נדמה שהתוכנית "15 דקות", דרמה יומית שעלתה אמש ב-yes, נוצרה באיחור של יותר מעשור. ולא מדובר באיחור אופנתי או בסתם תזמון לא נכון, זו פשוט קונספציה מוטעית ולא רלוונטית, שמקורה בנקודת מוצא מזלזלת. הסדרה מתיימרת לחשוף עבור הצופה את המתרחש מאחורי הקלעים של תוכנית ריאליטי - אותו ז'אנר מהפכני ומרתק שזה עתה פרץ לחיינו - אך הגילויים כל כך רדודים, מיושנים ובנאליים, עד שלצופה לא נותרת ברירה אלא להיעלב. האם יוצריה ציפו שנתרגש מהעובדה שההפקה מתערבת בעריכה או בהחלטות השופטים? האם אנו אמורים לעמוד בתדהמה נוכח העובדה ששיקולים מסחריים מכתיבים את גורל המשתתפים? האם מישהו בעולם עדיין מאמין שריאליטי משקף מציאות?
"15 דקות" מספרת את סיפורה של תוכנית הכישרונות הפופולרית "מגה סטאר" (מעין מקבילה של "כוכב נולד"), שמאבדת מעט מגדולתה ונאלצת לבצע שינויים מהפכניים על מנת להתמודד עם התחרות הקשה. דורון שפירוב (שי גולדשטיין) הוא עורך העל של התוכנית, נחש מיומן ומקצוען חסר רחמים, שמחליט לכלוא את המתמודדים באולפן למשך שלושה חודשים ומתעד אותם 24 שעות ביממה, במין פורמט מהפכני ואכזרי. נדמה שבשלב הזה הצופה אמור להזדעזע מהציניות של ההפקה, שמנצלת את כמיהתם של המשתתפים לאותן "15 דקות" רגעיות של תהילה, אבל בימים בהם אנשים מוכנים להיכלא בבית מצולם - ואלו העושים זאת מוגדרים ככוכבי תרבות קשה לנו להתייחס לתפנית הזו בעלילה כדרמטית.
למעשה, מספיק לצפות בחטף ב"אח הגדול" כדי לקבל תמונה נאמנה יותר על איך העסק עובד. בשבוע שבו ההפקה הצהירה כי היא מייצרת למשתתפים מציאות מדומה ומרמה אותם לנגד עינינו, הצופים מרגישים פי כמה וכמה שהם חלק בלתי נפרד מהנעשה מאחורי הקלעים, ולומדים הרבה יותר על הז'אנר מאשר מהתסריטים הצפויים ב"15 דקות". ובכל זאת, הקריצה הגדולה טמונה בעובדה ש"טדי הפקות", המפיקה את "כוכב נולד", היא זו שאחראית גם על "15 דקות". הרי אין מנוס מהשוואה בין התוכניות, ואם יש משהו מסקרן בסדרה, זה אילו פרטים בדיוק בתסריט התחוללו גם במציאות. על דבר אחד אין ספק: בזמן שהאחראית על "מגה סטאר" סידרה ג'וב בסדרה לבתה הפסיכולוגית, הפעם העורך הראשי של "15 דקות" (יואב צפיר) סידר ג'וב במציאות לאשתו (מיכל צפיר). אבל זה בסדר חברים, תירגעו: יש פה קריצה לברנז'ה.
דמותו של שפירוב היא אולי נקודת האור היחידה של התוכנית. באופן יחסי לחבריו על המסך הוא מצליח להיות שנון ותזזיתי, אך כל שאר הדמויות הן שבלוניות וקלישאתיות, בהתאמה מוחלטת לתוכנית הפיקטיבית "מגה סטאר". גם תוכנית הכישרונות מחפשת אחר משתתפים שימלאו את המשבצות השטחיות הקלאסיות ("ערבי המחמד", "הפרחה הטיפשה", "המושבניק החתיך"), וכך נוהגת "15 דקות" המנהלת הקשוחה, העיתונאית החוקרת והעורך צמא הדם, שהם לא יותר מדמויות שטוחות וצפויות. מכיוון שכך, אחרי שנפטרים מסיפור המסגרת האנכרוניסטי והלא רלוונטי, "15 דקות" נותרת רק עם האלמנטים הבנאליים של טלנובלה - אהבות, רומנים ותככים - וכאלה כבר ראינו הרבה. הרבה מדי, וטובות ממנה.