"האיש החכם ביותר שהכרתי"

    המשורר אלי הירש והשף ישראל אהרוני נפרדים מהמו"ל, העורך והמתרגם דן דאור, שהלך אמש לעולמו. "הסיכוי שיהיה לנו עוד איש כזה הוא נמוך מאד"

    עינב שיף

    "היה בדני משהו מואר", סיפר היום (חמישי) לוואלה! תרבות המשורר אלי הירש, מחבריו הקרובים של המו"ל, העורך והמתרגם דן דאור שהלך מש לעולמו. "הוא ראה את העולם במבט צלול לגמרי, בלי שום אשליות, בלי שום אגדות, ומצד שני הוא היה מלא שמחה, בעל אינטליגנציה מופלאה, זריזה ופראית. הוא היה האיש הכי חכם שהכרתי, עם השכלה מופלאה שחצתה תרבויות ואסכולות ומצד שני היא מעולם לא הכבידה עליו".

    "הכרתי את דני בשנת 1988", המשיך וסיפר הירש, שמאז 2003 משמש כעורך ספרי המקור בהוצאת חרגול שייסד דאור ביחד עם יהונתן (חיליק) נדב. "המשורר חזי לסקלי הכיר בינינו, דני היה אז עורך מדור הספרות של עיתון 'העיר' וחזי כתב שם. נתתי לו שירים שלי לפרסום ומאז היינו חברים".

    עוד בוואלה! NEWS

    ארוחה במעטפה ב-10 דקות הכנה

    אודי ברקן ואושר אילדמן
    לכתבה המלאה

    כמו"ל, מתרגם ועורך, דאור עסק בנושאים חדשים יחסית בשדה הספרות הישראלי. מה מהם תזכור כמורשת שלו?

    "תרגומיו משירה ופילוסופיה סינית קלסית היו נס גדול, כיוון שהסיכוי שיהיה לנו עוד איש כזה הוא נמוך מאד. עד יומו האחרון, דני תרגם חומרים מסינית קלאסית. היו לו ערכים אסתטיים קלסיים. אני חייב לומר שכמה מהדברים היותר יפים שהוא יצר צריכים עדיין לראות אור".

    ומה למדת ממנו ככותב?

    "הוא היה מיוחד בעברית שלו. היתה לו עברית יוצאת מן הכלל שהיתה מצד אחד שורשית מאד ומצד שני שמחה ועברית שמחה היא דבר יוצא דופן. למדתי המון מהדיאלוג איתו, כי היתה שם ספקנות מאד גדולה אך גם מחשבה זריזה ושמחה. הרבה מאד אנשים נעזרו בו ונשאו אליו עיניים. הוא היה אור גדול".

    "כמוציא לאור, דני עבד מתוך נאמנות לטעם שלו. היתה לו מחויבות מוחלטת לערכים ספרותיים ואינטלקטואלים. לא עניין אותו המרחב הזה שמעניין בדר כלל מו"לים, המרחב של הצלחה או פרסום. הוא רצה להוציא את הדברים שהוא אהב, הוא רצה להרחיב את נקודות המבט של התרבות הישראלית, לא להעמיק לתוכה אלא להרחיב אותה. הוא הרי הלך עד סין, שם הוא בעצם בנה גשר ענקי בינה לבין התרבות הישראלית והתל אביבית, אותה מאד אהב. היה לו צורך לפתוח את התרבות העברית לתרבות רחוקה וגדולה, התרבות הסינית הקלאסית ושם התרומה שלו היא אדירה.

    "למעשה, מהבחינה הזו אפשר לראות אותו גם כמשורר חשוב, בגלל המרחק העצום בין העברית והסינית, מרחק שהיה שטח בתולי לגמרי כי לא היו לנו תרגומים מהשפה הזו. הוא ממש העניק לנו מתנה אדירה שיש לה עוצמה של שירה מקורית".

    גם השף ישראל אהרוני, שדאור השתתף בכתיבת ספר הבישול הסיני הראשון שלו, זוכר את המו"ל המנוח כאיש תרבות מהמעלה הראשונה. "כשהכירו בינינו לפני 35 שנים, באחת מהארוחות הסיניות הראשונות שהכנתי, אמרו לי שמביאים סינולוג, אפילו שלא ידעתי מה זה אומר", מספר אהרוני.

    "הסופר דן צלקה ז"ל הביא אותו לארוחה והתחבבנו אחד על השני מהר מאד. בזכותו למדתי לא מעט על היכולת לראות את הדברים בהקשרם התרבותי הרחב יותר. לאחר מכן, חשבתי שזה יהיה מאד יפה אם יהיה לדן חלק בספר הבישול שלי, בתרגום שירים סינים עתיקים הקשורים לאוכל. התוצאה הייתה מקסימה לטעמי, לא מעט בגלל התוספת הקטנה והמשמעותית הזו".

    כיצד תזכור אותו?

    אהרוני: "כאיש תרבות אמיתי, רחב אופקים במובן המוחלט של המילה, משכיל מאד ובעל יכולות להרחיב טווחים ויריעות. אפשר לראות את זה בחברויות כמו שלי ושלו ושל משפחותינו, שהרי אני לא מהמילייה הקלאסי של הפילוסופיה והספרות. היו לדן מעגלים משיקים ומקסימים, בגלל רוחב אופקיו".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully