המיקס ארוך אז נשמור על הטקסט קצר ככה זה כשמנסים לדחוף שנה מוזיקלית כל כך עמוסה ומגוונת ל-90 דקות ו-30 קטעים (תעשו את החשבון לבד, ותזכרו שכמעט כל הקטעים כאן הם מעל ל-6 דקות במקור, וחלקם אפילו נושקים ל-10). את רוב האמנים שמופיעים כאן כבר הזכרתי לפחות פעם או פעמיים במהלך השנה האחרונה, והם מייצגים על קצה המזלג את הצלילים המועדוניים שהכי אהבתי ב-2009 (התחלתי עם רשימה של כ-150 טראקים שממנה הלכתי והצטמצמתי בקושי רב). ברוח הפלורליסטית של המיקס, נמנע מלהבחין בדקויות שבין הסגנונות ותתי הזרמים שהקטעים שכאן משתייכים אליהם, ורק נקווה שחיבורם יחד הצליח לייצר תמונה גם מקיפה וגם קוהרנטית ורציפה, חלקית ואישית ככל שתהיה.
מה שכן אזכיר הוא כמה מאלו שנותרו בחוץ. ישנו גוש אחד גדול של יוצרי האוס חשובים שבצער רב נותרו מאחור. הכוונה בעיקר למודימאן (שהוציא אי.פי נהדר ממש בתחילת השנה), ת'יאו פאריש והרמיקס שלו לאל.סי.די סאונדסיסטם, פפה ברדוק הצרפתי, והאמריקאים עומר S, ג'אס אד ולבון ווינסנט (שלושתם עם שנה פגזית וחשיבות שרק הולכת ומתבהרת), וכן ג'ייסון פיין וקייל האל, נושאי הלפיד הצעירים של שיקגו ודטרויט.
גם מאטיאס אגויאו ושאר חבורת הלייבל Comeme, שאהבתי השנה במיוחד, מיוצגים בקטע אחד בלבד של רבולדו, ושיחד עם העושר הצלילי ושמחת החיים של חבורת דופ, דיג'יי קוזה וגווייאמה והקוט דו'מונטס, משקפים את הפתיחות ההולכת וגוברת של עולם ההאוס/טכנו הקלאסי לצלילים שבאים מחוצה לו.
פזורים קצת בין לבין, ובעיקר בגוש שלקראת הסוף (מזינק/מרטין והלאה), תמצאו נציגויות נבחרות לאחת המגמות המעניינות והמיוחדות עבורי השנה קבוצת מפיקי הבאס/דאבסטפ לשעבר (קוד 9, רמאדאן מאן/פירסון סאונד, אינסטר:מנטל, סבינה, זומבי), שהורידו השנה את הטמפו באופן משמעותי (לבי.פי.אם כמעט האוסי) והחלו לפתח ולטפח צליל מוטנטי שכזה, שבעיקר נשען על מורשת ה-2 סטפ גאראג' ממנה החל לצמוח הדאבסטפ אי-שם בחציו הראשון של העשור. לצליל הזה הם נותנים כעת פרשנות פוסט-דאבסטפית שכזו, שנשענת על קצב וריתמיקה להבדיל מהכובד של באסים וסאבים. שגם מקבוצה זו נעדרים כמה טראקים חשובים, בראשם אלו של קולי ג'י, הגברת הראשונה של ה-UK פאנקי (שהוציאה קטעים נהדרים כ-"Love dub", "Narst" ו-"Weekend Fly").
שנה אזרחית טובה לכולם.
רשמקול 75
אמיר אגוזי
25.12.2009 / 13:18