקופתו ובעלי מסר חברתי זה או אחר. מהמפורסמים בספריו: "דיוויד קופרפילד", "רשומות מועדון הפיקוויקים", "תקוות גדולות", "(הרפתקאותיו של) אוליבר טוויסט" ועוד רבים אחרים.

      מאז שפורסם לראשונה ב-1843 ועד היום, זכה "רוחות חג המולד" למספר הגבוה ביותר של עיבודים מחודשים מבין כל יצירותיו של דיקנס. ויקפדיה למשל, מונה כמעט 200 אדפטציות של הסיפור לתיאטרון, קולנוע, טלוויזיה, רדיו, הקלטות מוזיקליות ואופרה, מבלי להכניס טקסטים שנכתבו בהשראתו. ההסבר להצלחה הזו טמון בעלילה שמכמתת את מהות החג, על סמליו וערכיו, לתוך סיפור אנושי, מרגש ומצחיק.

      מתוך הסרט רוחות של חג המולד - A Christmas Carol (יח"צ , IMDB)
      (יחצנים)

      "רוחות חג המולד" נפתח בהתאמה בערב חג המולד של אבנזר סקרוג'. שבע שנים בדיוק ממועד פטירתו של ג'יקוב מרלי, שותפו לעסקים לשעבר. באותו לילה, מבקרת את סקרוג' רוחו של המנוח ומזהירה אותו שאם לא ישנה דרכיו ויפסיק להיות כה תאב בצע וקר לב, נשמתו תתייסר מרה בעולם שאחרי. כמו גם, מרלי מודיע לסקרוג' שהוא לא יהיה הרוח היחידה שתבקר אותו בהמשך אותו לילה. שלוש הרוחות של חג המולד - העבר, ההווה והעתיד, אכן מופיעות בפני סקרוג' ולוקחות אותו למסע בחייו - אל עברו, החיים שלו בימיו אלו ואל גורלו בעתיד שצפוי לו בעקבות מעשיו. במסע בין שלושת הזמנים, ובהסתכלות שלו על עצמו ועל האנשים עליהם השפיע, סקרוג' לומד על רוח החג ובסופו הופך לאדם טוב, נדיב והגון.

      את התמה הזו - מסע חזרתו של אדם במסלול חייו, התובנות שהוא משיג וההשלכות שלהן (גאולה, במקרה הקלאסי) אפשר למצוא בליבן של יצירות רבות. חלקן כעיבוד נאמן למקור ואחרות עומדות בפני עצמן, אבל כולן מכילות את הגרעין הסיפורי הנ"ל.

      "אלו חיים נפלאים" סרטו של פרנק קפרה מ-1946, הוא דוגמה מצוינת, קלאסיקה הוליוודית עם קביעות בלוח שידורי הטלוויזיה של כריסמס-דיי. שם גיבור הסרט, ג'ורג' ביילי (ג'יימס סטיוארט) שוקל להתאבד בערב החג ומלאך שנשלח לעזור לו, לוקח אותו למסע בתחנות בחייו ומזכיר לו את כל האנשים שעל חייהם השפיע. לעומתו ב"לפרק את הארי" של וודי אלן מ-1997 גיבור הסרט הוא סופר בבלוק כתיבה שיוצא למסע בעברו ופוגש את עצמו בין שלל הדמויות שכתב.

      אצל דיקנס הגאולה היא דתית עם צביון חברתי (משום עברו הקשה כבן למעמד התחתון באנגליה הויקטוריאנית, כל יצירותיו עסקו ברובד זה או אחר בסוגיות חברתיות והומאניות), במקרים אחרים אותה הארה יכולה להיות אישית בלי הקשר ישיר לדת. כל דת.

      כדאי גם להזכיר שהגאולה ב"רוחות חג המולד" לוקה במידה מסוימת של בעיתיות. מצד אחד, היא מטיפה להארה רוחנית ואישית של בעלי היכולת לקבל את האחריות לדאוג לנזקקים. מצד שני, היא לא באה לבקר ממשלות או מוסדות שרווחת הציבור אמורה להיות בתחום אחריותן. אם משהו, הרי שהפילוסופיה של הסיפור היא פילנטרופית, ואין בה הצעה ממשית לשינוי חברתי גורף. כך או כך, לא יזיק לאף אחד להיות אדם טוב יותר. נוצרים או אחרים.

      לא הצלחנו לאשר תרגום עברי של "רוחות חג המולד", מי שיודע אחרת מוזמן לטקבק כאן ומי שקורא דיקנס בשפת המקור ימצא את הספר בשמו המקורי "A Christmas Carol".

      "רוחות חג המולד" של זמיקס ודיסני, פתח בארה"ב ב-6 בנובמבר ונמצא כרגע במקום החמישי ברשימת שוברי הקופות. ב-26 בנובמבר תוכלו לראות אותו גם בישראל.