וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שריטה צרפתית

רומי מיקולינסקי

25.11.2009 / 7:30

מ"כחום הדם" של אירן נמירובסקי עולה שיש שלדים שעדיף להשאיר בארון. חבל שמנהלי העיזבון שלה לא יישמו את הרעיון הזה על הספר עצמו

"כחום הדם" הוא ספר כמעט סכיזופרני. אולי זה משום שהוא עוסק בפער הדורות בין הצעירים והאהבה והתשוקה שמלהיטים את דמם לבין המבוגרים והאדישות המסויגת שבה הם מביטים מהצד, לאחר "שעיכלו את כל המנות הדשנות, המרירות, המתובלות של החיים" (41). הרומן הקצר הזה הוא סכיזופרני גם משום שככל שמתקדמים בקריאה מגלים שהחומרים בספר נדמים כלקוחים מעולם הטלנובלות – תעלומת רצח, בגידה, תינוקות מחוץ לנישואים, תשוקה, סודות אפלים – ואילו המספר הוא סילביו, דוד מזדקן שלהבות דמו כבו מזמן. קור רוחו וריחוקו של סילביו, המתבונן מהצד "כמו כלב זקן המביט בעכברים רוקדים" (43), עומדים בניגוד חד לדרמה ולטלטלות שעוברת העלילה עם שליפתם של עוד ועוד שלדים ופרשיות לא נעימות מארון שעדיף לגיבורים לו היה נשאר סגור וחתום.

גם ספריה של נמירובסקי מגיעים אלינו כאילו היו שלדים שמוצאים מהארון. נמירובסקי אמנם היתה סופרת מוכרת גם במהלך חייה, אבל רק ב- 2004, עם פרסום הרומן המצוין "סוויטה צרפתית", זכתה לתהילה חובקת עולם. הסופרת, שנספתה באושוויץ כשהיא בת 39 בלבד, הותירה אחריה מצבור גדול של טיוטות וכתבי יד, ומאז שנמסר עיזבונה למרכז הארכיונים בצרפת על ידי בתה דניז, מגיעים אלינו בפרקי זמן קצובים רומנים "חדשים" פרי עטה. כך, למשל, במקרה של "כחום הדם", נמירובסקי הספיקה להדפיס רק חצי ממנו ואילו החצי השני נותר בכתב ידה. פירוש הדבר שמדובר למעשה בטיוטה לרומן שלא הגיע לבשלות ויתכן שמכך נובעת חוסר האחידות שלו, שפוגמת בחוויית הקריאה ובאמינות העלילה.

עלילת הרומן מתרחשת בתחילת שנות ה-30 בכפר קטן שבמחוז מורוואן, אזור בו גרה הסופרת במשך שנים רבות. היא עוסקת במה שנדמה תחילה כחיים כפריים קרתניים למדי, נטולי התרחשויות או דרמות מסעירות. במרכזה – הלן, דודניתו של המספר, בעלה פרנסואה ובתם קולט. עם התקדמות העלילה אנו למדים שבכפר התמים למראה הזה, נשים צעירות מרבות להתחתן עם גברים מבוגרים שרגלם האחת כבר בקבר. אלא שבעוד הכלות הצעירות, שנקברו חיות בנישואי הנוחות שלהן, ממתינות למותם של בעליהן הקשישים, מסתבר שהן מחממות את מיטותיהן עם גברברים צעירים ושטופי הורמונים. וכך, האיזון השברירי כל כך בין צעירים ומבוגרים בכפר הולך ומשתבש.

דברים שהשתיקה יפה להם

בהקדמה לספר אנו למדים ש"כחום הדם" עוסק במערכות יחסים בין הורים לילדיהם ובשאלה האם ניתן לגשר על פער הדורות בין מבוגרים לצעירים. ואכן, ברומן עצמו אנחנו שומעים מפי הבת קולט (שגם היא נישאה לגבר שמבוגר ממנה בשנים רבות) שיש צורך בשמירה על צניעות (או תמימות) בכל הקשור ליחסים בין הורים לילדים, אך בהמשך אנחנו מגלים שהמשוואה הזו עובדת גם בכיוון הפוך: לא רק הילדים ברומן מתביישים לגלות להוריהם מחשבות שנראות להם לא טהורות, גם המבוגרים מסתירים או מדחיקים את אותם הצדדים של החיים שנראים להם בלתי נעימים. כפי שכותבת נמירובסקי: "הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות למען ילדינו הוא להסתיר מהם את חיינו שלנו" (97).

אלא ש"כחום הדם" לא סובב רק סביב פער הדורות או דברים שהשתיקה יפה להם. למעשה, הוא עוסק באמת כפי שאנו מספרים אותה לעצמנו ובפער הקיים בין הגרסה הפרטית לזו שיודעים אחרים. הגיבורים של נמירובסקי מתעוררים בהדרגה למציאות בה מתגלים הצדדים הפחות נעימים שלהם. אבל למרבה הצער, "ההתרגשות הטרופה" (124) שאוחזת בהם וההיסחפויות שהם חווים לא עוברות אל הקוראים. יש משהו מאולץ ומעט מכני בספר – חסרים כאן העומק, הדיוק, והחדות ש"דויד גולדר" ו"סוויטה צרפתית" הצטיינו בהם – והקריאה בו דומה יותר לעלעול, משל היה מגזין.

בסופו של דבר, אם כן, מה שנשארים איתו לאחר הקריאה ב"כחום הדם" הוא שיש דברים שהשתיקה יפה להם, בין אם אתה צעיר או זקן, בין אם דמם קר או בוער. או, במילים אחרות, לפי נמירובסקי, יש שלדים שעדיף שלא ייצאו מהארון. חבל רק שמנהלי העיזבון שלה לא לקחו את זה לתשומת לבם והשאירו בו גם את הספר הזה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully