למרות השחקנים המצוינים שמככבים בו, "גברים שבוהים בעזים" הוא סתם סרט. הוא אינו טוב במיוחד, הוא אינו רע במיוחד, הוא אינו מצחיק במיוחד, הוא אינו עצוב במיוחד. הוא פשוט ישנו. והוא יודע שהעובדה שיש בו שחקנים כאלה מצוינים תגרום לכם להתעלם משמו הלא אטרקטיבי בעליל, ולהסתקרן לגביו. אולי אפילו תחליטו ללכת לראות אותו. יותר מזה הוא לא מבקש מכם. אתם, לעומת זאת, תעשו בחוכמה אם תתאפקו. שכן הקומדיה הביזארית, הסתמית והדי זניחה הנ"ל נסובה כולה סביב בדיחה אחת, ולמרבה הצער, זו אינה מצחיקה במיוחד.
בשנות השמונים, כך מספרים לנו, ניסה הצבא האמריקאי לפתח חייל על. כזה שיוכל להביס את האויב בכוח המחשבה, כאילו היה ג'די. אך אבוי: עשרים ומשהו שנים אחר כך, והטכניקות הלא קונבנציונאליות האלה זוכות להיות מיושמות בדרכים אפלות במהלך הקמפיין האמריקאי בעירק.
כך יוצא לו ג'ורג' קלוני, שמגלם את אחד מהג'דיים האלה, למסע מפותל במדינה המזרח תיכונית הכבושה. המטרה שלו לא לגמרי ברורה, אבל ברור שהוא נמנה על הטובים. אין לו מושג לאן הוא הולך, אבל ברור שאיכשהו הוא יגיע לאן שהוא צריך. יואן מקגרגור מגלם את העיתונאי הלוזר שמתלווה אליו. בדרך מצפות להם שלל הפתעות, כאשר בין הפתעה אחת לאחותה, תוכלו לנסות וליהנות מרצף לא נגמר של פלאשבקים שיסבירו לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על תוכנית הג'דיים הסודית של הצבא האמריקאי, ומרצף לא נגמר של רפרנסים ל"מלחמת הכוכבים". אלה אמנם אמורים להיות דו משמעיים ומענגים במיוחד מכיוון שמקגרגור כיכב בטרילוגיה החדשה והקיקיונית של ג'ורג' לוקאס. אבל הם לא.
אם להודות על האמת, לא ממש הצלחתי להבין מה "גברים שבוהים בעזים" רוצה מחיי, ובשלב מסוים הפסקתי לנסות. מצד אחד, אני די בטוח שהוא לא באמת מצפה שמישהו ייקח אותו ברצינות. אבל מצד שני, קשה לראות בו סאטירה. כי על מי ו/או על מה הוא צוחק בדיוק? כי מה בדיוק הוא מנסה להראות לצופיו? נכון, במהלך מסעם שני הגיבורים שלנו נתקלים בכל מיני ביטויים מקוממים של הכיבוש האמריקאי, ואלה זוכים להיות מוגזמים, להגברת האפקט הקומי. אך אין בביטויים הסמי-קומיים האלה כל חדש. והם לא מתוחכמים במיוחד ו/או מצטברים לכדי אמירה כלשהי שתגרום לכם להגיד "וואלה, לא חשבתי על זה ככה".
במקביל, מרוב פלאשבקים, גם קסמה של תוכנית הג'דיים הסודית של הצבא מתפוגג כעבור זמן מה. וזאת למרות שג'ף ברידג'ס מגלם את הקצין ההיפי והמחופף שהוגה, יוזם ומנהיג אותה, ולמרות שקווין ספייסי מגלם חייל בתוכנית שהופך לנמסיס של קלוני.
לקלוני אולי יצא שם של כוכב הוליוודי שאיכפת לו, אבל הפעם האיכפתיות שלו הובילה אותו למבוי סתום. בניגוד ל"שלושה מלכים" ו"סוריאנה" שני סרטים טובים ורציניים יותר שעשו שימוש בכישוריו בכדי למתוח ביקורת על הצבא והממשל האמריקאי ועל התנהלותם במזרח התיכון ל"גברים שבוהים בעזים" אין אג'נדה ואין שיניים. ובניגוד למוצרי אנסמבל אווריריים יותר שבהם קלוני נוטה ליטול חלק כמו "אושן 11", "אושן 12" ו"אושן 13" - העובדה שהשחקנים שהשתתפו בפרוייקט נהנו לעשות אותו אינה הופכת אותו לסרט שהצופים יהנו לצפות בו. היא הופכת אותו לגרסה מודרנית של "הבטלנים מאישתר".
ובכל זאת, אם נותרתם עם תיאבון לסרט על תוכנית אמריקאית סודית ליצירת חיילי על, הרשו לי להמליץ לכם על "חייל אוניברסלי: הדור הבא". הוא יצחיק אתכם הרבה יותר מקלוני והעזים שלו. באחריות.