"דרישה לביטול הפלייליסט – כדרישה להפסקת המוזיקה ברדיו"

פרקליטות המדינה הגישה בשם תחנת הרדיו גלגלצ את תגובתה לעתירה שהוגשה לבג"צ נגד התחנה (ונגד שר הביטחון, שר התחבורה, יו"ר רשות השידור ועוד). העתירה הוגשה בתחילת אוקטובר על ידי עורך דין גיא אופיר. בעתירתו, טען אופיר כי התחנה "פועלת בהעדר תכלית ציבורית מובהקת, בוואקום חקיקתי, בהעדר רגולציה מתאימה, ללא הנחיות ופיקוח, ללא ביצוע מכרזים ותוך התעלמות מביקורת ציבורית ומשפטית, לרבות דו"חות של מבקר המדינה אשר הצביעו על אי סדרים כספיים והתנהלות לקויה".

עוד טען אופיר כי "גוף זה פועל תחת השפעת תאגידים מסחריים בעלי עוצמה המצוידים בקשרים תעסוקתיים ומסחריים עם גלגלצ ועם בעלי תפקידים בכירים בתחנה". אופיר אף העלה בעתירתו מספר טענות אישיות נגד בכירי התחנה, ביניהם מנהלת התחנה דלית עופר, לגביה טען כי השתתפה בשנת 2001 במכרז על הפעלת ערוץ המוזיקה. כמו כן, טען אופיר כי אחד העורכים בתחנה פעל מתוך ניגוד עניינים משום שעבד בו זמנית גם בתוכנית מוזיקה בטלוויזיה.

במסמך מפורט, בן 40 עמודים, שהוגש בתשובה לעתירה, דוחה המדינה מכל וכל את טענותיו של אופיר. בין השאר, מתאר המסמך באופן מקיף את האופן שבו פועלת תחנת הרדיו המדוברת בישראל ובכלל זה את שיטת הפלייליסט שהיא מנהיגה ושמעוררת במשך שנים ביקורת בקרב תעשיית המוזיקה הישראלית.

ראשית מוחה המדינה על טענת אופיר כי הוא פועל בשם מוזיקאים אשר אינם יכולים להיחשף. "הצגת טענות נגד פעילותה של גלגלצ וכן טענות אישיות לא מבוססות על התנהלות אנשיה ומניעיהם כביכול, באופן אנונימי וללא ביסוס, מקשה על המשיבים להתמודד עם טענות מסוימות המועלות כביכול על ידי מוזיקאים". לאחר מכן תוקפת המדינה את ניסיונו של עו"ד אופיר להעביר דיון שהוא ציבורי במהותו בנוגע לעריכה מוזיקלית לזירה המשפטית.

אלא שמעבר לתשובות הקונקרטיות לטענות השונות שמעלה אופיר, חושף המסמך את האופן שבו גלגלצ תופסת את פעילותה תוך התעלמות מהעוצמה שרכשה לעצמה במשך השנים כאחד הגורמים הדומיננטיים בתרבות הישראלית. שכן, על פי המדינה, מסתבר שגלגלצ אינה אלא תחנה אשר מתמקדת בהעברת מסרים לציבור הנהגים בנוגע לבטיחות בדרכים, ובשל חשיבות המסר הנ"ל, עליה להגיע לקהל רחב ככל האפשר.

מנקודה זו, נגזרת התמקדות התחנה בחיילים ובציבור הנהגים הצעירים ומשם נובעת ההחלטה אילו שירים לשדר במסגרת הפלייליסט. כך, המדינה מפרטת 45 מסרים בנושא תאונות הדרכים - מסרים שלטענתה "אינם קלים לעיכול" ומשום כך משתמשת גלגלצ במוזיקה פופולרית, כהגדרתה, שאמורה לעטוף את אותם מסרים בבחינת להמתיק את הגלולה. המשמעות היא שהאג'נדה של התחנה היא נגזרת של שילוב מוזר בין מסרים תחבורתיים בבסיסם לבין מוזיקה. או, במילים אחרות, הקריטריונים שעל פיהם נקבע גורלו של שיר קשורים קודם כל לבטיחות בדרכים.

בתשובה שהוגשה לבג"צ, טוענת גלגלצ ובצדק כי "כל פעולה של עריכת מוזיקה היא יצירת פלייליסט, על כן דרישה לביטול הפלייליסט – כמוה כדרישה להפסקת מוזיקה ברדיו". אולם בהמשך המסמך, מפרטת גלגלצ את שיטת הרכבת הפלייליסט, וכאן ניתן למצוא הודאה בפה מלא ש"להיטות" היא קריטריון מרכזי בבואם של העורכים לבחור שיר לתחנה.

לדברי המדינה, "בוחנים העורכים את סיכוייו של השיר להפוך ללהיט". לאחר מכן מפורטים קריטריונים של "איכות" ו"פרופיל אמן" - קריטריון שמסביר איך אמנים מסוימים נכנסים לפלייליסט (לפי וותק ו"ציפיית המאזינים", שנמדדת על פי "בקשות המגיעות לתחנה", לטענת המדינה). בנוסף, טוענת התחנה כי ישנו ניסיון ליצור "תמהיל מוזיקלי מאוזן" בין השירים הנכנסים לפלייליסט. בנספח המצורף לתשובת המדינה מפורט הפלייליסט, שאמנם הינו זמין לכל דורש, אולם המדינה לא מפרטת את הסיבות בגינן נקבעת תדירות השמעת השירים על פי השיטה שנהוגה בתחנה.

