מרבה רגליים

(צילום: יח"צ)

קשה להגדיר את לורד אוף דה דאנס כמחול. מדובר בהופעת ענק שכוללת בתוכה מופע אור קולי, תצוגת אופנה, הצגת תיאטרון וכן – גם מחול אירי. זהו גם ההיבט הטוב והמרשים ביותר במופע שיצר הכוריאוגרף מייקל פלטלי לאחת מלהקות המחול הגדולות בעולם, עם עבודת הרגליים המרהיבה של הרקדנים והקצב הסוחף של המוזיקה האירית הקלאסית.

ריקוד אירי מסורתי מבוסס על ההנחה המוזרה שרק חלק הגוף התחתון של הרקדן – כפות הרגליים, הברכיים והירכיים – צריך לזוז. כל מה שמעל לאגן נשאר דומם. מי המציא את המגבלה הזו – לאלים הקלטים הפתרונים. אבל יש כמה וכמה השערות לגבי הטעמים שעומדים מאחוריה. אחת גורסת כי המטרה היא למקד את תשומת הלב בעבודת הרגליים המורכבת, ולכן אין להעמיס בתנועה נוספת של חלק הגוף העליון. אחרת קושרת את כל העניין לדיכוי המנהגים האירים בידי בשלטון הבריטי במאה ה-18.

כך או כך, במסגרת החירות האמנותית ששמורה לו, החליט פלטלי לא להתייחס אל המגבלה הזו בצורה מחמירה מדי והוסיף תנועות ידיים – שלא לדבר על אפקטים פירו-טכניים, שתי נגניות כינור, זמרת ועשרות תלבושות שלמעלה מ-20 הרקדנים מחליפים בין הקטעים.

סיפור המסגרת של המופע הוא פשוט. הרעים נגד הטובים, הטובים נגד הרעים, ובסוף הטובים מנצחים. בדרך, מתבלים גם בסיפור אהבה וקנאה כדי ליצור עניין נוסף והרי לכם טלנובלה אירית שלמה. כל הלחימה בין שני הניצים – שר הריקודים (הלא הוא לורד אוף די דאנס) מהצד של הטובים ודון דורצ'ה מהצד של הרעים – מתנהלת כמובן בריקוד וברקיעות רגליים, ואפילו דון דורצ'ה הרשע לא באמת מאמין שהוא הולך לנצח. ואכן, בסופו של דבר גיבורינו מנצח את המנוול וזוכה בבחורה, אבל זה לא ממש משנה כשבסוף המופע חוברים להם כולם יחדיו, הרעים והטובים, ובסצנה האחרונה (המוצלחת ביותר) פוצחים בריקוד שבסופו גם הקהל עומד על רגליו.

אמנם, יש לעיתים הרגשה שהמשפט "כל המוסיף גורע" תקף בקטעים מסוימים של ההופעה. מה גם שככל שהיא גדלה בנפח, כך פוחת התוכן הריקודי שבה. אבל הריקוד האירי המהיר והקצבי שבסוף המופע מחפה על זה. הסצנה הזו, בה משתתפים כל הרקדנים והופכים למכונת תיפוף אנושית, היא מהחלקים המצוינים ביותר במופע ועולה בהרבה על שאר הקטעים.

שכן בקטע האחרון הזה מובאת היכולת הטכנית של הרקדנים לשיאה. הרגליים שלהם נראות כאילו הן עשויות מפלסטלינה ויכולות להתכופף לכל כיוון ובאיזו צורה שהם רק רוצים. כך, על הבמה בהיכל התרבות הסתבר אמש (רביעי) כי לעיתים הרגל מהירה מהעין והודות לנעליים המיוחדות שבהם מאובזרים הרקדנים ושמאפשרים לכל רקיעה להישמע היטב ברחבי העולם, נכון יותר לומר שלעתים הריקוד של לורד אוף דה דאנס נשמע יותר מי שהוא נראה.