פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חומד לצאן

      השבוע על שולחן הניתוחים של פז חסדאי, מדו סופרנו: ילדה-אשה, חמה-קרה, דעתנית ומפונקת וילדה של אבא. כמו שגברים אוהבים

      מדו סופרנו בעונה ה-6 של הסופרנוס (יח"צ)
      היא פמיניסטית, אך עדיין בת לכרמלה הפשוטה. היא קרייריסטית, אך עדיין מסורה למשפחתה. היא נאמנה אבל פלרטטנית, טובת לב אך מושחתת. מדו (צילום: יח"צ)

      ג'יימי לין סיגלר, שגילמה את מדו סופרנו ב"הסופרנוס", מופיעה בימים אלה בתפקיד אורח ב"הפמליה" כבת זוגו של טרטל. ידוע כבר כי רק יחידי סגולה מבין כוכבי הטלוויזיה מצליחים לבנות קריירה מצליחה אחרי שלאורך שנים היו מזוהים עם דמות בדיונית אחת, ובינתיים נראה כי סיגלר היא לא אחת מהם. הראש אומנם רוצה לאחל לה בהצלחה ולהודות לשחקנית הנפלאה, אבל הלב פשוט נצבט לראות את מדו שלנו משתובבת עם טרטל (האהוב, אך המוגבל). מדוע סיגלר אינה קולטת את האחריות שמוטלת על כתפיה, ופשוט נעלמת ומתפוגגת יחד עם דמותה, ומותירה אותנו רק עם הזיכרונות?

      כי בניגוד לסיגלר, עוד לא נולד הגבר שהצליח לעמוד בקסמיה של מדו סופרנו. אי אפשר היה שלא להיכבש על ידי בתו הענוגה של טוני, האיטלקייה היפהפייה, שסימלה יותר מכולם את המתח שבין ההתברגנות המודרנית של המשפחה לבין המסורת הקרימינלית שלה. אין טעם לשבח שוב את הכתיבה הגאונית של "הסופרנוס", שיצרה כמה מהדמויות המורכבות והמרתקות שנראו על המסך, אבל במדו הייתה איכות מיוחדת. בדיעבד, כצופים מהצד במעלליה של המשפחה, זו הייתה זכות עבורנו להתפתח יחד עם מדו, ובמשך שש עונות למדנו להכיר ולהוקיר אותה, ראינו אותה משתבחת, בחנו אותה מלבלבת, זיהינו כיצד עם השנים היא הופכת מנערה דקיקה לאישה אמיתית, ונהנינו מכל רגע.

      מאז ומתמיד היה לה חיוך שובה עין ומבט ממיס, אך מלבד ליופייה החיצוני (וכמובן זה לא הדבר היחיד שירשה מכרמלה), נכבשנו בעיקר על ידי אופייה המורכב, שמבוסס על ניגודים ערכיים ומסמל את הדואליות שבבסיס הסדרה. זיהינו את הלב הרחב ואת הכוונות הטובות, אך במקביל גם את האגואיזם והאינטרסנטיות. הזדהינו עם הסלידה שלה מעולם הפשע, אך הערכנו את נאמנותה למשפחתה. חייכנו כשהיא התעקשה לספר שאביה עובד בעסקי פינוי אשפה, אך הרגשנו את הכאב ואת הביקורת שלה.

      מעולם לא נרתענו מחולשותיה, גם כשחשפה את צביעותה. היא התיימרה במחויבותה לצדק חברתי, אך ביקרה את רשויות החוק שרומסים את זכויות האדם ומתנכלים לאביה ולשותפיו. היא התגוננה והצטדקה ("המאפיה האיטלקית היא כורח תרבותי שנוצר מקיפוח חברתי"), אך ידענו היטב שהיא מודעת לאמת הלא נעימה. מדו היוותה שילוב כל כך מושלם בין טמפרמנטיות איטלקית לאצילות אמריקאית, שפשוט סלחנו לה על הכל.

      מדו סופרנו ואבא טוני (imdb)
      הנקודה הרגישה בחייו של האיש הגדול, הנסיכה של אבא, הדבר היחיד שממיס את לבו והופך אותו לרכיכה רגשנית. מדו ואבא (צילום: imdb)

      בעיקר היה מרגש לראות מה היא עושה לטוני. נדמה שהיא הייתה הנקודה הרגישה בחייו של האיש הגדול, הנסיכה של אבא, הדבר היחיד שממיס את לבו והופך אותו לרכיכה רגשנית. כמה טוני אהב אותה, כמה היה גאה בבתו הבכורה, כמה היה חרד לה ולגורלה, וכמובן שככל שטוני אהב אותה, כך גם אנחנו דאגנו לה, למדו הקטנה. בכינו איתה כשירו בג'קי אפריל, שמחנו עמה כשבחרה להיות "עצמאית" וללכת לקולג', תמכנו בה כשביטלה את האירוסין והחליפה מקצועות ונראתה מבולבלת ומרדנית, אך כל העת – במיוחד לנוכח הפוטנציאל המוגבל של איי-ג'יי הצעיר – האמנו בה ותלינו בה תקוות לעתיד טוב יותר.

      מדו, בסופו של דבר, מסתמנת כבת הזוג המושלמת. מצד אחד פמיניסטית, אך עדיין בת לכרמלה הפשוטה והצנועה. מצד אחד קרייריסטית ושאפתנית, אך במקביל מסורה לערכי המשפחה. היא נוטה למצבי רוח ולחוסר יציבות, אך אין זה החלק המרכזי בקסם הנשי? הלא כולנו מחפשים אישה חמה ואוהבת, אך במקביל כזו שגם תמרר את חיינו. שתהיה נאמנה, אבל גם פלרטטנית. שתהיה חזקה ודעתנית, אך תישאר ילדה מפונקת. שתהיה טובת לב ומוסרית, אבל גם מושחתת. מדו היא אתגר אמיתי, אך מעטים הגברים שיסרבו לעמוד בו.