תורת הנסתר

    "יהודי טוב" הוא סרט אדיר שלא רק נותן הצצה לעולם של האחים כהן, אלא גם שופך אור חדש על יצירותיהם המוקדמות. ישי קיצ'לס משיגנע

    ישי קיצ'לס

    "יהודי טוב", סרטם החדש והמצוין של האחים כהן, הוא סרט מאוד מפתיע. כי למרות שאפשר לקשר אותו בקלות לסרטים אחרים בפילמוגרפיה שלהם ("האיש שלא היה שם", "ארץ קשוחה", "צומת מילר" ו"ביג ליבובסקי", לדוגמה), קשה להתעלם מכך שאף אחד מהסרטים האחרים שלהם לא נראה כמו שהסרט הזה נראה. סגנון העשייה חסכוני, מדויק ומתומצת. אין מילה מיותרת בתסריט, השוטים קצרים, לפעמים אפילו קצרים מדי, ואם במקרה יש שוט אחד שמתארך טיפה יותר ממה שצריך - כמו השוט שבו נצפה לארי, היהודי הראשי של היצירה, בולש לחצר של השכנה המהממת שלו, שבדיוק משתזפת בעירום מלא, או כמו השוט האחרון והמהמם של הסרט - הדבר מורגש, ואפילו מרגש.

    בנוסף, אף אחד מהסרטים האחרים של האחים לא נוטע את התמות ואת הרעיונות הפילוסופיים שמנחים את הסיפורים המופלאים שלהם (החיפוש אחר משמעות ביקום חסר משמעות), ואת הדמויות הייחודיות שנוטות לאכלס אותם, במגרש הביתי שלהם. ואם לא די בכך שזה מרתק בפני עצמו לצפות בייצוג האמנותי של הפרבר היהודי במינסוטה בו גדלו הכהנים ולנסות ולחפש שם קצת פשר, הרי שעושה רושם ש"יהודי טוב" – שמעתיק את כל המוטיבים הקבועים של יצירתם לפרבר הזה - גם יעזור בעתיד לשפוך אור חדש על סרטים מוקדמים יותר שלהם. וזה נחמד שאחרי שלוש עשרה סרטים הם סוף סוף נותנים את ההרגשה שהם רוצים שנבין אותם, ואת העולם שממנו באו. לפחות קצת.

    טוב לדעת (מקודם)

    איך צפוי להיראות עתידנו בעידן הרכבים האוטונומיים?

    יניב הלוי
    לכתבה המלאה
    איזה יופי שהאחים נותנים סוף סוף את ההרגשה שהם רוצים שנבין אותם (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

    לארי גופניק (מייקל סטולברג) הוא פרופסור לפיזיקה שמתחיל לקבל את ההרגשה שאלוהים התבלבל בינו לבין איוב. תלמיד קוריאני שנכשל בקורס שלו מנסה לשחד אותו, מישהו שולח מכתבים שמכפישים אותו לאוניברסיטה, אחיו המעט שרוט, שבא לגור איתו ועם משפחתו, לא יוצא מהשירותים, אשתו מודיעה לו לפתע שהיא החליטה שהיא רוצה להתגרש ומבקשת ממנו בלי למצמץ שייקח חדר במוטל - וזה עוד לא הסוף. אפילו לא קרוב.

    היות ולארי הוא איש של מדע, עובדות ומשוואות, הוא מנסה לעשות קצת סדר בבלגן. מה הוא עשה רע שזה מגיע לו? מה הוא צריך לעשות כדי שזה ייפסק? והכי חשוב, איזה מסר אלוהים מנסה להעביר לו?

    בחיפוש אחר תשובות הוא נפגש עם רבנים, מתייעץ עם עורך דין, ועושה כמיטב יכולתו להפוך את החיים הכאוטיים שלו למשהו קל להבנה, למשהו שאפשר לשרטט על הלוח. אך אבוי, המתמטיקה של אלוהים אינה כה פשוטה לפענוח. והתשובות היחידות שלארי מקבל באות בדמות סיפור סבתא סתום ומדהים אודות רופא שיניים יהודי שמגלה מסר מוסתר בתוך פיו של גוי, ומשפטים רוחניים עמוקים כמו "תראה את מגרש החניה הזה. משהו-משהו, לא?".

