פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אין פה באמת תעשייה"

      עינב שיף בדק למה דווקא כשהקליפ "Her Morning Elegance" של אורן לביא מועמד גראמי, מצב תעשיית הקליפים בישראל קודר מתמיד

      הקולנוע הישראלי הפך לאחד המותגים הסקסיים שיש בתרבות המקומית לא רק בגלל איכויותיו המוכחות, אלא גם גלל השטיחים האדומים שהחלו להיפרש מתחת לסרטים כמו "בופור", "ביקור התזמורת", "ואלס עם באשיר" וגם "לבנון" ו"עג'מי". ההתחככות של הסרטים האלו בפרסים היוקרתיים ביותר שיש לעולם הקולנוע להציע, הפכו את האופציה של "להיות קולנוען בישראל" לכדאית גם במחיר של מאבקי הישרדות על תקציבים וקהל. הפסטיבלים והאוסקר הפכו את העיסוק בקולנוע הישראלי לסוג של חלום.

      ביום א' הקרוב תעמוד תעשיית הקליפים בישראל במצב שיכול להיות דומה. אורן לביא יצעד יחד עם יובל ומירב נתן על השטיח האדום שבכניסה לסטייפלס סנטר בלוס אנג'לס ויחלום על חזרה עם הפרס הנכסף על הקליפ לשיר "Her Morning Elegance" . השאלה הגדולה היא האם בבית, בישראל, במאי הקליפים המקומיים יקפצו על ההזדמנות, או שהמקריות תשלוט גם במקרה הזה, כשמדובר בקליפ שבכלל הצליח ביוטיוב ואז בארצות הברית ורק לאחר מכן בישראל.

      "אורן לביא, אם להיות ריאליים, גר בחו"ל", אומר לוואלה! תרבות רועי ורנר, במאי קליפים ותיק ומוכר בתעשייה הישראלית, אשר זכה באחרונה בפרסים בינלאומיים בעקבות הקליפ לשיר "אלוף העולם" של עברי לידר. "זה כמו שנגיד ש'פעילות על טבעית' של אורן פאלי הוא סרט ישראלי. אביב גפן היה שלוש פעמים ב-MTV בעברית וזה לא עשה שום דבר. הקספרים היו ב-MTV בעברית וזה לא עשה שום דבר. אני חושב שהשפה היא עדיין מכשול ולכם גם גראמי לא באמת יעזור לתעשייה כאן. היא עדיין תישאר מצ'וקמקת. תחשוב שאורן לביא מביא את הגראמי לישראל ורוצה לעשות קליפ", ממשיך ורנר. "אז הוא יבוא ויציעו לו לעשות את זה ב-2,000 דולר. הלוואי שיביא גראמי, אבל זה כל כך לא ישנה כלום. זה לא שערוץ 24 יחזור להקרין קליפים".

      את הקשר בין המועמדות לגראמי של הקליפ של לביא לבין ערוץ 24 ניתן להגדיר בתואר "אירוני". בזמן שקליפ שהוא לפחות ממוצא ישראלי עומד בפני פרס הגראמי, ערוץ הקליפים המרכזי של ישראל הפסיק להיות להם לבית, כפי שטוענים כמה מבמאי הקליפים העסוקים בישראל ששוחחו עם וואלה! תרבות. "כמות הקליפים והתקציבים ירדה באופן דרסטי עד כדי אפס", מסביר הבמאי יוני מרדכי, שרק באחרונה ביים קליפ לאחד הלהיטים המצליחים בישראל, "אישה מהשמיים" של גלעד שגב וכן לעוד עשרות אמנים. "מבקשים מאיתנו לעבוד בתקציבים מאד נמוכים, אפילו רבע ממה שהיה מקובל. איכות הקליפים שעוברת לכאורה את הפלייליסט של ערוץ 24 לא קשורה לקליפ. אצל קוטנר זה לא היה קורה בחיים – תמיד היה קשר בין קליפ לשיר. פה אתה יכול להביא להם מישהו שר כשהוא שר בתוכנית כמו "ריח מנטה", או שלומי שבת שר בקיסריה, וזה נחשב קליפ. פעם זה לא היה עובר".

      "הוא צודק שאיכות הקליפ היא לא המדד היחיד", אומר בתגובה אורי סלעי, העורך הראשי של ערוץ 24. "השיקול הוא בהחלט לא מי האמן אלא מהו השיר ומהי איכות הקליפ, לכן יש אצלנו גם קליפים אלמונים וקליפים של אמנים גדולים ומוכרים. הפרמטר הוא שילוב".

      ומה באשר לקליפים שהם הופעות ולא תוכן? למה לתת במה לקליפים ברמה כזו?

      סלעי: "צריך לזכור שאנחנו מקבלים את הקליפים, אנחנו לא מצלמים אותם. במצבה של תעשיית המוזיקה, זה יהיה מנותק מהמציאות לדרוש רמה מסוימת. אתה צריך לדעת שבהרבה מאד מקרים אמנים ויחצנים מבקשים שנקבל שיר כפי שצולם באולפן של ליאור שליין או באולפן ליגת האלופות כי אין להם כסף להפיק קליפ. אנחנו בערוץ כן חושבים שצריך לנסות, תחת אילוצים, לתת לצופים את מיטב השירים גם בגרסה יותר פשוטה, גם אם זה לא קליפ ממשי, כדי לא לפגוע באמן".

      אלא שמרדכי כופר בהנחות של סלעי. "אני יודע שכבמאים אנחנו לא מעניינים אותם ומבחינתם זה קוץ בתחת", אומר מרדכי על הערוץ. "אני, העבודה היחידה שלי היא קליפים, לפעמים יש לי משהו מסחרי פה ומשהו מסחרי שם, אבל אני יכול להגיד לך שמאז התחלופה בערוץ, יחד עם המיתון שלפני שנה, היו לי חודשים שלא עבדתי בקליפים".

      אתה חושב שגראמי יכול לשנות לערוץ את החשיבה?

      מרדכי: "אני ממש פסימי בנושא. תבין, כל הזמן יש עשייה, אבל היוקרה של המקצוע היא נמוכה. כשאמנים ברמה הכי גבוהה שאתה יכול לתאר לעצמך אומרים 'למה שאלך ליוני מרדכי, אני אביא סטודנט, חבר ב-3,000 שקלים ואעשה את זה', למה אנחנו מצפים?".

      אולי כמו שהרבה מוזיקאים ניסו, הדרך תהיה לפנות לשוק הבינלאומי? האם במאים מישראל לא יקבלו במה גבוהה יותר בעקבות מקרים כמו לביא, או קליפ האנימציה של גיא בן שטרית לאטליז?

      מרדכי: "הלוואי וזה יקרה, כי כישרון אין לו דרכון. אני גאה שיש מישהו שישבתי איתו לקפה והוא מועמד לגראמי, אבל האימפקט על התעשייה? אני בספק".

      "אני לא מכיר את יוני מרדכי", אמר סלעי בתגובה. "חבל לי מאד שהוא חושב ככה. ערוץ 24 גאה מאד בבמאי הקליפים".

      "סדר היום כאן הוא לא אמנותי, אלא כלכלי ומסחרי"

      הזעם של מרדכי על מוזיקה 24 הוא לא מובן מאליו. מרדכי מכיר גם את שוק הקליפים של המוזיקה הים תיכונית, הז'אנר השולט ללא עוררין בערוץ 24 וגם הז'אנר הרווחי ביותר כרגע בתעשייה. גם שם, על פי מרדכי, הכסף לא משנה את התפיסה: "סדר היום כאן הוא לא אמנותי, אלא כלכלי ומסחרי, זה מה שבעצם קובע את כל ההתנהלות", אומר מרדכי. "אם הייתי מקבל קליפ לשיר של קובי פרץ עם כל הכסף שהיו נותנים לי, אז הייתה יוצאת אמנות. מה שקורה עם קובי הוא שנותנים לך תקציב שהוא בסדר ויוצא בסדר. קובי למשל, תמיד נותן הרבה כסף, כמו גם שרית חדד, אבל שם אתה צריך לעשות קליפ שהוא איכשהו מחובר לז'אנר. יודע מה, אצל קובי אפילו יש חופש פעולה יחסי. אבל קליפ שקובי או שרית חדד לא נמצאים בו למשל, זה לא יקרה. לפי דעתי, ברמה האמנותית, אין את החופש הזה. לנעם רותם למשל, יש חופש אמנותי, אבל אין כסף לקליפ".

      ליאור נרקיס (יח"צ)
      "אין ספק שהקליפ של 'מתוקה' דרש הרבה מאד אומץ". ליאור נרקיס מתוך הקליפ (יח"צ)

      בהקשר של קליפים לז'אנר הים תיכוני, חובה להזכיר את ליאור נרקיס ו"מתוקה" שביים לו אופיר לובל. בקליפ, המתעד מסיבת בריכה בביתו הדמיוני של נרקיס, נכנסת אישה יפהפייה שבשל תאונה מצערת יוצאת לה העין ובסצנה שכאילו נלקחה מסרט של טרנטינו, מתחילה להשפריץ דם על חליפתו היוקרתית של נרקיס, שמזמין לה אמבולנס, מלווה אותה החוצה עם עדר נערותיו ומיד חוזר לחגוג. הקליפ נחשב ליוצא דופן כל כך, שמקורבים לנרקיס סיפרו לוואלה! תרבות שלקח זמן רב לשכנע אותו להסכים לרעיון הלא שגרתי.

