נו, ההוא מהזה

ג'יימס רבהורן נולד ב-1948 בפילדלפיה, למד בתיכון באינדיאנה ובקולג' בספרינגפילד, אוהיו. מתחילת שנות השמונים אפשר היה לזהות אותו בסרטי טלוויזיה וסדרות שרובנו לא ראינו. היו אלו שנות התשעים שהיו טובות אליו במיוחד עם סרטים כמו "צללים וערפל", "חולות לבנים", "אינסטינקט בסיסי", "צרות בכותרות", "ים של חברים", "המשחק" ו"פגוש את ההורים". לרבהורן נוכחות אמריקאית "אשכנזית" – זאת אומרת, שהוא מאוד לבן. בהתאם לכך, הוא מלוהק רבות בתור ה"נבל החכם" או ה"רע מהטובים" (אין טעם להיכנס לפוליטיקלי קורקט, זה הוליווד).

רבהורן שחקן עסוק מאוד. לזכותו לא פחות מ-107 הופעות בסרטים וסדרות. ב-1992 שיחק ב"בן דודי ויני" וב"ניחוח אישה" (מול זוכי האוסקר של אותה שנה, אל פאצ'ינו ומריסה טומיי) וכיום הוא מתגורר בניו ג'רזי. קבלו ארבעה סרטים מתוך הרפרטואר העצום שלו.

בסרטו המתיישן של רולנד אמריך, בני האדם חייבים להפסיק להילחם ביניהם לרגע בכדי להתמודד עם אויב גדול ורשע עוד יותר מהם: צי חלליות המאוכלסות בחייזרים שתלטניים. נשיא ארה"ב, תומס וויטמור (ביל פולמן), המבולבל מקבל עזרה מהטייס המגניב ומלא הגרוב, קפטן סטיבן הילר (וויל סמית'), ומהמדען היהודי המפוזר, דיוויד לוינסון (ג'ף גולדבלום) ואביו ג'וליוס (ג'אד הירש). במקביל, כמו נשיא טוב הוא מתייעץ עם עוזריו: הגנרל וויליאם גריי (רוברט לוז'ה) שמנסה למזער נזקים ואלברט נימזיקי (רבהורן) שמהרגע הראשון לחוץ להשתמש בפצצה. כאשר מקבל הנשיא את עצתו של נימזיקי בסופו של עניין, הוא משאיר אחריו חורבות רדיואקטיביות נוראיות ושום דבר לא ממש מזיז לרעים. בעקבות כך, מורגש ספק מסוים בקשר להמשך עבודתו של נימזיקי ובלית ברירה הוא חובר לג'וליוס לווינסון (הסטריאוטיפ היהודי) לתפילה חרישית. "אתה יהודי?" שואל אותו ג'וליוס. "לא", עונה לו נימזיקי. "אף אחד אינו מושלם", עונה לו ג'וליוס בחזרה. נחמד.

צ'רלי "קרליטו" בריגנטה (אל פאצ'ינו) משתחרר מהכלא עקב תקלה טכנית וכישרון גדול של עורך דינו המושחת והיהודי (שון פן באחד מתפקידיו הגדולים) ונשבע לעזוב את חיי הפשע לטובת מכירת מכוניות משומשות, איפשהו רחוק. אולם תקופת הזמן בה מעט הכסף שתיכנן לחסוך טרם נסיעתו מתגלה כעמוסת אירועים נוסטלגיים, על גבול הקטלניים. את מאבקו בחיי הפשע (ובעצמו) מלווים עורך דינו (המושחת כאמור), עוזרו הנאמן ושומר ראשו, פצ'נגה (לואיס גוזמן), גייל (פנלופה אן מילר) חברתו הרקדנית איתה מתכנן לברוח ובני בלנקו מהברונקס (ג'ון לגוויזמו), שמנסה לעשות לו כבוד אך נתקל במה שהוא מפרש כגנגסטר שמחפש לריב. אפילו ללין הנכה (ויגו מורטנסן, ללא ספק בתפקיד הכי גדול שלו) מתגלגל לבקר על הכיסא שלו.

התובע נורווק (רבהורן) הוא לכאורה האויב של קרליטו ומאז שבאשמתו קרליטו השתחרר, ההרגשה היא שהסיפור הופך לאישי. אולם לקראת סוף הסרט אויבים ברורים פחות יתגלו ונורווק דווקא מתברר כבן אדם פחות נורא משנחשב. נורווק הוא תפקיד די קטן בסרט שמתרכז בעיקר בפורטוריקנים קשוחים. כיוון שהדמות מעט אמביוולנטית בכוונותיה, רבהורן בעל המראה הפקידותי וההבעה הקרה מתאים בול וגם לא תופס יותר מדי תשומת לב. כמו שחקן משנה טוב.

בסיפור הראשון בטרילוגית המתח האייטיזית "מה ראו עיני החתול?", (על פי סיפוריו של סטיבן קינג) דיק מוריסון (ג'יימס וודס) נכנס לפגישה במכון לגמילה מעישון, רק בכדי לגלות שהוא מנוהל על ידי המאפיה, שמעתה משגיחה עליו טוב-טוב. הקנס על עישון (עכשיו כשהצטרף מוריסון למכון) עלול להגיע לבריאות של המשפחה שלו. שכטה עמוקה (אך לא מספיק דיסקרטית) תוך כדי פקק בכביש המהיר, עולה לאשתו בשוקים חשמליים והחיים מאותו שלב (נטולי הניקוטין כמובן) הופכים לבלתי נסבלים. במסיבה שמבקר בה דיק, הוא פוגש איש עסקים (רבהורן) שנראה כאילו הוא מעשן יותר סיגריות משצריך ומנסה לשדל עישון באופן מוזר. מבט סביב החדר (מסיבה זה תמיד מקום נהדר להדגיש בו לחץ בסרטים), מגלה לגיבורינו פנטזית טבק גרוטסקית שגורמת לו לצאת מדעתו. רבהורן משחק דמות קטנה מאוד בסרט שהוא שליש באורכו מסרט רגיל, אבל היי, כולם התחילו איפשהו. שימו לב לדרו ברימור הקטנה בסיפור האחרון.

טום ריפלי (מאט דיימון) צעיר מוכשר ומובטל בניו יורק של שנות החמישים פוגש במקרה בהרברט גרינליף (רבהורן) ספן רציני ועשיר שמציע לו אלף דולר כדי להחזיר מאיטליה את בנו הפוחז דיקי (ג'וד לאו) שגר באיטליה עם חברתו מארג' (גווינית' פאלטרו). אולם עד מהרה מתאהב טום במארג', בדיקי ובחיים שלהם, וברגע של חולשה מבצע מעשה נורא, שבכדי להסתירו יוביל למעשים נוראים לא פחות. את הרברט גרינליף אנחנו פוגשים בתחילת הסרט, כבר אז מוכיחים לנו כמה שמרן ומבוגר הוא: "אני בעצמי לא ממש מבין ג'אז, זה נשמע לי כמו רעש מתריס" ונראה כאילו גיבורנו עושה עליו רושם אדיר. רק לקראת סוף הסרט, כאשר חשדות מסוימים צצים בקשר למיקומו של דיקי וזהותו של טום, אנחנו רואים עד כמה רציני גרינליף האב יכול להיות.