חבילת קרוז

      למרות שהיא מדגימה יכולות שפגט מרשימות ב"NINE", פנלופה קרוז כבשה את פז חסדאי עוד לפני שהתהדרה בזוהר ההוליוודי

      • פנלופה קרוז
      פז חסדאי

      מעט מאוד דברים יכולים לשכנע גבר צעיר לבחור דווקא במחזמר מבין כל האפשרויות שמציע הקולנוע. האלמנטים הבסיסיים במיוזיקל, כל אותן עצירות מיותרות של הרצף התקין של ההתרחשויות עבור שירים וריקודים, מתגלים לא פעם כגורם מעיק על הצופה, ונדמה שהקולנוע מצא אין ספור דרכים מהנות יותר לקדם את העלילה מאשר לגרום לגיבוריו לפצוח בשירה, או לנגן את הטקסט במקום לומר אותו בצורה פשוטה ומדויקת. ובכל זאת, כוח מסתורי הצליח למשוך באחרונה לא מעט גברים לצפייה בסרט "Nine", המיוזיקל החדש של רוב מרשל, ונדרש רק בירור קצרצר כדי לגלות שמדובר בכרזה של הסרט, שמציג את פנלופה קרוז במחוך וביריות, מותחת רגליה בגמישות כמו הייתה מזמינה את העולם לטעום מפירותיה, ומזכירה כי לעתים פישוק אחד שווה יותר מאלף מילים.

      עוד בוואלה! NEWS

      הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

      בשיתוף בית בלב
      לכתבה המלאה
      כיצד רוסה, הנזירה הענוגה מ"הכל אודות אמא", הפכה לדיווה הפתיינית מ"Nine"?

      דרך ארוכה עברה פנלופה עד למעמדה הנוכחי כאלילת מין פתיינית. מעריציה הנאמנים מתגעגעים מעט לנערה הספרדייה המיוסרת שפרצה לחיינו ב"הכל אודות אמא", בתדמית שהלמה אותה יותר מאשר ההוליוודיות הנוצצת שמאפיינת אותה כיום. הנזירה הענוגה רוסה, תפקידה המשמעותי הראשון של פנלופה, כבשה בפשטותה הנשית, בטוב לבה ובתמימותה, אך חלפו שנתיים בלבד עד שפנלופה הזכירה לעולם שמתחת לכל נזירה ספרדייה מסתתרת לטינית לוהטת, כאשתו הקולומביאנית חמת המזג של ג'וני דפ ב"שאיפות", שעינגה את איל הקוקאין ומיררה את חייו במקביל ושיקפה במדויק את הדואליות הקסומה המאפיינת את הנשים הלטיניות.

      דווקא "ונילה סקיי" סימלה תקופת שפל יחסית בהתפתחותה של פנלופה, עם השתתפות בשובר קופות הוליוודי וזוגיות מתוקשרת עם טום קרוז, וקשה להבין מה גרם לאלילתנו להימשך לסיינטולוג הפסיכוטי. ניתן להסביר זאת רק בכמיהה פרובינציאלית של בחורה פשוטה מספרד שהסתנוורה מקסמו של הכוכב בניסיונה להשתלב בתעשייה המקומית, אך מי מאיתנו לא מעד בחייו? וכמו כדי להרגיע אותנו ולהמחיש את התאוששותה מהזוגיות הכושלת, חזרה פנלופה למקורות, לאלמדובר מיודעה, וב"לחזור" הציגה אישה בשלה ומפוכחת, שעברה שלב בחייה כחלק מהתבגרותה ומעצמאותה, ולנו לא נותר אלא להזיל עמה דמעה כשהיא שרה בלהט "Volver" על חזרתה לחיים, תוך שהיא מפזזת בפלמנקו חושני.

      ב"ויקי כריסטינה ברצלונה" כבר קיבלנו אותה בשיאה, כאישה האחרת, כמריה אלנה המעורערת בנפשה, כאמנית המסתורית הבלתי מושגת. בניגוד ל"Nine", שם סצנת האהבים המשולשת שלה עם פרגי נתפסת כניסיון פרובוקטיבי לעורר עניין בסרט חסר חיים, ב"ויקי כריסטינה ברצלונה" היא מתמסרת בלית ברירה לסקרלט ג'והנסון, בסצנה קצרצרה שהדירה שינה מגברים רבים. פנלופה חזרה להיות הספרדייה האניגמטית, לאישה שסודותיה ומסתוריותה מהווים את סוד קסמה.

      על אף האוסקר שגרפה בזכות התפקיד, "חיבוקים שבורים" הזכיר שוב כי דווקא אלמדובר הוא זה שמוציא ממנה את המיטב. פנלופה שוב מגלמת אישה פגיעה אך כובשת, אוהבת ומתמסרת, ואם חשבנו לרגע שהאנגלית הקלוקלת שלה והמבטא הספרדי שלה הם אלה שממיסים את לבנו, שוב גילינו שהיא בשיאה דווקא בשפת האם שלה, והספיק רק להאזין לה לוחשת בספרדית דברי אהבה כדי להיכבש.

      אז למה היא הייתה צריכה את "Nine" האומלל? האם תמשיך לגמגם באנגלית במקום ללהטט בספרדית? האם תתמקד מעתה בפרויקטים נוצצים במקום בסרטי איכות? האם הסרט מהווה תפנית נוספת בהתפתחותה, ומעתה היא תזנח את קריירת המשחק בניסיונה להפוך לאלילת מין? האם על אף הרושם הכביר שהותירה כרזת הסרט, האין פנלופה מבינה שיופייה הוא בצניעותה? נדמה שלא תיוותר לנו ברירה, אלא להמתין להתפתחויות הבאות.

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully