לנצח אחי

      הילית וולברג לא מבקשת סליחה על הצפייה באח הגדול. היא מבקשת את מחילתו על חוסר האמון הראשוני בכוחו לייצר דרמה

      • האח הגדול
      הילית וולברג

      חודשיים וחצי לתוך מהומת "האח הגדול" ונדמה שהבית מלא בחרטה. אלירז מתחרט על הפגיעה באיילה, סער מתחרט על הריב המטופש עם אלירז ועדנה מתחרטת על פליטת הפה נטולת המחשבה שלה. אנחנו הצופים, לעומת זאת, לא מתחרטים על כלום. אולי רק על העובדה שלרגע קט, כשהחלה העונה של "האח הגדול", עוד העזנו להטיל ספק בליהוק הקרקסי והביזארי ההוא. אבל סלח לנו אחינו, כי חטאנו. שפטנו עוד בטרם הוצגו הראיות במלואן. העלינו את הציניות מהר מדי על בדל שפתינו. אחרי הכל – ולהוציא את גרסת ה-VIP שמעניינת מסיבות ברורות ואחרות - מדובר בעונה טובה ומרתקת פי כמה מקודמתה.

      לא בטוח שהשתלשלות האירועים הנוכחית היא מהלך שנצפה מראש מצד הפקת התכנית. הנוכחות הראשונית של מעיין חודדה בבית האח היא ראייה מוצקה למדי לניסיון לקחת את התכנית לכיוון עלילתי אחר לגמרי, כזה שלא חף מחוסר מקוריות ומרכיבה בטוחה על שטיק ישן. לכן הדחתה בכפייה של מנבלת הפה הסדרתית היא בדיעבד הדבר הכי טוב שקרה לבית המפורסם בנווה אילן. צפצופי הצנזורה מחרישי האוזניים נשמעים כעת כמו זיכרון עמום מן העבר הרחוק, ועם לכתה נדמה היה שלא נותר לקברניטי הבית אלא להתחיל מהתחלה.

      (תוכן מקודם)

      השפים המובילים בישראל ילמדו אתכם לבשל - אצלכם בבית

      בשיתוף Foody
      לכתבה המלאה

      השליטה שבה לידיהם עם כניסתם של הדיירים החדשים אל המשכן האקסקלוסיבי, ובראשם תומר, שתרם על פניו לפילוג המחנות ולהעמקת הקרע. אבל במציאות, זאת אומרת בריאליטי, גם לא הגורג'ס בכבודו הוא רכיב הפלא העיקרי במרקחת הפלא הזאת. גם לא אלירז לבדו, גם לא סער. כי בניגוד לעונה הראשונה של "האח הגדול" – שנשענה על שחקני מפתח כמו שפרה, יוסי ועינב - בהיאבקות הבוץ הזו אין שחקני ספסל. כולם קופצים ראש אל הטינופת במידה כזו או אחרת. גם ראשי המחנות, סער ואלירז, גם שוליותיהם הנאמנות, גואל ואיילה, ואפילו המגשרת פותנה, משכינת השלום שלא חוסכת בביקורת.

      היכן הוא הנביא שיכול היה לחזות סכסוך מהותי יותר מאותו שד עדתי נשכח בין פרידמנים לבובלילים, כזה שלא נשען על סיסמאות אידיאולוגיות או פוליטיות, אלא מעמיד במרכז המחלוקת את השאלה הבסיסית אודות אופיו של אדם. איך אפשר היה לצפות מערביה מוסלמית תל אביבית לא להניף את דגל הלאום, ובמקום זאת לשבת על המשבצת הבנאלית של אם הבית, או מפעילת שמאל פרובוקטיבית לתפקד כעלילת משנה. מי ידע שלא מוגבלותו של ארז תעורר סערה, כי אם עצם היותו טמבל הוא מה שיגרור אותו אל בריכת הבוץ. אפילו איילה, שלוהקה על תקן אמזונה טורפת גברים, לא ציפתה להפוך למסחטת מחמאות ותשומת לב.

      המסקנה הבלתי נמנעת היא שהבריחה הלא מכוונת הזאת מסטריאוטיפים, אפשרה לבני האדם, אחרי שמפשיטים מהם את התארים והציפיות, לעשות את שלהם – לריב. כי גם בלי כוכב מנצנץ בבית, עם יכולות תיפוף על הבטן או סריגה על עצים, יקום הקונפליקט. על אחת כמה וכמה בתרבות ישראלית משוסעת. אז סלח לנו אחינו, כי חטאנו. עכשיו אנא במחילה ממך, אל תפסיק.

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully