נו, ההוא מהזה: קלארק גרג

קלארק גרג נולד ב-1962 בבוסטון מסצ'וסטס, למד באוניברסיטה באוהיו והשלים תואר בבית ספר למשחק בניו יורק. כבר בשנות התשעים התחיל להשתלב בתעשיית הטלוויזיה ("חוק וסדר", איפה שכמעט כולם מתחילים) וסדרות כמו "סקס והעיר הגדולה", "הפרקלטים", "וויל וגרייס", "הבית הלבן", "המגן" וכמובן "כריסטין הישנה" (בה הוא חבר קבוע), לא איחרו לבוא. לגרג מראה די יוצמחי ובהתאמה שלל תפקידי סוכן-האפ. בי איי-השמרן-שהולך-לדפוק-הכל נזרקים לעברו. אבל בכל זאת יש בו מן החיידק הקומי ולכן במאים שאינם מפחדים להשתמש בו (בכל תפקיד שלא יהיה) לא מתאכזבים. תוכלו, בין היתר, למצוא אותו בסרטים כמו: "סכנה ברורה ומיידית", "החשוד המיידי", "העוקץ הספרדי", "ממש מושלמות", "לחיות בתמונות", "חיילים היינו", "הכתם האנושי", "אויר לנשימה" ו"500 ימים של סאמר" שמציג בימים אלה בקולנוע. הוא כתב את התסריט של "האמת שמתחת לפני השטח" של רוברט זמקיס מ-2000, ב-2008 ניסה לראשונה את כוחו בבימוי עם "עמוק בגרון" עם סם רוקוול, על פי רומן של צ'אק פלאניוק ("מועדון קרב"). אב חמו של גרג הוא מיקי כץ האגדי.

סטנלי ספקטור (ג'רמי בלקמן) הוא ילד קטן וגאון עם אבא אינטרסנט, שנמצא בעיצומו של השעשעון "מה ילדים יודעים", כשלדאבונו הלחץ האדיר על השלפוחית החלשה שלו יוצר בסופו של דבר ילד מבויש שלא רוצה לקום ולענות על שאלות. כל זאת, דוקא ביום בו ג'ימי גייטור (פיליפ בייקר הול) - מנחה השעשועון הוותיק שניסה לבקר את בתו האובדת ושתה כמעט עד אובדן חושים עקב מחלת הסרטן הסופנית שלו - מחליט להתעלף בשידור. אחד הבמאים שמסתובבים לנו בין הרגליים בכל האנדרלמוסיה הזו הוא קלארק גרג ולמעט לספור אחורה בכניסה לתכנית ולהורות לעבור לשקופית כאשר גייטור מתעלף, אין לו המון מה להגיד. יש לשער שזהו תפקיד שגרג צבר בו נסיון, אך הוא לחלוטין לא אחד הזכורים שלו.

טוני סטארק (רוברט דאוני ג'וניור) הוא סוחר נשק שרמנטי ומוכשר, בנו של סוחר נשק אגדי, שמצליח להישאר "נקי" בעיני הציבור (ובעיקר בעיני עצמו), עד שנחטף במדינה מזרח-תיכונית כלשהי. שם הוא נאלץ לשתף פעולה עם "מקומי" בכדי לבנות לעצמו לב מלאכותי (בכדי לחיות) וחליפת מתכת חסינה שיורה אש ותחמושת ויכולה לעוף (בכדי לברוח). חוויה זו משנה לסטארק את התחושה לגבי עבודתו, החיים ואי ההתאמה ביניהם והוא מחליט (בעזרת הגרסה המשופרת של החליפה אותה הספיק לבנות מחדש) לעשות קצת סדר בעולם ועדיין להספיק להגיע לאירועי ברנז'ה שווים ולמסיבות עיתונאים. מי שמחכה לו בכל פינה (אזרחית) אפשרית ומנסה בנימוס תקיף לברר כיצד לכל הרוחות הצליח לברוח משוביו, הוא הסוכן פיל קולסון מ"היחידה האסטרטגית להתערבות פנים: מחלקת אכיפה ולוגיסטיקה", ששמע כבר את כל הבדיחות אודות הגדרת התפקיד האקזוטית שלו ומצטייר כמציק, לפחות בהצחלה. אך כאשר ידיד קרוב לכאורה מחליט לבגוד, יש לו שימוש אחרי הכל. לא תפקיד עם המון משמעות, אבל כזה שמטפטף לגיבורינו כמויות קטנות של לחץ כבר בתחילת הסרט, עוד לפני שהסיפור מתחיל להתפתח.