    באחת הסצנות הראשונות של הסרט התלמיד הקוריאני שמנסה לשחד את לארי טוען בפני המורה שלו שהוא לא צריך היה לקבל ציון נכשל בקורס כי הוא מבין את הפיזיקה (הסיפור על החתול מהפרדוקס של שרודינגר), זו המתמטיקה שקשה לו (המשוואה הענקית שמשורטטת על הלוח בכיתה). אבל אי אפשר להבין אחד בלי להבין את השני, אומר לו לארי. הפיזיקה זה הסיפור. המתמטיקה זו ההוכחה. כך או כך, באוניברסיטה של החיים לארי הוא ללא ספק זה שמקבל ציון נכשל. הוא לא מבין לא את הפיזיקה (הסיפור על רופא השיניים), לא את המתמטיקה (ההיגיון שמנחה את זה שמושך בחוטים של כולנו), והכי גרוע, הוא איננו מבין שבחיים אין מה להבין. דברים טובים קורים לאנשים רעים. דברים רעים קורים לאנשים טובים. ולהפך.

    הגנגסטר האירי טום ריגן, הגיבור של "צומת מילר", סרטם השלישי של הכהנים, הוא טיפוס רציונלי לגמרי. עובדה זאת מסייעת לו לצאת מהסיפור הסבוך ושותת הדם שבו הוא מוצא את עצמו מעורב כשידו על העליונה מפני שהוא מצליח לנטרל כל רגש בתהליך קבלת ההחלטות שלו. לארי, לעומת זאת, נותן לרגש להנחות ולשתק אותו. הוא רדוף רגשות אשם, והוא מלא בפחדים. הוא לא מחליט כלום, ולא עושה כלום. חוץ מלשאול שאלות.

    לארי מאפשר לשכן המפחיד שלו להשתלט לו על החצר האחורית, הוא לא מתעמת עם סיי אייבלמן – האיש השמן עם הקול המלטף שגונב לו את אישתו, הוא לא נענה לרמזים המיניים שהשכנה שלו שולחת באגרסיביות לכיוונו. לכן הוא גם מגיע למקום שאליו הוא מגיע בסוף – למקום שמגמד ומבטל כל מחשבה, משוואה או רצון למצוא היגיון. אבל, שואלים האחים (וגם אתם, סביר להניח), האם הוא לא היה מגיע לשם בכל מקרה?

    סצנה שהיא תענוג צרוף. העלייה לתורה

    מעבר לכך שאפשר לחשוב ולדבר עליו במשך שעות, "יהודי טוב" הוא גם סרט מאוד מצחיק, ובמיוחד אם אתם אוהבים את ההומור שלכם בצבע שחור כהה. בנוסף, צוות השחקנים – שמורכב כולו מפרצופים חדשים בעולם הכהני – פשוט מצוין, הצילום של רוג'ר דיקנס (קבוע של הכהנים) הוא לא פחות ממושלם, המוזיקה של קרטר בורוול (עוד קבוע של הכהנים) מרגשת ומפעימה כתמיד, ואם בכל אלה אין די, הרי שתמצאו כאן גם כמה סצנות – כמו הפרולוג, שמתרחש בשטטל בפולין ושעוסק ברב שעשוי להיות דיבוק, או כמו טקס העלייה לתורה של בנו של לארי (שמחליט לשיר את הפרשה שלו בעודו מסטול) – שהן פשוט תענוג צרוף.

    כמובן שהאחים הממזרים לא עונים על השאלה הגדולה שהם שואלים, וכמובן שיש הרבה יותר מתשובה אפשרית אחת. אולי אלוהים באמת מעניש את לארי, אולי אין בכלל אלוהים, או שאולי אלוהים פשוט היה עסוק מדי באותו שבוע (הסיפור מתרחש ביוני, 1967 – חודש די עמוס בהיסטוריה היהודית, כמו שאתם אולי זוכרים) בכדי להתפנות לטפל בבעיות של איזה יהודי בכיין ממינסוטה. לכו תדעו. תהיה התשובה אשר תהיה, דומה שכל הפואנטה היא שזה לא באמת משנה. למה? כי העיקר זה הבריאות, זה למה. בכל מקרה, סרט אדיר.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully