פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דברים שרואים מכאן

      כשגלעד יחזור, כלום לא ייראה אותו דבר. גם השירים של יהודית רביץ כבר לא נשמעים אותו דבר. דרור רפאל מסכם שבוע

      מי כבר התחיל לחשוב על הרגע?

      הרגע מתקרב ואפשר רק לדמיין איך הוא יהיה. הוא יחייך או יבכה. הוא ייגש קודם לאמא או לאבא. זה יהיה באישון לילה ונראה רק בדיעבד או באמצע היום. בנתב"ג או בגבול עם מצרים. ומי הפוליטיקאי הראשון שיתפוס טרמפ יחצני עליו. ואיפה הוא יעדיף להתראיין, 7 ימים או בערוץ 2 ביום שישי. או אולי אצל אברי. וכשיחזור, הוא יהיה אותו גלעד כשהיה. הוא בטח יכתוב ספר. ואם יכתוב, הספר יהיה במבצע? ואם כן, באיזה? 4 ב-100, או השלישי חינם? ואם נזהה אותו בתור בקולנוע, נפנה לו את מקומנו, או ניתן לו לחכות? האם הוא יסכים ללכת לריאליטי, כמו "האח הגדול" או הישרדות, שיותר מתאימה לו? האם נשכח אותו אחרי חודש או שנה? ואחרי שיחזור, יספרו את הימים שהוא כבר איתנו? איך זה יהיה, הוא יותר יחייך או יותר יבכה?

      למה שלא תיקח דויד גרוסמן במבצע?

      איזה מבצע תרצה? 4 ב-100 או קנה אחד וקבל שניים מתנה. בכל מבצע אתה מקבל יותר ספרים שאתה לא צריך, בפחות כסף שאתה כן צריך. רצית א. ב. יהושע, תצא גם עם גלילה רון פדר. הבית מתמלא ספרים שאתה לא קורא. נותנים לך רם אורן, לא תיקח? למה אתה מתעקש על מאיר שלו? קח את גרוסמן וכנס למבצע. במבצע יש גם את דב אלבוים. אין לך ילדים - אז קח את "מטגנים ונשארים בחיים". לא אוהב לטגן ועדיין רוצה את מאיר שלו, שים לב, הספר של שלו הוא על סבתו חולת הניקיון, אז קח את "מנקים את הבית ונהנים" שהוא כן במבצע, ותקבל את "ארבע שעות עבודה בשבוע" שגם במבצע, אבל לא של האחד פלוס אחד, אלא של השניים והשלישי חינם, כך שאם באמת תעבוד 4 שעות בשבוע, בטח יהיה לך זמן לקרוא שלושה ספרים ולא שניים. עדיין רוצה את מאיר שלו? מצטערים, אין לנו. לך לבסטה ממול.

      כמה חופשיים הבלוגרים של מעריב?

      לכל כותב במעריב יש בלוג. לפי הקמפיין, בבלוג אפשר להגיד הכול. אפשר לחשוב שכתבים אחרים כבולים ושהעיתונות תחת משטר טרור, ורק בבלוגים של מעריב משוחררים מאימת הצנזורה. השטאזי בחוץ, אבל הבלוגים המחתרתיים של מעריב עובדים חופשי. נכנסתי לבלוג של ליאת תימור. לא הכרתי אותה לפני ולא ברור איזה כבלים החזיקו אותה מלהגיד את האמת המחרידה. בבלוגה ממליצה תימור לעשות קעקוע, לקרוא את הספר של אמיר בן דוד ולעשות שופינג. היא מספרת על טיול שעשתה ושפגשה מקעקע אירי. הוא קעקע לה פרח על קעקוע שכבר היה, פרפר קטן על כתף. אכן בלי כבלים, ובלי צנזורה. וחבל שכך.

      איך כל שיר של יהודית רביץ תופס משמעות חדשה?

      יהודית רביץ יצאה מהארון והרדיו מנגן משיריה ללא הפסקה. עכשיו כל שיר מקבל פרשנות חדשה. וידוי. על מה יש להתוודות, היום אנחנו יודעים. ומה בדיוק היא עשתה עם הילדה הכי יפה בגן ? אפשר רק לשער. 4 לפנות בוקר, והיא עדיין לא נרדמת, תנו לדמיון לרוץ. איזו מין ילדה את היית בבית הספר, סתם ילדה או ילדה שמחפשת מין עם ילדה אחרת. כל שיר והאור החדש שיוצא ממנו. לקחת את ידי בידך ואמרת לי. האמת, לא משנה מה אמרת לי, מלכתחילה לא הייתי בעניין. עד היום כל שיר היה תמים, אבל עכשיו אי אפשר להימנע מקונוטציות חדשות, כי דברים שרואים מכאן לא ראינו משם.