חג המחמד

השנה החליטו הפט שופ בויז להעניק למעריציהם מתנה לכבוד חג המולד בדמות אי.פי קצר. להוציא אלבומי כריסמס זו פרקטיקה מקובלת ורווחית אצל אמני מיינטסירם בעולם הנוצרי, אבל אנחנו מדברים כאן על הפט שופ בויז, כך שמראש ברור שלא נקבל אלבום כריסמס סטנדרטי.

כמו כל דבר אצל הפט שופ בויז, גם זה מתחיל בעטיפה. תשכחו מדיויד ארצ'ולטה מוקף פתיתי שלג, Boney M החומים עטופים בפרוות לבנות או מאריה קארי מחופשת לסנטה קלאוס סקסית – הפט שופ בויז הלכו, כמו תמיד, על עיצוב נקי ואלגנטי. כמה בלונים צבעוניים, שפרצופיהם של ניל טננט וכריס לואו מודפסים עליהם, מתעופפים באוויר על רקע אפור בהיר (בעטיפה הפנימית יש קלוז-אפ שמח על הבלונים). והכותרת, על פי מיטב המסורת המינימליסטית של הפט שופ בויז, היא מילה אחת: "כריסמס".

האי.פי נפתח בגרסה חדשה ל "It Doesn't Often Snow At Christmas"– שיר שהפט שופ בויז הוציאו ב-97' למועדון המעריצים שלהם בלבד. הוא נפתח במקהלת ילדים מסורתית ומהר מאוד הופך לקטע דאנס עם סרקזם פט שופ בויזי אופייני. אנחנו לא בדת ובלאום הנכונים כדי להבין עד כמה זה לא קונבנציונלי – ומקובל לחשוב שגם לא מסחרי – שאמן מיינסטרים מסדר הגודל של הפט שופ בויז יוציא שיר חג מולד שיורד על החג. אך זה לא מה שיעצור את הפט שופ בויז. ניל מתאר בשיר את המשפחה רבה מסביב לעץ הפלסטיק, מודה שאף פעם אין מה לראות בטלוויזיה בכריסמס ומבכה את זה שרוח החג אבדה מזמן לטובת חגיגת צרכנות סינתטית וריקה מתוכן. בזמן שרב הכוכבים מוציאים בעונה זו של השנה אלבומים עם קאברים דביקים לשירי חג, הפט שופ בויז שוב מוכיחים את מה שכבר ידענו מזמן – הם אולי כוכבי מצעדים, אבל הם עושים את זה בדרך שלהם.

מה שכן, אחרי התיאור הריאליסטי של אבדן רוח החג, בכל זאת יש לשיר הפי-אנד, כשטננט שר: "בדרך כלל לא יורד שלג בכריסמס כמו שאמור לקרות, אבל אני עדיין אתרגש בחג, כי אני אהיה איתך". ואז, בסוף השיר, מאחל ניל לכריס (ולקהל בבית): "מרי כריסמס". וכריס עונה בביישנות: "ושנה טובה". תודו שזה צובט בלב לא פחות מ“White Christmas” של בינג קרוסבי.

זה, למעשה, היה שיר הכריסמס היחיד באי.פי, שממשיך בקאבר ל”My Girl” של מדנס, שמופיע בסוף האי.פי גם ברמיקס. זה לא הקאבר הכי טוב שנעשה לקלאסיקת האייטיז הזאת – הוא הרבה יותר מדי ערסאוותי לטעמי. ואם כבר, הייתי ממליצה לניל לשיר את הגירסה של טרייסי אולמן, שהפכה את “My Girl” ל”My Guy”, אבל מילא. תהיה איכות הקאבר אשר תהיה, הביצוע הזה זוכה לנקודות בונוס כריסמסיות מעצם העובדה שהוא נולד במסגרת מופע צדקה שהפט שופ בויז אירגנו בשנה שעברה למשפחתו של האסיסטנט שלהם שנהרג בתאונת דרכים – שם הם ביצעו אותו על הבמה ביחד עם סאגס וקארל סמית ממדנס.

חוץ מזה מכיל האלבום גם גירסה חדשה ל"All Over the World" (עם הסימפול של צ'ייקובסקי) מאלבומם האחרון, “Yes”. וכל מי שהיה בהופעה של הפט שופ בויז בארץ ישמח לשמוע שההלחם שהם עשו ללהיטם הנושן מסוף האייטיז, "Domino Dancing", ול”Viva la Vida” של קולדפליי, זכה לגירסה מוקלטת. חבל רק שהמאש-אפ מכיל הרבה יותר מדי קולדפליי והרבה פחות מדי "דומינו דנסינג". התבאסתי מזה בהופעה (שהיתה מהנה מאוד בלי שום קשר), ואני מתבאסת מזה שוב.

זהו. קצר וקומפקטי – ארבעה שירים ורמיקס והאי.פי נגמר. כל העסק קצת קיטשי (גם אם הרבה פחות מהמקובל בז'אנר), במשקל נוצה, ובלי אף שיר חדש לרפואה – אבל זה בדיוק מה שתקליט כריסמס צריך להיות. אין הרבה למה להקשיב פה, וגם אם זו לא תוספת מכובדת לדיסקוגרפיה שלהם, עדיין הייתי מקטלגת את "כריסמס" של הפט שופ בויז כשי חביב לחג. אני מניחה שאילו הייתי גויה לא הייתי מתנגדת שמישהו ישים לי עותק שלו מתחת לעץ האשוח.