לאחר שהתקבלה הבקשה לסקר את סט הצילומים לעונה השנייה של "סרוגים", היה קצת מפתיע לגלות שהכתובת היא בניין נטוש במרכז הישן של תל אביב. הסדרה הרי מתרחשת ב"ביצה", הסצנה הדתית הרוחשת של ירושלים, וכסדרה שמתגאה בראש ובראשונה באמינות שלה, הבחירה בבניין התל אביבי נראתה בתחילה מעט מאכזבת.
מבפנים, הסיפור היה שונה לגמרי: החל בלייזי שפירא, שיצר את הסדרה ביחד עם חוה דיבון, ועד אחרון השחקנים, נדמה ש"סרוגים" עוסקת באמינות לא פחות משהיא עוסקת בסיפור עצמו. "אני לא מזהה את עצמי ככה, ואני עוד מבית דתי", אומר אורי לחמי עם הכיפה והזקן, שהצטרף השנה לצוות בתור רועי, אחיו הצעיר של נתי אותו מגלם אוהד קנולר. "זה היה חדש עד כדי כך שאוהד קנולר היה צריך לתת לי טיפים לשחקן המתחיל. גם בתחילת הצילומים, לקח זמן עד שנכנסתי לזה והבנתי שבסדרה הזו אי אפשר לשחק תמיד את מה שכתוב בתסריט. צריך לשחק את הסאב טקסט".
"האמינות היא אולי הדבר שהכי חשוב לי", מדגיש שפירא. "אמנם, בכל זאת קצת מרגיז אותי כשנוברים בפרטים הכי קטנים, מחפשים בדיוק את סוג הכיפה שנתי צריך ללבוש וכל מיני דברים כאלו, אבל אני גם מבין את זה וזה גם חלק מהדברים שעבדנו עליהם בעונה הזו".
הביקורת על האמינות של "סרוגים" לא נבעה רק מפרטי הלבוש אלא גם מקווי העלילה. נראה שיש נושאים, במיוחד פוליטיים, ש"סרוגים" לא רצתה לגעת בהם.
שפירא: "אני חושב שאנחנו מגיעים כמעט לכל הנושאים. אנחנו בעד לטפל בכל נושא, רק בצורת טיפול אחרת. ניגע בכל דבר".
לפי היחס להתנתקות בעונה הקודמת, לא נראה שיש למתנחלים למה לצפות מכם.
שפירא: "אנחנו אכן לא מצפים לביקורות נלהבות מעיתון 'בשבע'".
דבריו של שפירא נאמרו הרבה לפני ההקצנה האחרונה ביחסי הציונות הדתית והמיינסטרים הישראלי, הרבה לפני פרשת הרב מלמד וישיבת הר ברכה והרבה לפני הנפת השלטים בחטיבת כפיר. עם זאת, כוכבי "סרוגים" מרגישים שגם ללא העדכון היומיומי, עדיין מדובר בסדרה שחיה את דופק הציבור ממנו באה: "העונה הזו הרבה יותר נועזת", חורץ לחמי. "צריך המון אומץ כדי להעלות את נושא היחסים וגם את הפוליטיקה כמו שאנחנו עושים בעונה הזו, אפילו שמדובר בטיפול ראשוני. אני מאמין שעם הזמן הסדרה תצבור יותר תאוצה".
"אני חושב שהעיסוק בהתנתקות היה מאד מגניב", אומר אוהד קנולר, למעשה הכוכב הראשי של הסדרה. "אני חושב שגם עצם העשייה של הסדרה הזו היא דבר פוליטי. זה לא שהיה לציבור הזה ייצוג טלוויזיוני אוהד לפני כן".
ואילו יעל שרוני מסכמת: "אני ממש גאה בסדרה מהבחינה הפוליטית. היא מעלה נושאים מאד קשים לעיכול דרך הדלת האחורית. טוב, לפי הרייטינג זה לא ממש הדלת האחורית, אבל עדיין עם הרבה כבוד ויראה".
שרוני היא סיפור מיוחד בתוך הסיפור המיוחד של "סרוגים". כמי שיכול להגדיר עצמו מקורב לציבור הציוני-דתי, החתום מעלה יכול להעיד שבזכות דמותה של יפעת הפכה שרוני לסוג של סמל מין בקרב המגזר. אני מספר לה את זה והיא מסמיקה. "אתה ממש מחדש לי, כך שאין לי מושג מה אני מרגישה ביחס לזה", היא אומרת. "אני כן יודעת שמטפחות זה מחוץ לתחום אצלי, למרות שאני מאד אוהבת אותן כאקססורי אופנתי. בגלל הסדרה, ברגע שאני שמה אחת על הראש, אני מיד הופכת ליפעת וקופצים עליי ברחוב עם הצעות חתונה".
