בייבי-ברויגל

"לקלוד מונה היה חוש הומור, אבל הוא לא היה תלמיד כל כך טוב. הוא לא הקשיב בשיעורים, ורוב הזמן צייר ציורים מצחיקים. הוא אפילו צייר ציורים מצחיקים של המורים שלו!"

ספרי ילדים שמגיעים למערכת נדחקים בדרך כלל הצידה, אבל הפעם היה קשה להתעלם. הביוגרפיות של פרידה קאלו, מרק שאגאל, ברויגל ומונה הם ארבעה ספרים נוספים מסדרת "פגישה ראשונה עם גדולי האמנים בעולם", שתורגמו לעברית בהוצאת זמורה ביתן. את הספרים כתב ואייר מייק ונציה, מאייר וסופר אמריקאי. ונציה החליט לקרב ילדים לאמנות דרך ביוגרפיות קצרות, המשלבות איורים הומוריסטיים, רפרודוקציות של הציורים והסברים פשוטים על האמנים ועבודתם. התוצאה מוצלחת מאוד. הטקסטים כתובים ומתורגמים היטב, והחיבור בין פרטים ביוגרפיים לניתוח תמציתי של היצירות עובד מצוין.

ונציה הגיע לנוסחה מוצלחת שמשלבת מינון נכון בין רכילות ל"מידע חינוכי". גם אם הקריקטורות שלו מיושנות מעט ובדיחות הקרש קצת מביכות, הטקסט מחפה על כך. חוץ מזה, אולי ילדים אוהבים את זה, מי יודע. מיכלאנג'לו, רמברנדט וליאונרדו הופכים נגישים ואנושיים בזכות הסיפורים והאיורים. אין ספק שגם מבוגרים, שכל עניין האמנות נראה להם כבד ומשעמם, ייהנו מהספרים. זאת גם הכנה טובה למי שמתכונן לנסוע לחו"ל ולבקר במוזיאונים עם הילדים.

רק בעיה אחת יש בסדרה, בגירסתה העברית. ההדפסה מזעזעת. הרפרודוקציות של יצירות האמנות נראות דלוחות וסתומות כתמיד. שוב, מקרה עצוב של רצון טוב וביצוע כושל, שנופל בוודאי בגלל בעיות תקציב. חבל, כי האינטליגנציה והרגישות של הילדים מספיק גבוהה, כדי שיעריכו אותם וידפיסו עבורם את הציורים ברמה טובה. איך אפשר להדגים את המחקר של מונה באור ובהפרדת צבעים, כשהפרדת הצבעים והדפוס לא מאפשרים להבחין בכך?

אבל למרות איכות ההדפסה הגרועה, בסך הכל הספרים מומלצים. אולי רצוי לגבות את הספרונים בקטלוג איכותי עם רפרודוקציות טובות, או פשוט לעשות טיול לאחד המוזיאונים ולראות את הדבר האמיתי. לא צריך לזלזל בילדים. הם מבינים איכות, הם לא פראיירים.