כשאני שוכב איתך, אני חושב עליה, כשאני שוכב עם שתיכן – אני חושב על ארבעתכן

1.1.02, יום שלישי, תל אביב, 22:00

אמש, עת התפניתי לבסוף מעמל יומי הטורדני, קינחתי את שעות האור האחרונות של היום החותם את השנה האזרחית בקריאת ספרו הנהדר של חוקר הספרות רוברט אורי אלטר "הנאות הקריאה בעידן האידיאולגי", בטרם חציתי את ציר הזמן אל השנה הבאה בפינוק המיטה האהוב עלי - מלאכת תרגום זריזה של כמה סיפורי בורחס נהדרים. השכם בבוקר הגישה לי האופרית התאילנדית (כשכרעה מטה שוב נחשפו שוקי רגליה הבהירות) כוס תה ושתי דובשניות דבש, ומיד לאחר מכן הסתגרתי בנבכי חדרי, הרחק מעין אדם זר, לצפייה אינטימית ונרגשת בראשונים מבין פרקי העונה הרביעית של "סקס והעיר הגדולה". הנה רשמיי (תזכורת - לשים לב לתאילנדית בימים הקרובים, נדמה כי החלה מתרשלת בתפקידה ואמש שכחה את המינון הנכון של הסוכר ואת משך טבילת שקיק התה):

1. קארי. השתוקק ליבי אליך קארי בראדשו מחמדתי, אל השחורדיניות הטבעית, אל החיוך האלמותי, אל הפתיינות המאופקת, הצורה שבה את מחבקת, מתקרבת, מנשקת, אל הגופיה הגברית הלבנה לעת ערב, אל התחתון הגברי מדי בוקר, אל ההקלדה החושנית על הלפטופ ואל עשן הסיגריה, כן, אל עשן הסיגריה, שאיפה, החזקה, עיגול שפתיים ונשיפה - ארוטיקה נרקוטית בעיצומה. ושנאתי את ביג ותיעבתי את איידן, ועתה, בעונתך החדשה, כשנדמה כי שוב את נכרכת סביב מישהו אחר, כי פגשת את נגן הג'ז והכל נראה טוב ויפה, שוב אני סובל, שוב אני לא אוכל, שוב אני לא אני. השתוקק ליבי אליך אשת כלולותיי העתידית, אם ילדי הדמיוניים. הוי, קארי ברדשואו, מושא תשוקתי הבורגנית, זו את האחת שחושקני לעבר את רחמה בתנוחה המסורתית.

2. שארלוט. התגעגתי אליך שארלוט יורק ילדתי, תמתי, אל שיער הפחם הגולש, אל התמימות המטופשת, אל הילדותית המתפרצת, אל חוסר האונים המשווע ואל העכוז המשגע. ושנאתי את טריי, בחיר ליבך האימפוטנט, וכאבתי את כאבך, והבנתי את צרתך, והתאמנתי על גופי בשבילך, ועתה, בעונתך החדשה, כשנדמה כי אכן הנישואים חזרו לקו הבריאות וטריי משגל את ואגינתך המדוכאת בכל פינה ובית-עסק בעיר, שוב אני סובל, שוב אני לא אוכל, שוב אני לא אני. התגעגתי אליך שארלוט יורק, ילדונת חלומותיי, נערונת של חיי, מושא תאוותי האדולסנטית. הוי, שארלוט יורק קטנה שלי, זו את האחת שבסטייה נוראית שש הייתי לבתקה מחומות הבתולין.

3. מירנדה. אוותה נפשי גם אליך מירנדה הובס, ראש גזר מנומש, פרצוף חמוץ ולא מסופק, גוף קשה ומגושם, אל הציניות הנשפכת, אל המרירות הקוצפת, אל האנטי-גיבוריות המובהקת. ושנאתי את סטיב, האחד והיחיד, ונשימתי חזרה רק כשנפרדתם, רק כשכרטיס טיסה לל.א. פילח אתכם, אבל עתה כששוב נדמה שאת מחפשת את נפשך התאומה בקנאותך האיומה, בגחמנותך המוזרה, שוב אני סובל, שוב אני לא אוכל, שוב אני לא אני. הוי מירנדה הובס, מסכנונת עלובה שלי, לו רק היית מהנהנת, את גופי הקשור לעמוד לטובת הלקאה חופשית היית מקבלת.

4. סמנתה. הילת ימי, להט לילותי. חטאי, חיי. ס-מנ-תה. רק אליך לא כמה ליבי ס-מנ-תה, אפרודיטה צהובה שכמותך, יציר דיוניסי משולח-רסן, נימפית מעולם אחר, ביץ' מהמרום הגבוה ביותר. כי את עימי ס-מנ-תה, מאז ומתמיד, לנצח נצחים, אוחזת בידי הפעלתנית, מושכת אחרייך את חוט מחשבתי, מזקירה את איברי, מנחה אותי אל פורקני. ועתה, בעונתך החדשה, כשאת מגלה גם את הצד החד-מיני שבך עם אותה אמנית לטינית כהה, עבת-בשר ומלאת דדיים, הפינטוז רק מתעצם, קצב התנועות רק הולך ומתגבר, העיסוק העצמי רק הופך תדיר יותר ויותר. הוי, ס-מנ-תה, פרוצתי, יבוא יום ואבקיע את גופך בתנוחה האחורית.

הרצליך הרצליך


** הערת חושף דף היומן המיסתורי: גם בעונתה הרביעית, לאחר שכל דיון אפשרי בנוגע אליה כבר מוצה עד תום, נותרת "סקס והעיר הגדולה" אחת הסדרות המהוקצעות והכיפיות ביותר שהביאה הוליווד-של-המסך-הקטן אל הסלון הביתי, ובד בבד גם אחת השמרניות ביותר. למעשה, הנועזות האמיתית הנכרכת סביב התוכנית אינה מוצגת על המסך אלא, באם קיימת, מצויה בראש הצופים. ואגב, כן, גם לחנונים מהמדורים הספרותיים יש ליבידו פעיל.


* העונה החדשה של "סקס והעיר הגדולה", בערוץ 2, מתחילה ביום רביעי, 2 בינואר, בשעה 22:45