הוט מג'יק

"One Life Stand" הוא אלבום שעושה חשק להמשיך ולשמוע מוזיקה כל החיים. בעיקר של הוט צ'יפ. דפנה לוסטיג אופטימית

  • הוט צ'יפ
דפנה לוסטיג

על אף שמסורתית נחשבת תקופת החורף לתקופת המוות הקליני של תעשיית המוזיקה, איכשהו יוצא שכבר שנה שנייה ברציפות האלבום שטוען לכתר "האלבום הטוב ביותר של השנה" יוצא דווקא עכשיו. אם ב-09 זאת היתה לילי אלן שקיבלה את פניה של השנה האחרונה של העשור עם אלבום שמסכם את החיים בשנות האלפיים באופן מושלם, אז השנה אלו הוט צ'יפ שפותחים עשור עם אלבום אופטימי ונהדר, אלבום מהסוג שעושה חשק לחיות ולשמוע עוד ועוד אלבומים, ואם אפשר, אז שיהיו בעיקר של הוט צ'יפ.

עוד בוואלה! NEWS

מעבר למה שדמיינתם: הנה כל הדברים שרכב הפנאי שלכם יכול לעשות ולא ידעתם

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה
טוענים לכתר אלבום השנה. הוט צ'יפ (יחצנים, Bevis Martin and Charlie Youle)

כמו כל המוכשרים באמת, הוט צ'יפ הם אנשים שלא מזיעים בשביל להיות הלהקה הכי טרנדית בעולם. ב"One Life Stand" מגישה החמישייה הלונדונית - שחבריה הם מעין תמצות אנושי מושלם של חנוניות וקוליות - קומבינה קולחת של האוס, פופ, דיסקו וגם כמה בלדות. גם אם הערבוב הזה נשמע סטנדרטי למדי, תהיו בטוחים שכשהוט צ'יפ אחראים לו הוא נוטף ומרגש ממקוריות. לא סתם כולם משווים עכשיו את הוט צ'יפ לניו אורדר ולפט שופ בויז – ממש כמוהם, הוט צ'יפ הגיעו למקום שבו הם מצליחים להגיד את הדברים הכי פשוטים בצורה הכי יפה.

קומבינה קולחת של האוס, פופ, דיסקו וגם כמה בלדות. "One Life Stand" (יח"צ)

בראיון שנתן לאחרונה אוון קלארק, גיטריסט הלהקה, הוא סיפר ש"One Life Stand" הוא אלבום ההתבגרות של הוט צ'יפ. "זה אלבום ל'שימוש דומסטי'", הוא אומר, "אלבום שטוב לשמוע גם כשעושים כלים או מסדרים את הבית. זה אלבום לחיים". וכמו שאומרים אצלנו – אלבום טוב, אלבום לחיים. ב-"One Life Stand" אין קטעים ניסיוניים כמו "Shake A Fist". להיפך, הוא אלבום שמוותר על האלטרנטיביות לטובת קריצה, מודעת ומפנקת מאין כמותה, למוזיקת מיינסטרים: ב"Alley Cats", למשל, הוט צ'יפ נשמעים לרגע כמו אייר וארלנד אויה, ואילו "Brothers" מזכיר את "Love Is A Stranger" של יורית'מיקס.

למעט רגע מייגע אחד ("Slush" האיטי), אין רגעים מתים ואין פילרים באלבום הזה. ועל אף שכולו מקסים, את השיאים שלו הוא רושם, בעיני לפחות, בשני מקומות ספציפיים: הראשון הוא "I Feel Better", קטע ארבע על ארבע מרומם ועמוס בכינורות מהסוג שהפכו את "Knights Of The Jaguar" ו"Strings Of Life" לקלאסיקות. קראתי שיש אנשים שהכינורות האלה דווקא מזכירים להם את "לה איסלה בוניטה" של מדונה. ייתכן, אבל בין שהוא מרפרר למדונה או לדרק מיי, "I Feel Better" הוא קטע ברמה הכי גבוהה שיש ולהיט מועדונים ומצעדים ענקי בפוטנציה.

"Take It In", השיר שסוגר את האלבום, הוא הרגע הבולט השני. בפעם הבאה שאלטון ג'ון מחפש מה לשיר בגראמי כדי להישמע מעודכן, כדאי שמישהו ימליץ לו לשמוע את הוט צ'יפ. בזמן אחר ועם שינויים קלים, "Take It In" היה בקלות יכול להיות שיר שלו. או של לילי אלן. או של הסיזור סיסטרז. פופ עילאי.

ובעצם, מה שהכי כיף בהוט צ'יפ החדש הוא שהוא אלבום אופטימי. הוא לא נפוח ולא מתיימר, הוא מגוון ועשיר, הטקסטים שלו שמחים ופשוטים, המלודיות שלו ממכרות. "One Life Stand" הוא אלבום בקונספט שנדמה לפעמים שכבר נכחד: קונספט הפיל-גוד. וצדק הגיטריסט – עם וואן לייף סטנד אפשר לעשות הכל – אפשר לעשות איתו כלים ואפשר לעשות איתו סקס, אפשר ללכת איתו לבנק ואפשר ללכת איתו למועדון. מדובר באלבום של אפשרויות, ואם זה האלבום שמכניס אותנו לעשור הבא, אז יש סיבה טובה לחייך. הולך להיות שמח.

הוט צ'יפ, "One Life Stand" // הליקון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully