פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "שלום יפתיע אותנו בענק"

      לואי להב, מהמפיקים המוזיקליים המובילים שידע הרוק הישראלי, מאמין ששלום חנוך של פעם עוד ישוב ומתקן עוולה היסטורית בעניין ברוס ספרינגסטין. ראיון

      כמעט ואין דמות מוזיקלית שיש כל כך הרבה שאלות להפנות אליה כמו לואי להב. המפיק המוזיקלי הבכיר ביותר של הרוק הישראלי, האיש שעומד מאחורי תקליטים שנמכרו במאות אלפי עותקים כמו "האישה שאיתי" של ברוזה, "חום יולי אוגוסט" של ארצי, "סוף עונת התפוזים" של תמוז, "אדם בתוך עצמו", אלבומים של ריטה ורמי קליינשטיין, עשרות מופעים ופרט טריוויה אחד: להב הוא למעשה התשובה היחידה לשאלה "מה הקשר בין ברוס ספרינגסטין לקרן פלס?". כשהסכים להעניק ראיון נדיר לוואלה! תרבות לכבוד סדרת הופעות המחווה של שלום חנוך לאלבומי העבר שלו בהאנגר 11 שתיפתח השבוע (בה הוא משמש כיועץ אמנותי), עשרות נושאים ושמות עלו לאוויר במטרה להפיק מהראיון הזה כמה שיותר. להב עצמו ביקש להתמקד בשלום חנוך.

      קראת את הפרויקט שפרסמנו כאן בוואלה! תרבות שנועד לנפץ את המיתוס של שלום חנוך?

      "בטח, היה מדהים. זה היה ממצה וזה היה טוב".

      אתה זוכר שמה שנכתב שם הוא ששלום חנוך סיים את תפקידו ברוק הישראלי, נכון?

      "כן, אבל הדיבורים האלו הם אקסיומה באמנות, אתה לא יודע מתי יבוא השיר המדהים שמחייה הכל. שלום עוד יפתיע את כולם".

      הביקורות האלו, שאין לשלום אלבום אחד טוב מההתחלה ועד הסוף, הן עוד מאמצע שנות ה-80. מתי הוא יפתיע?

      "יש לפעמים חטא, למפיק, שמגזים בגישה של ההפקה אבל לא בהכרח בכתיבה. יש משהו בפידבקים האלו ששלום קיבל מהאנשים שמסתובבים איתו".

      גם באלבום האחרון שלו לא היה חידוש.

      "הדברים מסתובבים במעגלים. אתה לפעמים למגיע למקומות ואתה מסתכל בדיעבד והוצאת כבר את הזה שרצית לעשות וזה בחוץ והדחיפות הלכה ועכשיו אפשר להסתכל אחרת – אני חושב שאנחנו נופתע משלום".

      אהבת את האלבום האחרון?

      "לא הייתי בו".

      זו לא הייתה השאלה.

      "אני לא יודע לענות על זה. אני עוד לא ממש עמוק בו".

      הקשבת לו?

      "כן, אבל לא מספיק בשביל לענות על זה".

      אבל זה אמן שאתה מאד אוהב.

      "שמעתי את הדיסק ויש הרגשה של הפקה מדהימה, ממש. אני חושב שלפעמים יש הרגשה של Over Doing, אבל לשלום מותר".

      שלום חנוך בהופעה לזכרו של מאיר אריאל (דן שצברג)
      "לשלום מותר". חנוך (צילום: דן שצברג)

      לקח לכנות של לואי להב חמש דקות כדי לשכנע למה למרות הכל, הוא ה-לואי להב שכל אמן ישראלי - מריטה ועד ג'קו אייזנברג דרך יגאל בשן, קרן פלס, גידי גוב ואפילו האלבום הקרוב של יהודה פוליקר (שלהב, אגב, מבטיח דברים גדולים לגביו) – רוצה את שמו חתום על דיסק שלהם. הוא שומר קלפים קרוב לחזה, אבל לעולם לא ייתפס בשקר. הוא מדבר באופן מופשט ומשתמש בכל תמרון אפשרי שנמצא בפער בין העברית לאנגלית, אבל בסופו של דבר, כמו כל האלבומים שהפיק בחייו, הוא לא ייתפס לא מובן. גם סיפור יחסיו עם שלום חנוך, הוא פשוט מאד: שלום קורא, ולהב מגיע וכשזה לא הולך, זה לא הולך. "עם השנים עשיתי עם שלום פחות ופחות בגלל השוני בחשיבה", הוא מסביר. "לא תמיד אנחנו ביחד, אבל אני פשוט אוהב אותו, לא יודע איך להסביר את זה. בנגיעות שעשינו והצלחנו להגיע עד הסוף, אני חושב שהיה שם קסם".