כמו כן, גלגלצ מפרטת במסמך את האופן בו היא נוהגת לסווג אמנים: "אמן חדש" ("נמצא בתקופת החשיפה הראשונה שלו לרדיו"), "אמן צעיר" (אמן הנמצא בתקופת ביסוס הקריירה שלו, בדך כלל אחרי אלבום ראשון או שני"), "אמן מוכר היטב" ("מוכר היטב לציבור על מכלול פועלו") ו"אמן ותיק" ("סוג של 'אב מייסד', עמוד תווך"). כך, למשל, אביב גדג', מוזיקאי בעל ותק של כ-15 שנים במוזיקה הישראלית, נחשב ל"אמן צעיר" על פי שיטת הסיווג הזו.

בעתירתו טען אופיר כי התחנה פועלת ללא נהלים מסודרים וכי היא נטולת פיקוח. אופיר מציין בדבריו את טענות מבקר המדינה בנושא זה, אשר הופיעו בדו"ח שפורסם בשנת 2004 ושבדק את פעילותה של גלי צה"ל, ובכלל זה לגלגלצ. הדו"ח הנ"ל אוזכר שוב בדו"ח המבקר לשנת 2007. בתשובה לטענה זו חושפת המדינה כי ממש בימים אלו מתנהלת עבודת מטה במזכירות הפיקוד העליון של צה"ל על מנת להגדיר מחדש את גלי צה"ל ובתוכה גם את גלגלצ. מהלך שכזה יכול לשפוך אור על אחד הנושאים הסבוכים שמקיפים את הדיון הציבורי סביב קיומה של תחנה צבאית במדינת ישראל.

בסיום, מתנערת גלגלצ מכל וכל מהטענות השונות בדבר ניגודי אינטרסים שמעלה אופיר. במסמך שהגישה המדינה מפורטים כללי האתיקה החלים על העורכים בתחנה, האוסרים עליהם, בין השאר, לשמוע מחוץ לכתלי התחנה שירים שטרם הוגשו לה.

מפקדת התחנה בשלוש השנים האחרונות, דלית עופר, הגישה תצהיר המצורף לתשובת המדינה ובו היא מתנערת מטיעון ניגוד העניינים שהעלה אופיר בעתירתו ונוגע להתמודדותה, ביחד עם קבוצת 972, על הזיכיון להפעלת ערוץ מוזיקה 24 בשנת 2001. בנוגע לעורך בתחנה שלגביו נטען כי פעל בניגוד עניינים, עופר אמרה כי אינו עובד בתחנה יותר וכי למיטב ידיעתה - שכן לא היתה מפקדת התחנה בזמן הנדון - העורך לא השתתף בהצבעה על שירים הקשורים למשתתפי התוכנית האחרת בה עבד.

"זה מאכזב מאוד כי פרקליטות המדינה, האמונה על שמירת האינטרסים של המדינה ושמירה על ערכיה, בחרה לצדד בגלגלצ במחיר עצימת עיניים נוכח התנהלות קלוקלת שגם מבקר המדינה פעמיים ביקר אותה בחומרה, וזאת לאחר שבחן רק את קצה הקרחון", אמר עו"ד אופיר לוואלה! תרבות בתגובה לתשובה שהגישה המדינה לעתירתו.

לדבריו, "בשנת 2004 נכתב בדו"ח מבקר המדינה כי גלגלצ פועלת באופן בלתי תקין וללא הסדרה נורמטיבית, ואחר כך שוב בשנת 2007 נכתב כי טרם תוקנו הפגמים למרות הבטחות שווא של משרדי הממשלה האחראים".

"עתה", הוסיף ואמר, "נטען בתגובה לעתירה, כי היום, חמש שנים לאחר דו"ח מבקר המדינה, בקרוב יוסדר העניין וכי הגורמים סיימו להכין טיוטה הממתינה לחתימה. זאת מבלי לצרף שום טיוטה לכתב התגובה ומבלי לציין מה התוכן האמור בטיוטה או עיקריה. אם ללמוד מניסיון העבר, כנראה שפקידי המדינה מתכוונים לסיים 'בקרוב' את הסדרת פעילותה של גלגלצ כשיסיימו 'בקרוב' את הקמת הרכבת התחתית בתל אביב".

"העתירה אינה נוגעת לשאלה האם המוזיקה בפלייליסט ראויה או לא - זהו אינו נושא לבחינה שיפוטית. אלא העתירה מתייחסת לכך שבפועל הנהלת גלגלצ פועלת ללא פיקוח, בהיעדר הנחיות מדרג גבוה בדבר תכליתה של התחנה, תוך קביעה עצמית שרייטינג הינו ערך מרכזי, בניגוד לחוק רשות השידור המחייב תחנה ציבורית לעודד את היצירה העברית על פני שיקולי רייטינג. כל טענה כאילו העתירה מבקשת שבג"צ יבחן את איכות המוסיקה בגלגלצ, היא דמגוגיה לשמה".

מגלגלצ נמסר כי "לא נדון בפרטי העתירה באמצעי התקשורת. תגובתנו המפורטת ניתנה בערכאות המשפטיות".