רונה קינן וברי סחרוף - "פעמון"

כבר 30 שנים שעדי רנרט הוא אחד המפיקים, המלחינים והמעבדים המוזיקליים המבוקשים בשוק, כזה שלקראת כל פסטיבל פסנתר מקביל בין 3 ל-30 הצעות לתפירת "הפקה מיוחד" כזו או אחרת.

רנרט התחיל בלהקה צבאית, המשיך בסופר גרופ, ששת, עם שם טוב לוי ויהודית רביץ והמשיך להפקות עם שלמה ארצי, גידי גוב, רונה קינן, ברי סחרוף, ערן צור ועוד ועוד. הפעם, רנרט התקשר לעצמו והחליט להוציא סוף סוף את הפרויקט הגדול שלו, "פעמון", בו מבצעים כמה מחבריו הטובים - גידי גוב, ליאורה יצחק, מיקה קרני וגם רונה קינן וברי סחרוף טקסטים שאסף, הלחין ועיבד במשך השנים.

"רק שאני אראה את זה בחוץ אני אדע שעכשיו אני בפרונט", הוא אומר בראיון לוואלה! תרבות. "הפרויקט הזה מתגלגל כבר כמה שנים ובכל פעם התחלתי אותו ועזבתי אותו, קשה לי להסביר למה. אולי זה בגלל לוח הזמנים, אולי זה גם חוסר אמביציה. העיקר שעכשיו זה בחוץ".

"חיפשתי מוזיקה דתית לאנשים חילונים. אני רואה שזה משהו שחסר מאד להרבה אנשים. אנחנו צריכים משהו שיחליף את הדת שרובנו כבר לא משתמשים בה כל כך, לכן חיפשתי טקסטים שעוסקים במשמעות החיים מכל מיני זוויות. רוני סומק עזר לי רבות והוא שיסה בי ערמות של טקסטים ובסוף מצאתי לאה גולדברג, נתן זך, אלן גינזברג, שלמה ארצי ואפילו טקסט שלי".

כאות הפתיחה של הפרויקט פתח רנרט בפצצה אמיתית על עולם התרבות: לא רק דואט בין שניים מהזמרים המצליחים בישראל, אלא גם קאבר שלהם לשלמה ארצי. "הופעתי גם עם רונה וגם עם ברי בסיבובים האחרונים שלהם, כך שבאופן טבעי פניתי אליהם", מספר רנרט. "נתתי לכל אחד שירים ובמחשבה כלאחר יד, שמתי גם את השיר הזה כי זה שיר שאני אוהב אותו ואז חשבתי שאשמח לראות את שניהם מבצעים אותו. למזלי, שניהם נדלקו על זה וכל אחד בנפרד בחר את השיר הזה ואז הצעתי שזה יהיה דואט. כיאה לשני חסרי אגו, שניהם הסכימו ותהליך ההקלטה שבו שניהם היו באולפן היה מאד מאד מיוחד".

"אני לא מהמפיקים שחייבים את השם שלהם על עטיפת הדיסק. אני חייב להגיד שקשה לי להגיד איך זה להיות בפרונט, כי זה רק מתהווה עכשיו. אני רגיל ללוות דיסק עד המאסטר ואז כל מיני אנשים ממשיכים עם שאר הדברים. פתאום אני מתעסק בשאר הדברים האלו ובעצם אני עסוק בכל מיני משימות שלא הייתי רגיל להיות מעורב בהם. אגו? יכול להיות שאני כל כך מזדהה עם פרויקטים שאני מפיק, עד שאני מרגיש שייך אליהם גם בלי השם".

"הייתי צריך את הטקסטים האלו כדי שיתנו לי השראה לעבוד, כי כשיש טקסט עם בשר זה תמיד מביא הלחנה טובה. חיפשתי במוזיקה איזשהו צבע, גם אם יותר מופשט, שייתן את האווירה של האזור שלנו מבלי להיכנס למסגרת של מוזיקת עולם או אתני או כל השמות האלו. שיהיה משהו מסתורי".

המסתורין הזה מבוטא היטב בביצוע של סחרוף וקינן ל"סיטואציה", מהשירים הבודדים בפרויקט שיצאו לאור בעבר (השיר חותם את אלבומו של ארצי "כרטיס ללונה פארק", בו שימש רנרט כמעבד ראשי ולואי להב כמפיק מוזיקלי). החזרה לימים ההם, תחילת שנות ה-90 בימים בהם ארצי ניסה להתמודד עם הפיכתו לאליל המונים ברמה אותה לא הכיר בעבר, מאפשרת לרנרט לשחרר כמה זיכרונות מתקופה מוזיקלית מרתקת.

"הצטרפתי לשלמה בסיבוב של 'לילה לא שקט', שם היה המימוש הגדול של ההצלחה שלו", מספר רנרט. "אז, הוא היה מצליח אבל עדיין היה מתח לפני ההופעות בשאלה האם יבוא קהל. האלבום נתפס כמין יציאה כזו וההצלחה שלו הייתה מדהימה. אחרי זה עשינו את 'חום יולי אוגוסט' ואני זוכר שלגבי כל אחד מהפרויקטים ישבנו חודשים בחצר של הבית שלו ועבדנו על השירים. הקטע עם שלמה שהתהליך אצלו מעולם לא נפסק – יום לפני סוף ההקלטות לבוא עם שיר חדש שהוא בעצם הלהיט הכי גדול והדברים קורים כל הזמן".

"הייתה לי איזושהי הרגשה ששלמה מכין לעצמו את הכישלון שצריך להיות ברזומה, בהחלט הייתה אווירה שזה הולך פחות להצליח. אני חושב שבתקליט הזה הוא גילה אומץ לב אמנותי שחבל לי שלא עבר את מבחן הקהל, כי האלבום נחשב ללא מצליח".

"עם ההצלחה של 'חום יולי אוגוסט', שלמה התרגל לשיר לאצטדיונים וב'לונה פארק' התהליך הזה הגיע לשיא. בירח הוא חזר הביתה".

"לגבי לואי, מדובר באמת במפיק מוזיקלי, כזה רואה את הדבר מלמעלה עם כל האספקטים שלו. אבל אנחנו מקום קטן ואו שהולכים ומשתמשים במפיק עד זוב דם ומשאירים אותו חבוט ועייף או שהולכים לחבר'ה. יש בזה גם חן מסוים"

"אני אגיד לך את האמת – אני מאד נרגש מול הכישרון העצום ששופע פה של הדור הצעיר. זה מדהים אותי, בכל תחום שהוא – מהיפ הופ ואוונגרד ועד סוג של פולק ופשוט המון כישרון ודברים יפים. אלו לאו דווקא דברים שמצליחים לחדור לפני השטח, אבל במועדונים קורים דברים מדהימים ולכן קשה לי לומר שם אחד".

"אני רואה ושומע שהקהל אוהב משהו מנומס ומרוכך, מלחמת הקיום היא קטלנית פה לאמנים. אנשים לא זוכרים, אבל האלבום של ששת יצא למעשה אחרי שהלהקה התפרקה, כי חברת התקליטים CBS רצתה תיעוד של ההרכב הזה. זה לא סיפור שיחזור על עצמו היום".