      וכשזה לא הצליח?

      "אז לא נשארנו. משה לוי הוא הבן אדם שהולך איתו רוב הדרך. זה האיש".

      אתה ומשה מסתדרים?

      "מת עליו".

      אתם בראש מאד שונה. הוא מלודיסט, אתה בכסאח.

      "אני נותן בראש, אבל עם השנים הרבה פחות. במציאות הישראלית אתה חייב להרחיב את היריעה שלך".

      אבל הוא עדיין המוזיקאי ישראלי האהוב עליך.

      "אני אספר לך משהו, תמוז היה הדבר הראשון ששמעתי בישראל אחרי שחזרתי מארצות הברית. פגשתי את שלום ושמעתי משהו כל כך עשיר ומדהים, שחשבתי שהכל נשמע ככה בישראל. רק אחר כך גיליתי שממש לא. בגלל הראשוניות הזו שלום תמיד במקום חזק בלב שלי".

      בניגוד למה שחושבים עליו, הלב של להב הוא גם המצפן המוזיקלי שלו. הלב הוא ההסבר לרגעים הגדולים בקריירה שלו, כמו "חום יולי אוגוסט" וגם לטעויות שעשה במהלך הקריירה. אולי בגלל השנים שעברו, הוא לא מפחד למנות אותן. "גם אני חטאתי בדבר הזה של רצון לעשות משהו שהוא מעבר", הוא מסביר. "לתת משהו שלא כתוב בשיר. לפעמים זה לא יוצא טוב, אני מודה".

      אני אתן דוגמה שבטח חביבה עליך: "חתונה לבנה".

      "אני חייב להגיד שיצאתי בהרגשה שהמיקסים שם לא היו מספיק טובים. לחצתי יותר מדי על האפקטים. אבל זה מצחיק, כי לפני כמה שנים ניגש אליי אסף אמדורסקי, מכל המוזיקאים, ואמר לי 'שמע לואי, מבחינת סאונד, חתונה לבנה הוא בית הספר שלי לסאונד'. זה הפתיע אותי".

      למה?

      "אני מנדנד לחברת NMC שימצאו את המאסטרים המקוריים, כי אני מת למקסס את זה שוב. מצאו לי שלושה שירים ואם ימצאו את הכל – אני משחרר את זה מחדש. אם שלום יסכים כמובן".

      שמע, אני מודה שלא האמנתי שתגיד את זה. חשבתי שתגן קצת יותר על העבודה שם.

      "אם לפרל ג'אם מותר לעשות את זה אז גם לי, כי זה עניין אישי לגמרי. קח לדוגמה את 'חום יולי אוגוסט' של שלמה ארצי. כשסיימנו את המיקסים, יצאנו עם כאב בטן והחלטנו לפתוח הכל ולמקסס שוב, רק שבינתיים הודפסו 4,000 וינילים עם המיקסים הישנים והם נשארו בחברה. מיקססנו שוב והוצאנו לחנויות, רק שהד ארצי ערבבו בין הגרסאות ועד היום מסתובבים בעולם 4,000 עותקים של "חום יולי אוגוסט" במיקסים הישנים. אתה חושב שמישהו שם לב?"

      אגב שלום ושלמה, עבדת עם שניהם ותמיד נדמה שהם שני הצדדים של מוזיקת האצטדיון ברוק הישראלי. איפה אתה רואה את ההבדל ביניהם?

      "שלום הוא הסלע ושלמה הוא מים".

      עכשיו תצטרך להסביר.

      "שלמה נגיש, נכנס לכל מקום ויוצא, עושה אהבה עם הקהל. שלום עומד ואנשים מסביבו מסתכלים. שלמה מתחבר מכל הכיוונים, כמו מים ושלום יציב, כמו סלע".