      "אין ספק שהקליפ של 'מתוקה' דרש הרבה מאד אומץ והרבה מאד פתיחות", אומר לובל, שכיום נחשב לאחד הבמאים המבוקשים בתעשיית הפופ ומי שאחראי לעשרות קליפים, ביניהם גם קליפ הערפדים של סאבלימינל ודנה אינטרנשיונל. "כל הכבוד לליאור שמייצג אמנים שמוכנים ללכת רחוק ולוקחים את האמנות שלהם כאמנות ולא כחיים כמוות – הוא יכול לצחוק ולהגיד שזה בידור".

      אתה חושב שמהז'אנר הים תיכוני, עם חשיבה כמו בקליפ של 'מתוקה' תבוא תשועה לתעשיית הקליפים?

      "אני לא עבדתי עם אמנים ים תיכוניים אחרים חוץ מליאור, ככה שאני לא יודע לענות ויכול להיות שבגלל שאני לא יודע לענות, ייתכן והתשובה שלילית. אני אדם אופטימי מטבעי, אני מאמין באמנות ועשייה ומאמין שהחיים הם גלים ושלכל דבר יש תקופה. נכון שהיום החשיפה היא פחות גדולה לקליפים ועדיין - התעשייה עובדת בטירוף, כל הזמן מצלמים. השוק הוא דינמי, יש תקופות יותר טובות ותקופות פחות וטובות וצריך לדעת להתגבר על זה".

      אתה חושב שגראמי במקרה הזה יכול לפתוח את דרכי החשיבה גם במיינסטרים?

      לובל: "לחלוטין. כמו שאוסקר ל'בופור' היה משפר את תעשיית הקולנוע. אולי עם גראמי היו מתייחסים לקליפים כאן כמו שאני מתייחס אליהם – כאמנות הכי נשגבת שיש. אני גם מבטיח שעוד השנה נצא לעשות קליפים בחו"ל. יש פה מלא אנשים מוכשרים וכמו שאתה רואה שיותר ויותר מוזיקאים יוצאים החוצה לחו"ל, או כמו שבהיי-טק יוצאים החוצה, זו אחת מהשאיפות שלנו. לעבוד בתקציבים גדולים כדי להגיע לכמה שיותר קהל".

      גם סלעי מתייחס לקליפים של נרקיס כמקרה בוחן שבו המעז מצליח: "הטרילוגיה של ליאור נרקיס הם מסוג הקליפים שיש בהם כוונה, יצירתיות וברק", אומר סלעי. "הלוואי והיו לנו עוד קליפים כאלו לשדר, כי ברור שיש לנו אינטרס לשדר אותם יותר. אין לנו מחלוקת עם במאי הקליפים במקרים כאלו, אנחנו באמת באותו צד, אנחנו חלק מהתעשייה שלהם".

      "אין בארץ יותר מדי הערכה לקליפים"

      עוזי ג'ורג', מהבמאים החזקים בז'אנר הים תיכוני שעבד בין השאר עם שרית חדד, משה פרץ ועידן יניב, מחזיר את האופטימיות של לובל לקרקע. "אין בארץ יותר מדי הערכה לקליפים", אומר ג'ורג'. "לצערי, עד כמה ש'Her Morning Elegance' הוא יצירת מופת שהגראמי מגיע לו, אין פה באמת תעשייה, ואני אומר את זה בתור במאי שעובד המון. אין הרבה מקומות שידור אמיתיים, בערוץ המוזיקה יש הרבה יותר תוכן מאשר קליפים".

      למה לדעתך?

      ג'ורג': כנראה שלא היה מספיק רייטינג והם בטח יודעים מה הם עושים. כשהערוץ קם התעשייה פרחה ובמקום לעלות ולהתחדש, כנראה שאיכשהו לא היו לזה צופים. אנשים עדיין עושים קליפים, אבל אם במקום להתפתח אני מגרד תקציבים, כנראה שמשהו שם לא בסדר, כנראה שמשהו בתפיסה לא עובד. אנחנו עושים יש מאין".

      וגראמי יכול לשנות את זה?

      "צריך להבין שאנשי תעשייה מחפשים להוזיל את ההוצאות שלהם והאמנים שלהם תמיד מגייסים אותנו למען מטרה מסוימת בהתאם. גם הקליפ של אורן לביא התחיל בתור עסק של חבר'ה. אין כאן תהליך הפקה שאתה יכול ללכת איתו".

      ובז'אנר הים תיכוני? שם אין בעיית תקציב.