ובכן, הצופים של "סרוגים 2" יכולים להירגע: העונה השנייה של "סרוגים" נפתחת בחתונה של יפעת, אלא שבתחילה הצופים לא יודעים עם מי נתי או אמיר, בגילומו של עמוס תמם. עם זאת, שרוני יכולה להסביר כיצד המאורע המכונן הזה משפיע על דמותה של יפעת. "היא הפכה מילדה לאישה", היא אומרת. "בגלל עול הטבעת, ההסתכלות שלה הרבה פחות ילדותית".
כאישה נשואה מחוץ למסך, עד כמה זה דומה?
"אני חושבת שאם לא הייתי מתחתנת לא הייתי מסכימה לשחק את הדמות הזו. אני מזדהה מאד עם המחויבות לתא המשפחתי ועם הזוגיות החדשה שמביאה איתה הנישואים".
אחרי השיחה הקצרה, שרוני יוצאת החוצה להתאוורר. היא פוגשת את קנולר שקם ממנוחה קצרה לקראת סצנה חדשה ויצא לעשן. האינטראקציה ביניהם טבעית לגמרי וכבר לא מוזר בכלל לצלם אותם ב"מדים" של הסדרה. למעשה, קנולר כבר חושב על הצעד הבא שלו במגזר: "מאד מעניין אותי לשחק נער גבעות", הוא אומר. "זה תחום חדש שעוד לא הייתי בו ושאין לו ייצוג טלוויזיוני ושאני מוצא אותו מאד מושך".
שיחקת פעמיים דמות של הומו תל אביבי וכעת ציוני דתי. יש בך משיכה לדמויות שהן לא במיינסטרים הישראלי?
קנולר: "אני חושב שדווקא ההומו ונתי של 'סרוגים' הם כיום מיינסטרים יחסי. היה מעניין אותי לשחק גם ניהליסט חילוני אמיתי או לחילופין הומלס. אלו הדמויות שהקול שלהן לא נשמע בטלוויזיה שלנו".
מכל קאסט השחקנים, נדמה שעלילת החיים הדתית, לעומת החיים החילונים, נכנסה הכי חזק דווקא לווריד של עמוס תמם. ההשתלבות שלו בתוכנית היא לא רק תוצאה של יכולות משחק ועבודת הכנה אלא התחברות אמיתית לסגנון החיים שהיא משקפת. "למזלי, העניין של דת לא היה רחוק מהבית שלי", מסביר תמם. "אני בא מבית של אבא שחזר בתשובה, כך שהכל מוכר לי. אני לא חוזר בתשובה, אבל אני תמיד נמצא בעבודה פנימית דתית".
זה הקל עליך בהכנות לסדרה עצמה?
תמם: "להיפך, הרגשתי צורך להשקיע הרבה יותר בלימוד הטקסטים ובחזרות עצמן. זה אפילו לא קשור אליי, זה מה שהתסריט דורש ממני, במיוחד בעונה הזו שהיא למעשה הדבר האמיתי אחרי העונה הראשונה שהיתה רק אקספוזיציה. בנוסף, חשוב לזכור שהסדרה עוסקת בנושאים אוניברסליים, לאו דווקא דתיים".
אתה מרגיש שהסדרה בכל זאת שינתה משהו אצלך בחיים?
תמם: "בדיוק היתה לי שיחה על זה עם אוהד. אתה יודע, אני נבחנתי במקור לתפקיד של נתי, עשיתי כמה אודישנים ובסוף נחתי בתפקיד אמיר. אני חושב שדווקא מהתפקיד של נתי למדתי משהו על עצמי".
מה למשל?
תמם: "לצאת עם בחורות".
ברצינות? רופא דתי לימד אותך איך להתנהג עם נשים?
תמם: "להיפך, בגלל התפקיד של נתי הבנתי איך לא צריך להתנהג עם נשים. בזכותו הבנתי כמה בן אדם יכול להיות פוץ לבחורה. שום דבר בחיים לא מקרי, יכול להיות שזה שלא קיבלתי את התפקיד של נתי בעצם אפשר לי לעבור תיקון כעמוס".