וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עיר בלי תסריט

ג'אלב כיואן

27.12.2009 / 7:00

בתי הקולנוע בחיפה הולכים ונעלמים, ואיתם מתפוגגות גם חוויות הילדות של ג'אלב כיואן, שמתגעגע לימים שבהם פגש ברחוב את סילבסטר סטאלון

"קולנוע פנורמה נסגר, בקרוב ייסגר גם הקולנוע בגרנד קניון" - זאת הכותרת שהופיעה לאחרונה בעיתונות המקומית בחיפה. הסגירה היא שלב נוסף בתהפוכות הרבות שעברו בתי הקולנוע בעיר לאורך השנים, ומסמלת עוד שני מעוזים שהרימו ידיים מול תהליך האמריקניזציה של ישראל.

את מקומם של בתי הקולנוע בקניונים תופס קולנוע "yes Planet". הכניסה למסדרונות הקולנוע העצומים בגודלם היא חוויה מהפנטת ומסחררת. זה לא שאני מתלונן, וכבר צברתי כמה חוויות בקומפלקס החדש: שם משקפי תלת מימד, רואה סרט אנימציה על כדורי בשר; דופק כמה טקילות עם החבר'ה בפאב שליד בתי הקולנוע החדשים לפני שאנחנו הולכים לסרט אימה חדש; עומד בתור ארוך שמזכיר ביקור בביטוח הלאומי כדי לראות סרט על קץ העולם בעוד שנתיים. ועדיין, אני מתגעגע לתקופה שחלפה עם הרוח.

עידן התמימות שלי

מאי, מאיון, ארמון, עצמון, מירון, גל אור, אוריון, אורה, אמפי, תמר, חן, רון ורב גת הם רק חלק מהשמות שמעוררים רגשות נוסטלגיים אצל כל חיפאי. בתי הקולנוע האלה שכנו בשכונת הדר, שהייתה בשנות השמונים המרכז האורבני של העיר ולכל תושבי הצפון. כולם כבר הלכו לעולמם מזמן.

השלטים הענקיים שהתנוססו על חזית כל בתי הקולנוע דאז השפיעו עלי רבות בעידן התמימות שלי. בכל פעם שאני מבקר בהדר אני נוכח לדעת שבהיעדר הכוכבים ההוליוודיים היא נהפכה שכונה משעממת ושוממת. האם לא היה עדיף שמבטו הנוקב של סילבסטר סטאלון, הסקסיות של דריל האנה, הנשיות של קים בייסינג'ר וגבריותו של מיקי רורק יהיו חלק מהנוף היום יומי של הכרמל, ויהוו מפלט מהאפרוריות העירונית ומהמבטים העצבניים של עוברי האורח? הרגעים האלה, שבהם הנפת מבט לשלט וזכית בתקווה לחיים טובים יותר שגלומה בכל הסרטים ההוליוודיים, נעלמה מרחובות חיפה, שהתגלו במלוא אפרוריותם.


שנות התשעים הגיעו ואיתם מהפכת הקניונים בעיר. לאחר מלחמת המפרץ נפתח הקניון המשמעותי בעיר ובמשך השנים הבאות נפתחו עוד ועוד קניונים. המרכז הישן בהדר איבד ממעמדו עד שנסגרו כל בתי הקולנוע. התמורה הגיעה בבתי הקולנוע בכרמל, שהתחילו להקרין סרטים איכותיים והקהל התפצל בין האולמות החדשים לישנים. החוויה הקולנועית נהפכה מגוונת יותר מאשר בעבר, כך שהיה באפשרותנו להתוודע לכל הבמאים המוערכים ולחוויה קולנועית מעמיקה. כשלא רצינו להכביד על מוחנו, היינו סתם נהנים מחוויה הוליוודית ואחריה זוללים ארוחת מקדונלד'ס שמנה.

ערבים בסרטים צרפתיים

אינני מתנגד רשתות הקולנוע החדשות. גם אני פוקד אותן לפעמים, למרות שרוב האולמות קטנים בהשוואה לבתי הקולנוע הישנים, פרט לאולמות שמקרינים בהם סרט על סוף העולם וכדורי בשר. הבעיה היא שנדמה שכל החוויות שצברתי לאורך השנים בבתי הקולנוע הקטנים והתמימים של פעם, לא ניתנות למימוש בקומפלקסים החדשים והנוצצים. מצד שני, ייתכן שפשוט התבגרתי.

אז נותר לי רק להתגעגע. לסרט הראשון בקולנוע; לנשיקה הראשונה בקולנוע; לאכול את הפופקורן שפעם נראה לך טעים וחם והיום יבש ודלוח; לגלות שהקהל יוצא בדמעות מסרט שלא התכוונת ללכת אליו, להחליף כרטיסים ואז לצפות בסרט שואה בדייט ראשון של זוג ערבי; לשכנע חבורה של בחורות ערביות שמרניות לצאת איתי לסרט שעליו קראתי ביקורת ברפרוף, ואז לגלות שמדובר בכלל בסרט שגובל בפורנו; ללכת עם חבר לסרט צרפתי טוב ואז לצאת באמצע, לאחר שאחת הצופות חשבה שאנחנו מחבלים. אפשר להבין אותה: היא לא חשבה שערבים רואים סרטים צרפתיים. לפחות את החוויה הזאת יש סיכוי שנשחזר גם בקולנוע החדש.

  • עוד באותו נושא:
  • חיפה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully