ב-1953 עיבד המפיק ג'ורג' פאל את "מלחמת העולמות" לסרט. ספרו המפורסם של הבריטי ה.ג. וולס, שראה אור ב-1898, נחשב לפורץ דרך וגרם למהפכה תודעתית רחבה בדבר האפשרות של השתלטות חוצנים על כדור הארץ, והעיתוי של פאל, 55 שנים לאחר שהספר יצא לאור, לא היה מקרי. אולי על פני השטח החוצנים הללו הגיעו, כמו ברומן המקורי, ממאדים, אולם לפאל היה ברור שהאמריקאים רואים ברוחם פולשים אחרים שהסכנה מהם גדולה ומוחשית בהרבה הסובייטים נושאי דגל הקומוניזם. הכמיהה לראות את הטובים משמידים את הרעים בעיצומה של המלחמה הקרה שלחה מיליוני צופים לבתי הקולנוע, והפכה את הסרט להצלחה כבירה.
1953 היא גם השנה שעליה מבסס אנדרו שון גריר את ספרו "סיפור נישואים", שלכאורה, על פי שמו ועלילתו, עוסק במערכת היחסים המורכבת בין זוג נשוי, אולם בעיקר פוער מחדש את פצעיה של אומה שהייתה פגועה ופגיעה, מדממת ורדופה. פרלי, בחורה צעירה מקנטאקי, מאבדת את עקבותיו של אהוב ילדותה הולנד קוק, שגויס לחזית במהלך מלחמת העולם השנייה. מספר שנים לאחר מכן, כשהיא כבר גרה בסן פרנסיסקו, מזהה פרלי את הולנד ברחוב, וכעבור זמן קצר הם מתחתנים ומביאים ילד לעולם. יום אחד מידפק איש זר הנושא סוד על דלת ביתם, ובן רגע משתנה עולמה של פרלי. העסק מסתבך עוד יותר כשהברנש מציע הצעה שקשה מאוד להגיד לה כן, אבל קשה לא פחות לסרב לה.
דרך הדילמות של פרלי קוק חוזר גריר לראשית שנות ה-50, אחת מתקופות השפל בהיסטוריה של העם האמריקאי. מקארתיזם, הומופוביה, הלשנות, שנאת יהודים ושחורים, פטריוטיזם מוגזם שמתבטא בתיעוב כלפי משתמטים, מלחמת קוריאה והפחד מהסובייטים ומהיפנים - כולם יצרו אז מתווה אימה של אומה פרנואידית ושסועה. "נולדנו בתקופה קשה", אומר הזר לפרלי (עמוד 49), "החלטנו את ההחלטות שלנו, הן היו החלטות קשות, והיה נחמד לחשוב שהכל כבר מאחורינו, אבל עכשיו יש עוד החלטה שצריך להחליט". הזמנים הקשים וההחלטות הקשות הם לא רק מנת חלקם שלו ושלה, אלא של כל מי שחי בארצות הברית בזמנים ההם. לא במפתיע מפנה פרלי אצבע מאשימה לעידן הזה, כשסופם הטרגי של יוליוס ואתל רוזנברג, שהוצאו להורג באשמת סיוע לברית המועצות, משמש עבורה כסימפטום העיקרי לחשיפת החולשה של ממשל שהיה כל כך אבוד באותה עת.
הספר המתורגם של השנה החולפת
ואולם, כאמור, "סיפור נישואים" הוא "גם" רומן על יחסים אישיים, והטוויסטים המפתיעים בו לא נועדו רק כדי להרשים. כדורגלן העבר האגדי שייע גלזר אמר פעם: "איך המגן יידע מה אני עומד לעשות אם אני בעצמי לא יודע מה אני עומד לעשות?". פרלי קוק בטוחה שהיא יודעת הכל על בעלה, אבל האומנם אנחנו יכולים בכלל להכיר את בן הזוג שלנו? האם הוא בכלל מכיר את עצמו כדי לגרום לנו לדעת טוב יותר מה מתרוצץ במוחו? "אני חושבת שכל האנשים הם אשליה אופטית, אפילו האנשים שאנחנו אוהבים", אומרת פרלי (עמוד 57), "אנחנו חושבים שאנחנו מכירים אותם, חד וחלק בכלל לא. הם מלוטשים בדרכים גאוניות ויש להם מאות צדדים חבויים, שאי אפשר לגלות, גם לא במהלך חיים שלמים".
אל תקבלו, חלילה, את הרושם שבסרט הזה כבר הייתם, גם אם זה נראה כך בחלק הראשון. ספק אם נתקלתם בשנים האחרונות בספר כל כך מפתיע ועוצר נשימה כמו "סיפור נישואים". גריר, שמתמחה בעיקר בסיפורים קצרים, הפיק פנינה אמיתית, ספר מדהים ורצוף פואנטות. הוא שוזר רמזים, מטפטף תשובות במומחיות רבה ומגלה פרפקציוניזם ששמור ליצירות הגדולות ביותר. למרות קו קוהרנטי ורציף בעלילה, כל אפיזודה היא סיפור בפני עצמו, ומעשרות הפרקים הקצרים מרכיב גריר קולאז' מרשים שהופך את הספר למאסט ריד. רב הנסתר על הגלוי, וכדי לדעת יותר תצטרכו גם אתם לקרוא את "סיפור נישואים", שיצא בעיתוי מושלם, סוף 2009, כדי להפוך את עצמו למועמד מוביל לתואר הספר הטוב ביותר שתורגם לעברית בשנה שחלפה.
"סיפור נישואים", אנדרו שון גריר, מאנגלית: דנה אלעזר - הלוי // כנרת זמורה ביתן