ג'וזף טרנר וויט (פיליפ סימור הופמן) הגיע זה עתה לעיירה השלווה ווטרפורד בוורמונט בכדי לעבוד על התסריט שכתב לסרט שאמור אוטוטו להצטלם שם והבעיות נופלות עליו מהשמיים: אין לו מכונת כתיבה (אולד סקול!) הוא פצע את האצבע שלו כך שגם אחרי שמשיג מכונת כתיבה הוא לא יכול להדפיס, הוא מוכרח לשנות את התסריט בכדי שלא יראו את שדיה של השחקנית הראשית קלייר וולסלי (שרה ג'סיקה פרקר) שבינתיים מתאהבת בו, והוא עד לפשע שעלול לסכן את כל ההפקה. הדבר היחיד שכן עובד לטובתו הוא שנהיה לו קטע נחמד עם אן (רבקה פידג'ון), מקומית שנונה שכל כך מחבבת אותו, עד שהיא מודיעה על כך לחברה הנוכחי, הפוליטקאי המקומי העולה דאג מק'קנזי (גרג). מק'קנזי הנעזב (שכעס על "הכרישים מהוליווד שבאו להפוך לנו את העיירה!" עוד לפני הנטישה) מחליט לעשות כל שביכולתו לחבל בהפקה ובסופו של דבר נאלץ אף לקבל שוחד בכדי לשתוק. מק'קנזי הוא דמות נלעגת ומרירה, הוא מרבה להזיע ולא להקשיב למה שמדברים איתו. למרות שזה לפרקים לא נעים להסתכל, חייבים להגיד שקלארק גרג יודע איך עושים את זה.

דן (דניס קוויד) הוא מנהל בחצי חייו מגזין חצי מצליח, עם שתי ילדות ואישה בהריון. להפתעתו לאחר שענק התקשורת "טדי-קיי" (מלקום מק'דאול) קונה את המגזין ומחליף חלקים גדולים מהצוות, מוצא דן שהבוס החדש שלו - מי שלמעשה לקח את עבודת חלומותיו לעברה עמל להגיע כעשרים שנה ובאופן פרקטי הוריד אותו בדרגה - הוא קרטר (טופר גרייס), צעיר היי-טקיסט בן עשרים ושש. לזכותו של דן ייאמר שהוא עשה מה שיכול היה לעשות בכדי לתת כבוד לבוס החדש והמאוד צעיר שלו שלכאורה הגיע לשם לאו דווקא בגלל טיב עבודתו או נסיונו בתחום. אך המצב משתנה כאשר הצעירון מתחיל להתראות באופן רומנטי עם בתו של דן, אלכס, (סקרלט ג'והנסן וכן - זה סרט שכדאי לראות).

"סטקל" (גרג) הוא הבוס הישיר של קרטר. הוא בהמי וקולני והוא אומר "טדי -קיי" כמעט בכל משפט שני שלו. הוא זה שהכניס את קרטר לעבודה החדשה שלו, אבל הוא גם זה שבסוף הסרט מנסה לפטר גם את קרטר וגם את דן מאותה עבודה. גם כאן גרג הוא לאו דווקא דמות חיובית מדי, אך גם בטח לא כזו שעושה יותר מדי נזק.