      ג'ורג': "גם שם התקציבים לא גבוהים מדי, הקליפים לא משודרים בצורה אינטנסיבית. בסלולר אנשים מורידים את השירים וכמעט לא צופים בקליפים. למה להם להשקיע 2,000-5,000 דולרים שלא חוזרים? אני חייב לומר לך שהעבודה הולכת ומצטמקת מבחינת תקציבים. אז אתה כבמאי אומר בהתחלה 'אני לא אעשה' ובסוף אתה מנסה ליהנות בשביל הפרנסה".

      נשמע מדכא.

      "לא צריך להיות מדוכאים. אם להחליף לנימה אופטימית, המון אמנים שלא למדו בבית הספר כמוני, עשו את הדרך הקשה ויש להם היום פריבילגיה לעשות משהו שהם אוהבים. אז אולי הגראמי לא יביא לפה תהילה גדולה, אבל אנחנו עוסקים במשהו שאנחנו אוהבים, ברוך השם".

      "אני לא רוצה לנבא אם מגמת התוכן שהוא לא קליפים נטו תתחזק", מגיב סלעי לדברים, "אבל ערוצי השידור בכל העולם הם לא רק פלטפורמה לשידורי קליפים, בשביל זה יש יוטיוב שצריך רק להסתכל על הנתונים כדי להבין שכולם רואים רק שם קליפים. אנחנו בפירוש לא מתכוונים להתעסק בתוכן שלא קשור למוזיקה".

      "אני מבין שבמאיי הקליפים רוצים ערוץ שהוא רק קליפים", מוסיף סלעי, "אבל אני חושב שאמן לא עושה קליפ בשביל ערוץ 24, אלא כדי להתבטא. קליפים הם עדיין הכלי המרכזי שלנו, בכל תוכנית כמעט. הבמאים צריכים לבחור בין ערוץ שיש בו רק קליפים שאף אחד לא רואה או ערוץ שיש בו תוכן שכולל קליפים עם חשיפה הרבה יותר גדולה".

      תמונות מתוך הקליפ "Her Morning Elegance" של אורן לביא (יח"צ , אייל לנדסמן)
      התעשייה פסימית, אבל שיהיה לו בהצלחה. מתוך הקליפ של אורן לביא (צילום: אייל לנדסמן)

      מצבו של הקליפ הישראלי, כפי שניתן להבין, לא מזהיר. כרגיל, דווקא מתוך המצב הזה, נמצאים פיתרונות מקוריים של אנשי מקצוע, שהבינו שמרחב התמרון שלהם לא יגדל בזמן הקרוב. אדר שפרן , מפיק וחבר בהרכב לה גרדיה, הוא אחד מהם. שפרן מנהל את חברת "פירמה הפקות", שמתמחה ב"תחליפי קליפים", כמו שהוא מכנה את זה, כלומר סרטוני וידאו של אמנים המבצעים שירים, אשר מראש נעשים בתקציבים נמוכים אך מגישים תוצאה שתהלום את השידור בישראל. "אנחנו לוקחים אמנים שאין להם הרבה כסף לשים על וידאו קליפ ועדיין יש להם פרויקט, ואנחנו רוצים לשים להם 'בי-קליפ'", אומר שפרן, "שזה כמו 'בי מובי', רק בקליפ. זה לא תחליף לקליפ, כי אמן שרוצה לעשות קליפ עם סיפור ועניין לא צריך אותנו. אמן שרוצה חשיפה תקשורתית מקבל בסופו של דבר קליפ ברמה גבוה, מה גם שאני באופן אישי אוהב קליפ שהוא פרפורמנס, כי בתוך העולם של הפרפורמנס קורים דברים גדולים".

      כך למשל מספר שפרן על קליפ לסינגל של שירה גבריאלוב, בו היא מצולמת כשהיא מבצעת את שירה על גג בניין ווברקע מיני-התרחשות עם גבר המגלם את בן זוגה של גבריאלוב. "הכל ממוקד ומסוגנן", מסביר שפרן. "אני כל הזמן אומר לאמנים שזה כמו הופעה – יש לכם הזדמנות, אני מתרכז רק בכם, תביעו את עצמכם הכי טוב שאפשר".

      ובחצי מחיר.

      שפרן: "בעלויות זה אכן חצי מחיר. אני בעצמי עשיתי בעצם הכי הרבה קליפים בארץ, כך יש לי את הניסיון, הקשרים והדילים, חוסכים במאי והתוצאה מצוינת".

      וזה מספק אמנותית?

      שפרן: " אני לא כל כך צריך להיות מסופק אמנותית. האמן צריך להיות כזה. בשביל לספק את עצמי אמנותית יש לי להקה משלי".