      שלמה ארצי ושלום חנוך בהופעה (יח"צ)
      אחד הסלע, השני המים. חנוך וארצי (יח"צ)

      הענקת השם הכולל הזה לתדמית של אמן, היא משהו שלהב מרגיש שהוא חוטא בה לעתים. על הביצוע של אביתר בנאי ל"חתונה לבנה", למשל, הוא אומר: "זה היה ניסיון מרהיב. זה שיר מאסיבי ומריר והוא עשה אותו במתיקות מצחיקה כזו. מישהו צעיר כמוהו אמור לבצע את זה כאילו זה דחוף ומר, כי בצעירים יש מרד ובמבוגרים יש פיוס והתפייסות, ופה זה הפוך. הילד, אביתר, מסתכל על זה כאילו הוא כבר מבוגר וראה הכל".

      זה משפט שאתה יכול להגיד כמעט על כל הרוק הישראלי.

      "זו לפעמים רדיפה אחרי תדמית, אימג'. גם אני אשם בזה. לפעמים אתה רודף אחרי התדמית ואתה שם את התדמית על המוזיקה".

      כמו שקרה באלבום השני של קרן פלס, למשל.

      "תראה, קרן פלס הראשון היה לגמרי בהובלה שלי. האלבום האחרון של קרן פלס לא היה שלי – היא כבר באה יותר מגובשת ואני יותר משני שם. אני לא יכול לקחת אחריות מלאה על זה, אף על פי שהייתי שם. אני ראיתי אותה כמו שראיתי אותה באלבום הראשון".

      "מבול", הסינגל הראשון מתוך האלבום השני, דווקא נשמע לי כמו שיר שלך.

      "הרבה פעמים אני מגשים חלומות. עשיתי דיסק עם ג'קו אייזנברג ושמעתי את השירים שלו וחשבתי שהולכים על אלבום 'כוכב נולד' ומיינסטרים והוא אמר: אין מצב, רוצה רוקנרול. אני ואודי הניס מהד ארצי חשבנו איך נעשה את זה והוא שכנע את שנינו שזה מה שהוא רוצה ומרגע שנכנסתי לזה הייתי בעניין ונהניתי מזה. בקשר לפלס, 'מבול', ממש נלקח מהחלום שלה. הוא בועות הקומיקס שיצאו לה מהראש".

      'מגשים חלומות' זה תיאור שמרוקן אותך כמעט מתוכן, אתה עושה מה שהם מבקשים.

      "תראה, אצל מאיה בוסקילה למשל, שעבדנו ביחד על האלבום השלישי שלה. אהבתי את הרצון לשנות כיוון מהמיינסטרים. הבנתי שזה מה שהיא רוצה וקודם רציתי לעזור לה עם זה. זה לא הלך".

      אמנים ישראלים בכלל מבינים את תפקיד המפיק המוזיקלי?

      "אלו שעבדו איתי כן. רמי קליינשטיין למשל, עשה איתי את 'על הגשר הישן'. הוא שילם מחיר על הסגנון באלבום מבחינת הצלחה, אבל זו בהחלט נקודת מפנה בקריירה שלו. גם מאיה בוסקילה הייתה בכיוון הזה וכולם חשבו שזה יילך. זה לא".

      היו אמנים שהתאכזבת מהגישה שלהם?

      "אין כזה דבר. אם כבר זה אני שמאכזב אותם. אם הקטע עם מאיה, למשל, היה מצליח, הייתי ממשיך איתה והכל היה בסדר. אבל זה היה טריפ שלה שהזדהיתי איתו. אני ישר נופל למלכודת הזו, של מישהו שרוצה להתבטא בדרכו בכל מחיר, אפילו שאני יודע שזה בעייתי".

      יש איזו תיאוריה שאתה מפיק גברים באופן שונה מנשים, שהקטבים בין הכאסח לעדינות בהפקות שלך הן עניין מגדרי. זה נכון?

      "עכשיו עשיתי את האלבום המשותף של איתי פרל ודנה ברגר, אז מה תגיד על זה? אני חושב שאני מאד נשי. בשנים האחרונות אני מבין שאני לגמרי מזדהה עם נשיות ומוצא את עצמי בתוך זה".

      לואי להב (מערכת וואלה! NEWS , נמרוד סונדרס)
      "אני חושב שאני מאד נשי. בשנים האחרונות אני מבין שאני לגמרי מזדהה עם נשיות" (צילום: נמרוד סונדרס)

      יש פרט אחד בעברו של לואי להב שתמיד חוזרים אליו, לפעמים באופן קצת מעיק. מדובר ביחסיו עם ברוס ספרינגסטין, כמובן, אלא שבהקשר הזה של הרוק הישראלי, זה שוויתר מזמן על תפקידו כגורם דינמי בשיח הציבורי הישראלי, יש לנקודת המבט של להב - שעבד מקרוב עם ספרינגסטין באמצע שנות ה-70 (והפיק מוזיקלית את אחד מלהיטיו הגדולים ביותר, "Born to Run" משנת 1975) - חשיבות מחודשת. להב מצידו, לא מתבייש להשוויץ בחוויותיו האחרונות עם הבוס: "ספרינגסטין הזמין אותי להופעה לפני כמה חודשים וישבתי איתו כמו שאני יושב איתך", מספר להב בחיוך. "הוא אירח אותי והיה פשוט מגניב. כל החצי שעה האחרונה זה היה שיא ענק עם שירים מהתקופה שלי. זה לא שהשירים היו יותר טובים אז, אבל זו הייתה נקודת ההשקה שלו לעולם והשינוי הגדול בא אחרי זה. קשה להמציא את עצמך מחדש אף על פי שיש לו דברים מדהימים".

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      למה הוא כן ואמנים ישראלים לא? למה הוא יכול לעזור ממשית לבחירה של נשיא עם שיר?

      "כי הוא Inspiration, השראה. אבל גם אצלו, אתה תמצא בהופעה שלו שיר אחד, שני שירים מהדיסק האחרון".

      אבל אלו לא סתם שירים. אלו שירים שמחוללים שינוי אמיתי. ספרינגסטין לעולם לא יוותר על הבעת עמדה. אצלנו שותקים.

      "אני מבין למה אתה מתכוון. גם אצל האמנים הישראלים יש פנינים כאלו, אבל זה נכון".

      נראה שהוא לא רוצה לבוא לארץ.

      "קטע, אני ואשתי ישבנו איתו והיא שאלה אותו מתי הוא בא לארץ. הוא ענה לה 'אנחנו מדברים על זה'. נקווה שזה יקרה".

      כשכתבנו עליך שהפקת את השיר Born to Run'' היו כאלו שטענו שרק היית טכנאי שם.

      "אני קרעתי את התחת שם! אני המצאתי סאונד שם. קיבלתי פרסים על השיר הזה. אני הפקתי את השיר הזה, אבל היה שם בלאגן עם המנהל הקודם שלו, מייק אפל, שעף בגלל הקטעים האלו. בגלל השיר הזה ובגלל התקופה ההיא, שבה עבדתי חצי שנה, ארבע פעמים בשבוע על השיר הזה. הוא היה משנה מילים ואני אמרתי לו 'אני כן אוהב או לא אוהב'. בגלל השיר הזה, שהגיע בתקופה שחברת התקליטים רצתה לזרוק אותו, אני נמצא אצלו ברשימה".

      "הייתי איתו רק חמש שנים", מוסיף להב, "אבל אלו חמש השנים החשובות. שמתי בשיר הזה את הנשמה והוא לא שוכח את זה – אין מצב שאני אגיד שאני רוצה לבוא והוא לא יזמין. השיר הזה, גם בהופעה שלו, זה רגע השיא. הסיפור המצחיק הוא שאחרי שעזבתי את ארצות הברית, הביאו טכנאי שניסה לעשות משהו בשיר אחרי שכבר הייתי בארץ. הם פשוט לא הצליחו".

      אחרי שעברנו על כמעט כל הדברים שעשית ברוק הישראלי ובעולם, אתה עדיין חושב ששלום חנוך הוא הגדול מכולם?

      "מצב האמנות אמנם השתנה, אבל אני יודע בליבי ששלום עוד יעיף אותנו למעלה בכמה רמות. הטרנד יגיע אליו וזה יקרה. יש בו את הניצוץ הזה ואני מרגיש את זה בו, אני מרגיש שמשהו מעולה עובר עליו. הוא במצב מעולה כרגע, מצב הרוח שלו מצוין והוא הרבה פחות עקשן והרבה יותר פתוח. הוא יפתיע אותנו בענק".

      ***

      שלום חנוך יפתח את סדרת ההופעות החדשה שלו ב-28 בינואר עם חזרה לאלבומים "שבלול", "פלסטלינה" ואלבומו באנגלית, "Shalom". בהמשך יחזור ל"סוף עונת התפוזים" של תמוז, "חתונה לבנה" ו"מחכים למשיח".