הבהלה לצהוב

כמו לכל סיטקום אמריקאי, ודאי אחד שעוסק בתא המשפחתי, גם לסימפסונים פרקי חגים מיוחדים. חג המולד וחג ההודיה, שניהם מקבלים תשומת לב מיוחדת בכל עונה. גם חגים יהודיים זכו לאיזכורים פה ושם, אבל החג המזוהה ביותר עם הסימפסונים חייב להיות האלווין, או ליל כל הקדושים בתרגום לעברית.

"Treehouse of Horror" הוא הכותר הקבוע לפרקי ההאלווין של הסימפסונים המשודרים בערב החג, וכבר עשרים שנה שהם מצחיקים, מופרעים, מלאים בהפתעות, וגם אם לא אחידים ברמתם, מלאים במצב רוח טוב. הפרק הראשון לסדרת הספיישלים הזו, היה החמישי לעונה השניה של הסדרה ב-1990. לפרק ולאלו שיבואו בשנים הבאות סיפור מסגרת דומה: ליסה ובארט מבלים את ליל כל הקדושים בבית-העץ שלהם ומספרים זה לזו סיפורי אימה. בכל פרק שלושה סיפורים שכאלה המהווים שלוש מערכות נטולות קשר עלילתי בינהן. הספיישלים עצמם נפרדים מהקו העלילתי הכללי של הסדרה, למרות השתתפות קבועה של כל הדמויות המוכרות לצד דמויות יחודיות לסיפור.

כל פרק ב-"Treehouse of Horror" הוא מחווה לז'אנר האימה והמיסתורין על שלל יצירותיו וכל החשודים המידיים בתחום זכו (ועדין זוכים) לקבל בפרקים אלו יחס סימפסוני מיוחד. "הניצוץ", "משפחת אדאמס", "מגרש השדים", פרקים מסדרת המתח "אזור הדימדומים", אלפרד היצ'קוק ואדגר אלן פו, הם רק כמה מהרפרנסים הקלאסיים (לפעמים בעיבוד אחד לאחד), אבל גם תופעות תרבותיות מאוחרות יותר - כמו הזומביז של ג'ורג' רומרו או הסלאשר "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", זכו בכבוד.

אחת התכונות הבולטות והמשפיעות של הסדרה, היא היכולת לייצר דיאלוג בינה ובין אירועים חיצוניים, אמיתיים או לא.
בפרקי ההאלווין, לוקחים כותבי הסדרה את התכונה הנ"ל לרמה אחת גבוהה יותר, כשהם נהנים מהאפשרות לפרשן כרצונם יצירות של אחרים, ומהחופש להתעסק בתכנים שאינם "ראויים לילדים". אחרי הכל, בשאר העונה, ה"סימפסונים" היא סדרה לכל המשפחה.

כל היתרונות הללו, בתוספת אווירת החג המיוחדת מלכתחילה, סיפקו במהלך 20 השנים האחרונות, את כמה מרגעי הסימפסונים הטובים ביותר.

עמעמו את האורות וקבלו אותם.

בפרק הבכורה בסדרת "Treehouse of Horror", נעשית ההיכרות הראשונה עם צמד החייזרים קאנג וקודוס. הם מככבים במערכה השניה של הפרק בפארודיה על "אזור הדימדומים". ספינת חייזרים מגיעה אל ספרינגפילד וחוטפת את הסימפסונים אל החלל. למרות חזותם המפחידה, החייזרים מתעקשים להסביר פנים למשפחה המפוחדת, ומספקים להם אוכל ושעשועים. בעיקר אוכל. הרבה אוכל. מובן שאף אחד מהמשפחה לא מוטרד יותר מהחטיפה, למעט ליסה שיוצאת לגלות מה עומד מאחורי מעשה הפיטום. היא מגלה ספר בישול בשם "לבשל בני אנוש" שרק בסוף מתברר ששמו "לבשל לבני אנוש". החייזרים שנפגעים מהבעת חוסר האמון של האורחים האנושיים ומחזירים את המשפחה הביתה.

החלק השלישי ב-Treehouse of Horror הראשון הוא עיבוד ל"העורב" הקלאסי של אדגר אלן פו. ליסה מקריאה את השיר (בהמשך הקריינות עוברת לג'יימס ארל ג'ונס aka דארת' ווידר), הומר בתפקיד המשורר המיוסר ובארט בתפקיד הציפור המפחידה. הבחירה המבריקה של כותבי הפרק ביצירה אפלה ורצינית זו, הוכיחה עד כמה הסביבה היצירתית של הסדרה מסוגלת להכיל הומור ונגישות לצד אינטליגנציה.


ליסה: "אני עומדת להקריא לך סיפור אימה קלאסי מאת אתגר אלן פו".

בארט: "רגע אחד, זה ספר בית ספר".

ליסה: "אל תדאג בארט, אתה לא תלמד כלום".

פארודיה על "השטן ודניאל וובסטר", סיפורו הקצר של סטיבן וינסנט בנט שהוא בעצמו עיבוד לפאוסט. הומר מוכר את נשמתו לשטן (נד פלנדרז, השכן) עבור סופגניה, אבל מצליח לזכור שאם לא יסיים אותה, נשמתו תשאר בבעלותו. לצערו, התובנה החשובה הזו נעלמת כשתוקף אותו הרעב הלילי. איך שהוא בולע את הביס האחרון חוזר השטן לגבות את שלו. כמו בסיפור המקורי, גם כאן נדרש השטן (על ידי ליסה) לתת להומר משפט הוגן וכפוף לחוקה האמריקאית, לפני שהוא לוקח את נשמת אביה לנצח, והשטן (אחרי שמתרגז) מסכים אבל שולח את הומר לבלות יום בגיהנום.

שטן (פלנדרז): "אתם האמריקאים עם התהליכים והסחר ההוגן. זה תמיד כל כך יותר פשוט במקסיקו".

חלקו הראשון של הפרק החמישי בסדרת ההאלווין, נחשב בעיניי רבים המוצלח מכולם. מדובר בעיבוד סימפסוני ל"הניצוץ" של סטיבן קינג/קובריק ובו נשכרת המשפחה לתחזק מבנה בהרים השייך למיסטר ברנז. בעת שהותם המבודדת, מגלים הסימפסונים שברנז חתך את כבל הטלוויזיה וניקה את המזווה מבירות (על מנת למנוע מהם הסחות דעת מהעבודה), מה שגורם להומר לאבד את שפיותו בסיגנון ג'ק ניקולסון.

באחד הפרקים היותר פוליטיים של "הסימפסונים", החייזרים קאנג וקודוס חוטפים את הומר סימפסון ודורשים לדעת מי המנהיג שלו. התקופה היא תקופת הבחירות של 1996 ושני המועמדים לנשיאות, ביל קלינטון ובוב דול נחטפים ומוחלפים בקאנד וקודוס עצמם. כשהם נחושים להשתלט על המין האנושי, מקבלים שני החייזרים שיעור בפוליטיקה ארצית ובזמן שהומר שמנסה לחשוף את הפרשה, הוא משלח בטעות את דול וקלינטון ערומים אל החלל.